סטנסמור דין
 | |
| לידה |
1866 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 78 בערך) |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של גלאזגו |
| בן או בת זוג |
Robert Macaulay Stevenson (1902–?) |
  | |
סטנסמור דין (באנגלית: Stansmore Dean; 3 ביוני 1866 – 15 בדצמבר 1944) הייתה אמנית סקוטית הידועה בציורי השמן שלה. היא הייתה חברה בקבוצה של נשים אמניות ומעצבות הידועות בשם "בנות גלאזגו".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטנסמור ריצ'מונד לסלי דין נולדה בגלאזגו ב-3 ביוני 1866, הצעירה מבין ששת ילדיהם של ג'ין לסלי ואלכסנדר דוידסון דין (1814–1910).[1] אביה היה אמן וחרט מאברדין שהיה שותף להקמת חברת הדפוס Gilmour and Dean Ltd בשנת 1846.[2][3] היא למדה בבית הספר לאמנות של גלאזגו מ-1883 עד 1889, שם כללו בני דורה את בסי מקניקול וצ'ארלס רני מקינטוש. בשנת 1890 היא הייתה הסטודנטית הראשונה שזכתה במלגת הנסיעות של בית הספר, ובעזרתה נהגה לנסוע לפריז כדי ללמוד אצל גוסטב קורטואה באקדמיה קולרוסי.[4]
דין הציגה לראשונה את עבודתה ב-1894 במכון גלאזגו והמשיכה להציג שם באופן קבוע עד 1910.[5] היא גם הציגה בפייסלי, גלריית ווקר לאמנות בליברפול, באקדמיה המלכותית הסקוטית ופעמיים בחברה הבינלאומית בלונדון. ייתכן שעבודתה המוקדמת הושפעה מנשיאי האגודה ג'יימס מקניל ויסלר.[6] בשנת 1899, ציורה "מהרהר" התקבל בסלון פריז. שם חשבו בטעות שהיא גבר בשל שמה הפרטי סטנסמור.[7]
כשחזרה מלימודים מפריז פתחה דין סטודיו ב-1894 ברחוב ווסט ריג'נט, גלאזגו. היא בילתה בקביעות את חודשי הקיץ בצרפת ובהולנד ובזמן שהייתה במושבת האמנים בפולנדם יצרה רישומי שמן, רישומים ודיוקנאות של גברים ונשים בתלבושות מסורתיות. הציור שלה מ-1895, "ההולנדית המסורתית"[8] מציג את התלבושת ההולנדית הייחודית וכובע תחרה עם קצוות.
.jpg)
ב-30 באפריל 1902 נישאה דין את האמן רוברט מקולי סטיבנסון והייתה אם חורגת לבתו ז'אן. הם גרו בביתו של סטיבנסון, ליד בארדואי לוך במילנגבי.[5][1]
בשנת 1905 היא ציירה דיוקן של הסופר הסקוטי ניל מונרו, ציור שנמצא כעת בגלריה הלאומית הסקוטית לפורטרטים באדינבורו.
דין הייתה חברה במועדון האמנים של גלאזגו. היא נבחרה לפקח על השינויים במתחם המועדון בכיכר בלית'סווד והיא בחרה בצ'ארלס רני מקינטוש כמעצב. נשיא ומועצת המועדון לא הסכימו עם בחירתה של דין במקינטוש וכתוצאה מכך היא התפטרה מתפקידה במחאה.[5]
בשנת 1910 עברו דין וסטיבנסון למונטריי-סור-מר בצרפת שם שהו עד 1926. במהלך מלחמת העולם הראשונה הם עזרו לצורכי החיילים כשעברו בעיירה בדרכם לחזית.[5]
ב-1932 היא ובעלה עברו לקירקודברייטשייר שם עשתה שימוש באולפני גרינגייט של האמנית ג'סי מריון קינג.
הראייה של דין החלה להיחלש והיא ציירה בתדירות נמוכה יותר.
דין נפטרה בקאסל דאגלס, קירקודברייטשייר ב-15 בדצמבר 1944.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Tanner, Ailsa (2010). "Glasgow Girls". www.oxforddnb.com. Oxford University Press. Retrieved 5 March 2016.
- ^ McEwan, Peter J. M. (2004). The dictionary of Scottish art and architecture. Ballater: Glengarden Press. p. 138.
- ^ "GILMOUR & DEAN". www.eurostampa.com. Retrieved 5 March 2016.
- ^ Strang, Alice, ed. (2015). Modern Scottish Women: painters and sculptors 1885–1965. Edinburgh: National Galleries of Scotland. pp. 100–101
- ^ 1 2 3 4 Burkhauser, Jude, ed. (2001). Glasgow Girls: women in art and design, 1880–1920. Edinburgh: Canongate. pp. 207–209.
- ^ Dean, Stansmore Richmond Leslie 1866–1944". Artist Biographies. 2014.
- ^ "The Royal Scottish Academy exhibitions: fifth notice". The Scotsman. 4 March 1897. p. 6.
- ^ Dean Stevenson, Stansmore. "Byway, Old Holland". Art UK. Art UK. Retrieved 5 March 2016.