סיירות המערכה מסדרת קירוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיירות המערכה מסדרת קירוב
Kirov-class battlecruiser.jpg
סיירת המערכה פרונזה מסדרת קירוב
תיאור כללי
סוג אונייה סיירת מערכה
צי מקודם הצי הסובייטי, כיום הצי הרוסי
סדרה קירוב
סדרה עוקבת אין
אוניות בסדרה קירוב/אדמירל אושקוב, פרונזה/אדמירל לאזארב, קלינין/אדמירל נחימוב, יורי אנדרופוב/פיוטר ויליקיי, דזרז'ינסקי
דגל חיל הים הסובייטי דגל חיל הים הרוסי
ציוני דרך עיקריים
מספנה המספנה הימית של לנינגרד
הושקה 26 בדצמבר 1977
הוכנסה לשירות 30 בדצמבר 1980
מצבה כיום יורי אנדרופוב בשירות הצי הרוסי. קירוב, פרונזה וקלינין בתהליך מודרניזציה מקיף. בניית דזרז'ינסקי לא הושלמה
נתונים כלליים
הדחק 24,300 טון, 28,000 טון טעונה במלואה
אורך 252 מטר
רוחב 28.5 מטר
שוקע 9.1 מטר
מהירות 32 קשר (59 קמ"ש)
גודל הצוות 710
טווח שיוט 2,000 ק"מ במהירות 55.5 קמ"ש כאשר שתי מערכות ההנעה עובדות.
בלתי מוגבל במהירות 37 קמ"ש כאשר רק מערכת ההנעה הגרעינית עובדת
הנעה כור גרעיני המניע טורבינות קיטור בהספק 140,000 כ"ס
צורת הנעה 2 מדחפים
שריון 76 מ"מ מסביב לכור הגרעיני
חימוש
  • 20 טילי ים-ים מדגם P-700 Granit בעלי טווח של כ-600 ק"מ
  • 14 טורפדות משוגרי רקטה
  • 12 משגרים מדגם S-300 הכוללים 96 טילי נ"מ
  • 236 טילי נ"מ נוספים
    שני משגרי פצצות עומק
  • שני תותחי 130 מ"מ דו-תכליתיים (מטרות קרקע ונ"מ) בצריח דו-קני
  • 10 משגרי טורפדו 533 מ"מ
  • 8 תותחי גטלינג מדגם AK-630‏ 30 מ"מ
מסוקים שלושה, מאוחסנים בבטן הסיירת

סיירות המערכה מסדרת קירוב הן סיירות מערכה נושאת טילים בעלות הנעה הגרעינית מסוג 1144 Orlan (שפירושו עיטם). סיירות מערכה אלה הן בין אוניות השטח החזקות והגדולות ביותר בצי הרוסי כיום, ונבנו במקור עבור הצי הסובייטי. במדינות המערב הסדרה נקראת בדרך כלל על פי קוד דיווח נאט"ו בשם קירוב. הן נמנות עם אוניות הקרב הגדולות ביותר בעולם כיום, שניות רק לחלק מנושאות המטוסים, ודומות בגודלן לאוניות מערכה מתקופת מלחמת העולם הראשונה. בנייתן של הסיירות מסדרת קירוב היה גורם משמעותי בהחזרתן לשירות של אוניות המערכה מסדרת איווה.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החימוש המקיף של האוניות נשען על טילים, תותחים וכן מערכות לוחמה אלקטרונית. החימוש העיקרי של האוניות הוא 20 טילי ים-ים מדגם P-700 Granit (קוד דיווח נאט"ו: SS-N-19 Shipwreck) המגיעים לטווח של כ-600 ק"מ. חימוש הנ"מ העיקרי של האוניות כולל 12 משגרים מדגם S-300 הכוללים סה"כ 96 טילים וכן טילי ותותחי נ"מ קצרי טווח נוספים. חימוש הנצ"ל (נגד צוללות) של האוניות כולל 14 טורפדות משוגרי רקטה ושני משגרי פצצות עומק.

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות כל האוניות הוחלפו לאחר נפילת ברית המועצות.

  • קירוב/אדמירל אושקוב - הראשונה בסדרה. נבנתה בלנינגרד ב-1977 ונכנסה לשירות בצי הצפוני בסוף 1980. בתכנון לתהליך מודרניזציה מקיף שצפוי להסתיים לא לאחר 2020.
  • פרונזה/אדמירל לאזארב - בניית האונייה הסתיימה ב-1984 והיא נכנסה לשירות בצי האוקיינוס השקט. בתחילת שנות ה-2000 האונייה הוצא משרות. עתידה אינו ברור.
  • קלינין/אדמירל נחימוב - נכנסה לשירות ב-1988 וצוותה לצי הצפוני. בתהליך מודרניזציה מקיף שיסתיים ב-2018
  • יורי אנדרופוב/סיירת המערכה פיוטר הגדול - בניית האונייה החלה ב-1986, אך בעקבות עיכובים ובעיות שונות היא לא נכנסה לשירות לפני 1996. האונייה נמצאת בשירות פעיל והיא אוניית הדגל של הצי הצפוני. זה האונייה היחידה שנמצאת עתה (2014) בשרות מבצעי.
  • דזרז'ינסקי - בניית האונייה בוטלה.