סגנון ברנקובאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנזר חורזו, דוגמה מובהקת לאדריכלות ברנקובאנית
כנסיית סטאוורופולאוס בבוקרשט, עוד דוגמה מובהקת לאדריכלות ברנקובאנית
ארמון מוגושואיה במראה מכיוון גן הוורדים

סגנון ברנקובאני או אומנות ברנקובאניתרומנית: stilul brâncovenesc או artă brâncovenească) הוא הכינוי לזרם אומנותי באדריכלות ובאומנויות פלסטיות, שהתפתח בארצות הרומניות בתקופתו של השליט קונסטנטין ברנקובאנו (1688 - 1714).

היסטוריונים של אומנות מקשרים את הסגנון הברנקובאני עם הרנסאנס המערבי, לכן משתמשים לעיתים במינוח בארוק ברנקובאני. האדריכלות הברנקובאנית שמשה בעיקר לבניית מנזרים וכנסיות, אך יש גם דוגמאות יפות של אומנות חילונית: ארמון מוגושואיה, ארמון פוטלוג'י ועוד.

הסגנון הברנקובאני, שנפוץ בארצות הרומניות החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-17, הוא שילוב של כמה סגנונות קדומים יותר, רומאי, ביזנטיני והשפעות גוטיות. לסגנון הברנקובאני יש המשך, שיזם לקראת סוף המאה ה-19 האדריכל יון מינקו, סגנון ברנקובאני חדש או הסגנון הרומני החדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סגנון ברנקובאני בוויקישיתוף