סימטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימטרון בע"מ
סוג חברה ציבורית, נאסד"ק: CIMT
תאריך הקמה 1982
משרד ראשי גבעת שמואל
ענפי תעשייה תוכנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 35 מיליון דולר (מאי 2011)
הכנסות 36.07 מיליון דולר בשנת 2010
עובדים כ-300
 
www.cimatron.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סימטרון בע"מאנגלית: Cimatron) היא חברת תוכנה ישראלית המתמחה בפיתוח ושיווק תוכנות לתכנון וייצור באמצעות מחשב (תיב"מ). סימטרון הייתה, עד שנת 2014, חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימטרון היא אחת מחברות התוכנה הוותיקות בישראל, היא נוסדה בשנת 1982 בשם "מיקרוקד" על ידי אריה פלדמן וקונצרן כלל. פלדמן, מהנדס אווירונאוטיקה ומדעי המחשב, היה בתחילת שנות השבעים ראש צוות לפיתוח תוכנה בתעשייה האווירית. לאחר שפרש, השתלם ועבד בארצות הברית מספר שנים. עם שובו לישראל הגה את הרעיון לפתח מערכות תיב"מ לתחום המכניקה, הבניה והאדריכלות, מבוססת מיקרו-מחשבים, שהחלו להיות נפוצים באות עת. מערכת שביצועיה יהיו קרובים לאלו של מערכות מבוססות מחשב מרכזי, אשר מחירה יהיה זול יחסית, הפעלתה תהיה פשוטה, ולא תרתיע משתמשים חסרי רקע במחשבים. קונצרן כלל סיפק את המימון הראשוני והחזיק ברוב מניות החברה. הגרסה הראשונה של התוכנה פותחה למחשבי "קרוממקו" (אנ') ונמכרה במחיר של כ-40,000 דולר לעומת מחיר של ממוצע כ-150,000 דולר של המתחרים בשוק באותה עת (באותן שנים המחיר גם כלל את החומרה). החברה מכרה מספר מערכות בישראל ובשנת 1984 החלה לייצא מערכות לאירופה וארצות הברית[2].

בשנת 1987, שינתה החברה את שמה ל"סימטרון" מכיוון שבארצות הברית הייתה כבר קיימת חברה בעלת שם זהה. באותה שנה עברה גם לשווק את התוכנה על מחשבי VAX של חברת דיגיטל במקום "קרוממקו"[3]. בשנת 1988 הייתה בין החברות הראשונות בישראל שיצאו תוכנה ליפן[4].

בשנת 1994, החלה לשווק גרסאות של התוכנה שלה למערכת ההפעלה Windows NT. הכנסות החברה גדלו מ-9.1 מיליון דולר ב-1994 לכ-18 מיליון דולר ב-1997[5].

הנפקה בנאסד"ק ושינוי אסטרטגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הונפקו מניות החברה בבורסת הנאסד"ק, לפי שווי חברה של 57 מיליון דולר, והיא גייסה גייסה כ-10 מיליון דולר[6]. לאחר חודשים ספורים זינק מחיר המנייה ובשיאה נסחרה סימטרון בשווי של כמעט 100 מיליון דולר[7]. אך שנה אחר כך, מכירות החברה החלו לדשדש עקב התחרות שגברה בתחום[8], ובעקבות המשבר הפיננסי באסיה[9].

בסוף שנת 1997 החליטה החברה לבצע שינוי אסטרטגי ולפתח מוצר חדש לחלוטין, תוכנה לתכנון ממוחשב של כלי ייצור. זאת לאחר שבשוק תוכנות התיב"מ החלו לפעול מתחרים רבים, שהציעו את המוצרים שלהם במחירם שהלכו ופחתו. המוצר החדש שילב בין בין ההנדסה המכנית לייצור הממוחשב (ייצור בעזרת מחשב - CAM), וכלל לראשונה חיבוריות מובנית לאינטרנט[10]. המוצר החדש הושק בשנת 1999, לאחר שהושקעו כ-8 מיליון דולר בפיתוחו. מאז התמקדה רק בתחום זה והפכה לספקית מובילה של תוכנות תיב"מ מכני, והמספקים פתרונות לענף העיבוד השבבי, לענף התבניות ולענף המבלטים[11].

שינויי בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1998, רכש איש העסקים גד זאבי מידי קונצרן כלל את קבוצת "כלל סחר" וחברת הבת "כלל מחשבים", שהחזיקה בבעלות בסימטרון[12][13]. בינואר 2002 מכר גד זאבי את מניות השליטה בסימטרון (64%) לקבוצה משקיעים שכללה את חברת "פועלים השקעות" וחברת ההשקעות DBSI שבבעלות אנשי העסקים יוסי בן שלום ובועז דותן. המכירה בוצעה תמורת 9.9 מיליון דולר, מחיר ששיקף שווי של 15 מיליון דולר לחברה[14]. באותה עת נסחרה סימטרון בשוק בשווי של 10 מיליון דולר בלבד, לאחר שמכירות המוצר החדש שלה אכזבו, היא יצרה הכנסות של כ-25-20 מיליון דולר, אך היא רשמה הפסדים עקב הוצאות הפיתוח הגבוהות של המוצר החדש[15].

בינואר 2008 רכשה סימטרון את חברת גיבס מערכות האמריקאית בעסקת מיזוג. במסגרת העסקה, התמזגה גיבס לתוך חברת בת חדשה של סימטרון בארצות הברית. בתמורה שילמה סימטרון לוויליאם גיבס, מייסד, ומנכ"ל גיבס מערכות ובעל המניות הבלעדי, כ-5 מיליון דולר במזומן, וכן הנפיקה לו 1.5 מיליון מניות של סימטרון. לאחר השלמת העסקה גיבס החזיק בנתח של כ-15% ממניות החברה[16]. לאחר המיזוג גדלו הכנסות החברה במשך מספר שנים, וב-2011 הגיעו לראשונה למעלה מ-40 מיליון דולר והרווח הנקי השנתי הגיע ל-4.5 מיליון[17].

החל מ-2 במרץ 2011, מניותיה של סימטרון נרשמו למסחר גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב, באמצעות כללי הרישום הכפול[18].

בתחילת 2013 הודיעה סימטרון כי היא בוחנת כניסה לתחום של ייצור בהדפסה התלת-ממדית, באמצעות פיתוח תוכנות לתחום זה[19]. ב-24 בנובמבר 2014 רכשה חברת 3D Systems (חברה המייצרת מדפסות תלת-ממד) את מלוא הבעלות בסימטרון, תמורת 97 מיליון דולר במזומן[20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי סלינס, 3D סיסטמס רוכשת את סימטרון הישראלית ב-97 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2014
  2. ^ אהרן פריאל, יותר פשוט, יותר מהיר, יותר זול, מעריב, 12 בנובמבר 1985
  3. ^ אוהד שור, תיב"ם בם בם, כותרת ראשית, 24 ביוני 1987
  4. ^ מוצרי סימטרון יפצו ביפן, מעריב, 12 בדצמבר 1988
  5. ^ עמנואל תימור, ‏סימטרון: הכפילה ההכנסות תוך שנתיים, באתר גלובס, 4 בפברואר 1997
  6. ^ יונתן נשיא, ‏סימטרון תציג ברבעון הרביעי מכירות של 5.8 מיליון דולר, באתר גלובס, 20 בינואר 1997
  7. ^ הארץסימטרון שוב מחליפה ידיים ואולי תוכל לחזור סוף סוף לרווח, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2002
  8. ^ יונתן נשיא, ‏סימטרון: דו"חות גרועים במיוחד שני רבעונים אחרי ההנפקה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1996
  9. ^ אמיר אייזנברג, ‏המשבר באסיה מכה שוב בסימטרון - תעבור להפסד ברבעון הראשון של 98', באתר גלובס, 8 באפריל 1998
  10. ^ סימטרון תחליף את קו המוצרים שלה, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1997
  11. ^ רוני ליפשיץ, ‏סימטרון: ניתוח פלסטי לעומק, באתר גלובס, 25 בפברואר 1999
  12. ^ רוני ליפשיץ, ‏כלל סחר מתכננת להנפיק חברות בנות של כלל מחשבים, באתר גלובס, 2 בפברואר 1998
  13. ^ שי שלו, ‏הפסדי כלל מחשבים בשירות זאבי מחשבים, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
  14. ^ זאבי מחשבים מכרה את אחזקותיה בחברת סימטרון בתמורה לכ-9.9 מיליון דולר לפי שווי שוק של כ-15.4 מ' ד', באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2002
  15. ^ סופי שולמן, על מה ויתר זאבי, מה קיבלו בן שאול ודותן, באתר הארץ, 17 בפברואר 2002
  16. ^ שמואל שוסטר, סימטרון רכשה את גיבס האמריקאית בעסקת מיזוג - תשלם 5 מיליון דולר במזומן ו-1.5 מיליון מניות, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2008
  17. ^ דרור רייך, הכנסות סימטרון צמחו ב-11% ל-12.2 מיליון דולר ברבעון, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2012
  18. ^ רון שטיינבלט, ‏סימטרון: דוחות משופרים ורישום למסחר בת"א, באתר גלובס, 8 בפברואר 2011
  19. ^ שירות גלובס, ‏סימטרון בוחנת כניסה לתחום ההדפסה התלת-ממדית, באתר גלובס, 19 בפברואר 2013
  20. ^ יורם גביזון, סימטרון נרכשה תמורת 97 מיליון דולר במזומן על ידי 3D Systems, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2014