סיבי ביניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה של סיבי ביניים

סיבי ביניים הינם חלבונים פולימריים השייכים למשפחת חלבוני הפילמנט בתא, שקוטרם נע בין 9 ל-11 ננומטר. תפקידם הוא לשמור על חוזק מכני של התא והאברונים שבו, ולקשר בין סיבי האקטין ובין המיקרוטובולים.

יש כ-70 גנים המקודדים לחלבונים של סיבי ביניים. ניתן לחלק את חלבוני סיבי הביניים ל-6 קטגוריות שונות על פי מאפייני החלבון (רצף חומצות האמינו ומבנה החלבון):[1]

  1. סוג I - קרטינים בעלי מבנה חומצי שמצויים באפיתל
  2. סוג II - קרטינים בעלי מבנה בסיסי שמצויים באפיתל
  3. סוג III - כוללים וימנטין (מצוי במזנכימה), דסמין (בשרירים), GFAP (חלבון פיברילרי חומצי של תאי גליה), פריפרין
  4. סוג IV - כוללים נוירופילמנטים (מצויים בריכוז גבוה באקסונים) ואינטרנקסין
  5. סוג V - כולל חלבוני למין
  6. סוג VI - נסטין

סיבים אלו קיימים הן בציטופלזמה של התא והן בגרעין התא. פגיעה בחלבונים אלו או מוטציה בהם גורמים למחלות קשות בשרירים, בעצמות, בעור, בעצבים ובין היתר גם מובילים למחלת הפרוגריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיבי ביניים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harvey Lodish, Arnold Berk, S. Lawrence Zipursky, Paul Matsudaira, Intermediate Filaments, 2000
P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.