סילביה טמאלה
 | |
| לידה |
1967 (בת 57 בערך) אוגנדה  |
|---|---|
| מדינה |
אוגנדה |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1987 |
  | |
סילביה רוסילה טאמלה (נולדה ב-1967) היא פעילת זכויות אדם וסופרת אוגנדית, שהשפיעה על החשיבה הביקורתית ברמה הלאומית והבינלאומית. טמאלה הייתה ממובילות המחאה הפמיניסטית באוגנדה, והדיקאנית האישה הראשונה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מקררי, שבאוגנדה.[1][2]
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טמאלה סיימה תואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטת מקררי, את התואר השני במשפטים קיבלה מבית הספר הרווארד למשפטים. ב-1997 קיבלה תואר דוקטור בסוציולוגיה ולימודי פמיניזם מאוניברסיטת מינסוטה. ב-1990 קיבלה טמאלה את הדיפלומה שלה בפרקטיקה משפטית מהמרכז לפיתוח החוק בקמפלה, לאחר שסיימה בראש כיתתה בהצטיינות.[1]
קריירה אקדמית ומקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
טמאלה הייתה פרופסור אורחת במספר מוסדות לימוד כגון אוניברסיטת פרטוריה, אוניברסיטת זימבבואה, המכון האפריקני למגדר באוניברסיטת קייפטאון וכן הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.[1] ב-1999 פרסמה את ספרה "כשהתרנגולות מתחילות לקרקר; מגדר ופוליטיקה פרלמנטרית באוגנדה". ספר זה זכה להוקרה בינלאומית רבה ונחשב לאבן דרך בתחום.[2] ב-2003 היא גונתה על ידי האוכלוסייה השמרנית באוגנדה לאחר שהציעה שגברים הומוסקסואליים ונשים לסביות יכללו תחת הגדרת "מיעוט". היא כונתה על ידם "האישה הנוראה ביותר של השנה", ואף קראו לבצע בה לינץ' בשל הצעתה מעוררת המחלוקת.[3] טמאלה מילאה את תפקיד דיקאנית הפקולטה למשפטים ותורת המשפט באוניברסיטת מקררי בקמפלה שבאוגנדה בשנים 2004 - 2008.[2] ב-28 באוקטובר 2016 הפכה טמאלה למרצה האישה הראשונה שהעבירה את הרצאת הפתיחה באוניברסיטת מקררי. להרצאתה היא קראה "עירום, מחאה וחוק". טמאלה קיבלה השראה להרצאה זו בין היתר ממחאת העירום של סטלה ניאנזי שהתרחשה מוקדם יותר באותה השנה, בה הביעה טמאלה תמיכה, שכן לטענתה נינאזי לא הפרה שום חוק. בנאומה קראה טמאלה לשינוי החוק באוגנדה שמפלה נשים.[4] במרץ 2018 נבחרה ד"ר טמאלה על ידי אוניברסיטת מקררי להרכיב ועדה שתחקור הטרדה מינית במוסד ציבורי זה. ביוני 2018 פורסם הדו"ח.[5]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1990 זכתה טמאלה בפרס אוגנדה למשפטים עבור ההופעה הטובה ביותר במרכז לפיתוח המשפט. בין השנים 1993–1997 זכתה במלגת Fulbright-MacArthur לשם המשך לימודיה בהרווארד. ב-1999 זכתה בפרס ארגון המבקרים הבינלאומי ללימודי אפריקה[1] ב-2003 היא זכתה בפרס אוניברסיטת מינסוטה למנהיגות בינלאומית מובחרת על פועלה באוניברסיטה. ב-2004 זכתה טמאלה להוקרה מטעם Akina Mama wa Afrika, ארגון בינלאומי פאן אפריקאי לא ממשלתי לנשים אפריקאיות, שבסיסו באנגליה, ולו מטה בקמפלה שבאוגנדה. ב-2004 היא הוכרה בידי מספר ארגוני נשים באוגנדה בשל פעילותה למען זכויות אדם.[2] ב-2011 קיבלה את פרס הפמיניסטית האפריקאית מעוררת ההשראה על היותה הדיקאנית הראשונה למשפטים באוניברסיטת מקררי.[1]
פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1999: כשהתרנגולות מתחילות לקרקר; מגדר ופוליטיקה פרלמנטרית באוגנדה[6]
- 2006: פמיניזם אפריקאי: כיצד אנו צריכות להשתנות?[7]
- 2011: מיניות אפריקאית: מקראה (עורכת)[8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Mwesigye, Gumisiriza, "Tamale: A passionate human rights activist", Daily Monitor. Kampala
- ^ 1 2 3 4 Contributor, "Honouring Sylvia Tamale", Pambazuka.org
- ^ Bennett, Jane, "Worst Woman Of The Year": Sylvia Tamale Publishes African Sexualities: A Reader", Association for Women's Rights in
- ^ Musinguzi, Blanshe, Makerere professor defends Dr Nyanzi nude protest, Daily Monitor
- ^ Committee to investigate sexual harassment at Makerere University, REPORT ON THE INVESTIGATION OF SEXUAL HARASSMENT AT MAKERERE UNIVERSITY
- ^ sylvia tamale, When Hens Begin To Crow: Gender and Parliamentary Politics in Uganda, Boulder, Colorado, 1999, ISBN 0-8133-3462-4
- ^ sylvia tamale, African Feminism: How Should We Change?, Development, 2006
- ^ sylvia tamale (ע), African Sexualities: A Reader, Oxford, England, 2011, ISBN 978-0-85749-016-2
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סילביה טמאלה".