לדלג לתוכן

בוגר אוניברסיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוגרת אוניברסיטה
תעודת בוגר אוניברסיטה מקולג' "Lewis and Clark" בפורטלנד, אורגון, ארצות הברית

"בוגר" הוא תואר אקדמי שניתן לאדם שסיים לימודים המובילים לתואר זה במוסד אקדמי מוכר. תואר זה קרוי גם "תואר ראשון", משום שהוא הראשון בסדר התארים האקדמיים שאדם יכול לרכוש. לרוב, הלימודים לתואר הראשון נמשכים 3 שנים, אך ישנם מספר תארים ראשונים שלימודיהם נמשכים 3.5 שנים (כמו משפטים ורוקחות), 4 שנים (כמו הנדסה וסיעוד), או 5 שנים (כמו אדריכלות).

שמות התארים הראשונים בישראל מתחילים ב-"...Bachelor of". מקור השם הוא בימי הביניים, אז ניתן התואר באוניברסיטאות אירופה למסיימי לימודי הטריוויום. הטריוויום הוא כינוי לשלוש האמנויות: דקדוק, רטוריקה ולוגיקה. אלו נחשבו האמנויות הבסיסיות יותר והחשובות פחות מתוך שבע האמנויות החופשיות באוניברסיטאות אירופה בתקופת ימי הביניים. הן היו ידועות גם כאמנויות הליברליות, מכיוון שרק לאנשים חופשיים היה מותר ללומדן.

מקור המילה טריוויום בלטינית, ומשמעותה – "שלוש הדרכים". הטריוויום היה נלמד בשנים הראשונות באוניברסיטאות ונחשב רק כהכנה ללימודים יותר מתקדמים (הקואדריוויום – "Quadrivium") – אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה. התואר Baccalauréat נטבע בצרפת, בה ניתן התואר לתלמידים שסיימו את לימודי הטריוויום באוניברסיטת פריז. Baccalauréat היא הצורה הלטינית המאחדת של המונח הצרפתי Bas chevalier שמשמעותו המילולית היא אביר צעיר. במשך השנים אוניברסיטאות רבות אחרות אימצו את הנוהג, אולם המילה Baccalauréat קוצרה ל-Bachelor (שמשמעותו באנגלית היא: רווק; שכן רק רווקים יכלו להרשות לעצמם לימודים גבוהים), מונח המשמש עד היום כתואר ראשון במוסדות אקדמיים בישראל ובמדינות רבות אחרות. התרגום לעברית המקובל בישראל למונח זה הוא "בוגר ב..." אף על פי שזה אינו תרגומו המילולי של המונח.

מסלול לימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הלימודים לתואר ראשון על הסטודנט לבחור את מסלול הלימודים שבו ילמד. לכך יש וריאציות אחדות:

  • מסלול חד-חוגי: מסלול שבו הסטודנט לומד קורסים בתחום יחיד, למשל מתמטיקה או ספרות אנגלית. בחלק מהחוגים לאחר סיום השנה הראשונה או השנייה הסטודנט יכול לבחור תת-חוג. דוגמה: סטודנט שהתחיל בלימודי מתמטיקה ממשיך במסלול של מתמטיקה עיונית או מתמטיקה שימושית.
  • מסלול דו-חוגי: מסלול שבו הסטודנט לומד קורסים בשני תחומים, בהתאם לצירופים שמציע המוסד שבו הוא לומד. דוגמה: מסלול דו-חוגי מתמטיקה-פיזיקה. בדרך כלל קיימת זיקה הדוקה בין שני התחומים, למשל מסלול דו-חוגי במתמטיקה ומדעי המחשב. בעבר לימודים במסלול דו-חוגי היו נפוצים, אך לקראת סוף המאה העשרים גברה המגמה של לימודים במסלול חד-חוגי.
  • חוג ראשי (אנ') בצירוף עם חוג משני (אנ'): במסלול זה הסטודנט לומד קורסים בשני תחומים, אך עיקר לימודיו הם באחד מתחומים אלה (החוג הראשי), וחלק קטן מלימודיו הוא בחוג המשני.
  • מסלולים מיוחדים: מוסדות שונים מציעים מסלולים מיוחדים, החורגים מהמסגרת שתוארה לעיל. דוגמאות:

התואר בישראל במאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014/15 סיימו את לימודי התואר הראשון בישראל כ-49,700 סטודנטים[1]: ישנו מספר רב של תארים המוכרים בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה[2]. אלה הם שמות התארים הנפוצים ביותר בישראל בעשור השני של המאה ה-21[3][4]:

תארים תלת-שנתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bachelor of Arts, בקיצור .B.A.

וגם Bachelor of Fine Art, ובקיצור B.F.A.

בוגר באמנות – זהו התואר הנפוץ ביותר. לימודי התואר "בוגר באמנות" מקנים לסטודנטים השכלה כללית רחבה בתחומי מדעי הרוח, האמנויות והחברה.
  • Bachelor of Science, בקיצור .B.S או .B.Sc או .S.B או .Sc.B.
בוגר במדעים – התואר ניתן בשני תחומים: בהנדסה ובמדעים מדויקים. כשהתואר ניתן בהנדסה הוא ארבע-שנתי וכשהתואר ניתן במדעים מדויקים הוא בדרך כלל תלת שנתי. עם זאת, ישנם מוסדות בישראל בהם ניתן התואר .B.A במדעים מדויקים, ולא .B.Sc.
  • Bachelor of Education, בקיצור .B.Ed.
בוגר בחינוך – ניתן לרוב על ידי מכללה אקדמית, לבוגרים בתחום ההוראה ומסיימו מחזיק בדרך כלל גם בתעודת הוראה. תואר זה נמשך כ-4 שנים.
  • Bachelor of Social Work, בקיצור .B.S.W.
בוגר בעבודה סוציאלית – ניתן על ידי מוסדות להשכלה גבוהה, לבוגרים בתחום העבודה הסוציאלית.
  • Bachelor of Emergency Medical Services, בקיצור .B.E.M.S.
בוגר ברפואת חרום – נלמד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשולב תעודת פרמדיק של משרד הבריאות.

תארים של שלוש שנים וחצי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bachelor of Laws (במקור "Legum Baccalaureus" בלטינית), בקיצור .LL.B.
בוגר במשפטים – התואר ניתן בתחום המשפטים. קבלת תואר זה היא אחד מתנאי הסף לקבלת הסמכה לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין. משך הלימודים לתואר .LL.B הוא 3.5 שנים[5].
  • .Bachelor of Occupational Therapy B.O.T
תואר ראשון בריפוי בעיסוק.

תארים ארבע-שנתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bachelor of Science, בקיצור B.S. או B.Sc. או S.B. או Sc.B.
בוגר במדעים – התואר ניתן בשני תחומים: בהנדסה ובמדעים מדויקים. כשהתואר ניתן בהנדסה הוא ארבע שנתי וכשהתואר ניתן במדעים מדויקים הוא בדרך כלל תלת שנתי. בעבר, רק האוניברסיטאות בישראל הוסמכו להעניק תואר B.Sc, אולם בעשור השני של המאה ה-21, מספר מכללות מוסמכות גם כן להעניק תואר מסוג זה.
  • Bachelor of Science in Nursing, בקיצור B.S.N – תואר ראשון בסיעוד הנדרש למבחן הסמכה ממשלתי
  • Bachelor of Physical Therapy, בקיצור B.P.T – בוגר תואר ראשון 4 שנתי בפיזיותרפיה, הכולל בתוכו קרוב ל-1,000 שעות סטאז', מעבר ללימודים באקדמיה. זהו התואר הנדרש בישראל על מנת לגשת למבחן הסמכה הממשלתי של משרד הבריאות על מנת להיקרא פיזיותרפיסט.
  • Bachelor of Design, בקיצור B.Des.
בוגר בעיצוב – התואר ניתן בתחומי העיצוב השונים, כגון תקשורת חזותית, צילום, קולנוע, עיצוב תעשייתי, עיצוב פנים, עיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל וצורפות.
  • Bachelor of Technology, בקיצור B.Tech.
בוגר בטכנולוגיה – זהו תואר בהנדסה הניתן על ידי מכללות אקדמיות שאינן מוסמכות להעניק תואר B.Sc. בהנדסה. בישראל אין הבדל רשמי בין תואר B.Sc. ארבע שנתי לתואר B.Tech. וגם בוגר תואר זה יכול להירשם בפנקס המהנדסים כמהנדס.
  • Bachelor of Music, בקיצור B.Mus.
בוגר במוזיקה – תואר בוגר במוזיקה – ביצועי או תאורטי, הניתן על ידי אקדמיה למוזיקה.
  • Bachelor of Dance, בקיצור B.Dance
בוגר במחול – הניתן על ידי האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים או מכללות אחרות למחול.

תארים חמש-שנתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bachelor of Architecture, בקיצור B.Arch.
בוגר באדריכלות – התואר ניתן באדריכלות והמחזיק בו הוא אדריכל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השכלה גבוהה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ראו לוח 3.1
  2. ^ תכניות לימוד, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  3. ^ פרוט התארים המובא כאן מתייחס לתארים הניתנים בישראל בעשור השני של המאה ה-21. אופן מתן התארים ומשמעותם היה שונה בעבר, ואפשרי שישתנה בעתיד.
    משמעות התארים נקבעת על ידי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה בעת מתן התואר. משמעות שמות התארים שונה במקצת ממוסד למוסד. מעבר לכך, מערכת התארים משתנה ממדינה למדינה, כאשר לא ניתן לקבוע בוודאות שתואר באותו השם שניתן במדינה אחרת משמעותו זהה לתואר כזה הניתן בישראל.
  4. ^ מידע על מסלולים לתואר ראשון, באתר לימודים בישראל (אתר), ‏2020
  5. ^ חוק לשכת עורכי הדין, 1961