סופי רחלנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופי רחלנקו, 2017

סופי רַחְלֶנקו (נולדה ב-3 בינואר 1947) היא אמנית, ציירת וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אירוסים". צבעי מים וניירות צבעוניים

סופי רחלנקו נולדה בשנת 1947 בעיר לבוֹב שבברית המועצות (היום באוקראינה). ב-1957 עברה עם הוריה, רוזה ונחום, לגְלִיבִיצֶה שבפולין, וכעבור כשלוש שנים עלתה המשפחה לישראל והתגוררה במשך שש שנים במעברת נוף ים.
אביה נפטר ב-1965, כשהייתה בת 18, בעודם גרים במעברה. ב-1966 עברה עם אמה לתל אביב.

השלימה תואר ראשון בתרבות צרפת ובאמנות התיאטרון, וכן תעודת הוראה ב-1971 באוניברסיטת תל אביב; תואר שני בספרות צרפתית ב-1978; ותואר ראשון נוסף בתולדות האמנות ב-1985.
בשנת הלימודים 1987–1988 השתלמה בפריז, באֵקוֹל נוֹרְמַל סוּפֶּרְיֱיר דה פונטניי-סן-קלו (Fontenay-Saint-Cloud), במרכז מחקר של לימוד והפצה של הצרפתית, הודות למלגה שקיבלה מממשלת צרפת.
שימשה מורה לצרפתית במשך 34 שנים.

סגנונה האמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהסדרה Reflets de Liberté - "השתקפויות החירות", 1988. קולאז' בתוספת אקוורל וקצת טושים.
"הארוחה על הדשא". טכניקה מעורבת של קולאז', אקוורל וקצת טושים. מן הסדרה L'Art français, ça colle!

האקוורלים של סופי רחלנקו הם התרשמות ואינטרפרטציה אישית של הנופים שהיא בוחרת לתפוס במכחולה. בדרך כלל היא מציירת בשטח, להוציא את הסדרה "נחל התנינים", שיצרה מתוך צפייה בסרטו של אהוד מנור.
בסדרת הכלניות והפרחים האחרים, הצבעוניות העשירה ומשיכות המכחול מאפיינים את סגנונה ומשקפים את עולמה הפנימי.
בסדרות הקולאז'ים, עבודת המספריים והדבקת האלמנטים הם בסיס למשיכות מכחול שמחברות ומשלימות את המכלול. יצירת הקולאז' מתחילה ברעיון מסוים, לעיתים כ"משחק" וחיפוש אחרי הקומפוזיציה שנוצרת תוך כדי שימוש בחומרים, כגון עלים ועלי כותרת מיובשים, פיסות בד, נוצות, מטבעות, גפרורים ועוד.
הטכניקה המעורבת של הקולאז' מאפשרת לאמנית להוסיף גם את המילה הכתובה, ציטטות של אחרים או טקסטים קצרים משלה. בסדרת "השתקפויות החירות" למשל, היא מזמינה לחשוב ולחפש את מה שמסתתר מאחורי פסל החירות.
את סדרת "מוצרטיסימו" יצרה סופי רחלנקו לציון 200 שנה לפטירתו של המלחין. בעבודות אלה עשתה שימוש בקטעי תכלילים, הרכיבה קומפוזיציות של כלי נגינה שונים, שילבה אזכורים של שמות יצירותיו של המלחין, ואף פרסומות עם דיוקנו, כולל עטיפות השוקולד הוינאי הקרוי על שמו.
הסדרה "רנסאנס עלי שלכת" מתבססת על עלים מיובשים רב-גוניים, שאספה בפארקים של פריז. לאחר יבושם הרכיבה מהם קומפוזיציות.
סדרת הקולאז'ים !L’Art français, ça colle היא מחווה לגדולי הציירים הצרפתיים. בעבודות אלה השתמשה סופי רחלנקו במובאות חזותיות מיצירותיהם הגדולות.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Reflets de liberté" ("השתקפויות החירות") באליאנס פראנסז (Alliance Française) בירושלים, חורף 1988. אוצר: מנהל אליאנס ז'אן-לואי בוסאבי.
  • "Reflets de liberté" ("השתקפויות החירות") במוזיאון Bartholdi שבקולמר, צרפת, יולי 1988. אוצר: מנהל מוזיאון ברתולדי, ז'אן-מרי שמיט.[1][2]
  • "Renaissance de feuilles mortes" ("רנסאנס עלי שלכת"), אליאנס פראנסז בירושלים, 1990. אוצר: ז'אן-לואי בוסאבי.
  • "מוצרטיסימו", אגודת יובל - מועדון מוזיקלי שבבית יד לבנים ברמת השרון, ינואר 1991. אוצרת: טלי ירון.
  • "!L'Art français, ça colle", תערוכת קולאז'ים בנושא האמנות הצרפתית, במכון לתרבות צרפת, יולי 1992. אוצר: מנהל המכון, כריסטיאן דלקמפאן.
  • "נחל התנינים", תערוכת אקוורלים על פי סרטו של אהוד מנור, בית תרבות על שם טיכו שבבנימינה, יום העצמאות 1993.

ספרים שפרסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sophie Rachlenko, MOTS-AÏQUES, Messagerie du Levant, 1992
  • Sophie Rachlenko, Abécéd'ART, Publibook Paris, 2011[3]
  • סופי רחלנקו, "התכתבות בכיוון אחד", הוצאת אוריון, 2015.[4]
  • סופי רחלנקו, "חוויה עם מכחול בצהוב, אדום וכחול", הוצאת גוונים, 2017.[5]
  • סופי רחלנקו, "משם ומכאן", הוצאת אי-פבליש, 2018.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופי רחלנקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Au Musée Bartholdi, Les "Reflets de Liberté" de Sophie Rachlenko, L'Alsace-Le Pays, 23 July 1988
  2. ^ Exposition au Musée Bartholdi - Les autres visages de la Liberté, Dernières Nouvelles d’Alsace (DNA), 26 July 1988
  3. ^ Abécéd'art, publibook.com, ‏נלקח ב-10 בדצמבר 2017.
  4. ^ סופי רחלנקו - הוצאת אוריון, הוצאת אוריון, ‏נלקח ב-10 בדצמבר 2017.
  5. ^ חוויה עם מכחול בצהוב, אדום וכחול / סופי רחלנקו, סימנייה, ‏נלקח ב-10 בדצמבר 2017.