סטפני הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטפני הורוביץ
Stefanie Horovitz.jpg
לידה 17 באפריל 1887
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1942 (בגיל 54 בערך)
טרבלינקה, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סטפני הורוביץ (18871942; סטפניה הורוביץ או סטפני הורוביץ) הייתה כימאית יהודייה-פולנייה, הידועה במחקרה שהוכיח את קיומם של איזוטופים. בין השנים 1914–1918 עבדה עם אוטו האניגשמיד במכון רדיום בווינה תוך שימוש בשיטות אנליטיות להדגמת המקרים המהימנים הראשונים והשניים של איזוטופים בעופרת ותוריום.[1][2] בהמשך היא הקימה בית לילדים ולמבוגרים צעירים הזקוקים לטיפול פסיכולוגי.[3] היא נרצחה על ידי נאצים במחנה ההשמדה טרבלינקה בשנת 1942.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורוביץ נולדה בוורשה ב־17 באפריל 1887.[5][4] אביה היה האמן לאופולד הורוביץ,[6] צייר מצליח הידוע בפורטרטים בסגנון הבארוק.[7] שם הנעורים של אמה היה רוזה לונדון והייתה לה אחות אחת.[3] המשפחה עברה לווינה בסביבות 1890.[2]

היא התחנכה באוניברסיטת וינה החל משנת 1907,[3] וקיבלה דוקטורט בכימיה אורגנית בשנת 1914.[5] המנחה שלה היה גואידו גולדשמידט[1] [8][6]

קריירה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמלצת ליזה מייטנר,[1] הורוביץ התקבלה על ידי אוטו הוניגשמיד ליד המכון לחקר רדיום, בווינה בשנת 1913 או 1914.[2] במסגרת מחקרם הם שקלו אטומי עופרת רגילים (מספר אטום 82) ממקומות שונים. הורוביץ מצאה כי אטום עופרת שאינו ממכרה שוקל 207.19 יחידות משקל אטומיות, אך אטום עופרת ממכרה מסוים שקל רק 206.736 יחידות משקל אטומיות. ההבדל הוכיח לאת קיומם של איזוטופים שונים לאותו יסוד.[2] זו הייתה ההוכחה המקובלת הראשונה לכך שאלמנטים יכולים להיות בעלי משקל אטומי שונה בהתאם למקור. מאוחר יותר הוכיחו הורוביץ והוניגשמיד שיוניום, יסוד רדיואקטיבי שגילה ברטראם בולטווד, הוא למעשה איזוטופ של היסוד הכימי תוריום.[2]

שני המדענים פרסמו יחד את מחקרם.[1] הכרה זו בולטת מכיוון שבאותה תקופה היה מקובל כי מדעניות מוגבלות לתפקידי עוזר. עם זאת, לאחר מותו של הוניגשמיד נראה כי שמה של הורוביץ הושמט ותרומתה כמעט ונשכחה.[3]

שנים מאוחרות יותר ונסיבות מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, הקריירה של הורוביץ הופרעה בגלל ענייני משפחתיים וטלטלות פוליטיות.[9] במהלך שינוי משמעותי בקריירה, היא הקימה בית אומנה בווינה המספק טיפול לילדים עם אליס פרידמן, פסיכולוגית שעבדה בשיטת אדלר.[3]

היא חזרה לוורשה עם אחותה בשנת 1937. הנאצים הקימו את גטו ורשה בשנת 1940 והיא ואחותה נאלצו לעבור לשם. תאריך מותה המדויק אינו ידוע. התכתבות של קז'ימייז' פג'אנס מעידה על כך שהיא חזרה לוורשה ונרצחה על ידי הנאצים בשנת 1940.[5][3] מקורות אחרים מדווחים כי הורוביץ ואחותה דיווחו על עצמן כמגורשות לאומשלגפלץ בשנת 1942 כדי להימנע מסכנה, אך מידע זה אינו ברור. הם גורשו למחנה ההשמדה טרבלינקה.[9] מהתיעוד עולה כי הורוביץ נרצחה בתאי הגזים בשנת 1942.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Rentetzi, Maria (2009). Trafficking Materials and Gendered Experimental Practices: Radium Research in Early 20th Century Vienna. Columbia University Press. ISBN 9780231135580. 
  2. ^ 1 2 3 4 5 Rayner-Canham, Marelene; Rayner-Canham, Geoff (2000). "Stefanie Horovitz, Ellen Gleditsch, Ada Hitchins, and the Discovery of Isotopes". Bulletin for the History of Chemistry 25 (2): 103–108. 
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Sanderson, Katharine (8 בספטמבר 2020). "Stefanie Horovitz – the woman behind the isotope". Chemistry World (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 בספטמבר 2020. 
  4. ^ 1 2 3 Mikucki, Jerzy (2005). "The Central Database of Shoah Victims' Names". Yad Vashem: The World Holocaust Remembrance Center. בדיקה אחרונה ב-4 בדצמבר 2020. 
  5. ^ 1 2 3 Ogilvie, Marilyn Bailey; Harvey, Joy Dorothy (2000). The biographical dictionary of women in science : pioneering lives from ancient times to the mid-20th century. New York: Routledge. ISBN 0415920388. OCLC 40776839. 
  6. ^ 1 2 Rayner-Canham, Marelene; Rayner-Canham, Geoffrey (1998). Women in Chemistry: Their Changing Roles from Alchemical Times to the Mid-Twentieth Century. History of Modern Chemical Sciences. American Chemical Society. עמ' 120–121. ISBN 0841235228. 
  7. ^ Singer, Isadore; Sohn, Joseph (1906). "Jewish Encyclopedia". Jewish Encyclopedia: The unedited full text of the 1906 Jewish Encyclopedia. בדיקה אחרונה ב-4 בדצמבר 2020. 
  8. ^ Rayner-Canham, Marelene and Geoffrey (1997). A Devotion to Their Science. Philadelphia: Chemical Heritage Foundation. עמ' 192–195. ISBN 0941901157. 
  9. ^ 1 2 Rentetzi, Maria (2011). "Stephanie Horovitz (1887-1942)". in Apotheker, Jan; Sarkadi, Livia Simon. European Women in Chemistry. Wiley. עמ' 75–79. ISBN 9783527329564.