סיסקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפבוליקת סיסקאי
iRiphabliki ye Ciskei
Flag of Ciskei.svgCoat of arms of Ciskei.svg
אאאאא (באדום)
המנון לאומי המנון ארצות המולדת
ממשל
משטר בנטוסטן
שפה נפוצה קוסה
עיר בירה בישו
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
היסטוריה
הקמה ייסוד ממשל עצמי
1 באוגוסט 1972
תאריך

תאריך
עצמאות
4 בדצמבר 1981
פירוק ביטול האפרטהייד
תאריך 27 באפריל 1994
ישות קודמת דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דרום אפריקה
ישות יורשת דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
שטח בעבר 1980 – 9,000[1] קמ"ר
אוכלוסייה בעבר 1980 – 677,920[1] נפש
כלכלה
מטבע ראנד דרום-אפריקאי‏ (R)

סיסקאיאנגלית ובאפריקאנס: Ciskei) או בשמה הרשמי רפבוליקת סיסקאי (בשפת הקוסה: iRiphabliki ye Ciskei) הייתה בנטוסטן בדרום מערבה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. ממשל עצמי נוסד בסיסקאי בשנת 1972, ובשנת 1981 העניקה לה דרום אפריקה עצמאות. היא השתרעה לחופי האוקיינוס ההודי, על שטחה של הפרובינציה כף התקווה הטובה, איתה היא גבלה מכל עבריה. האוכלוסייה השלטת בסיסקאי היו בני הקוסה. עיר הבירה הייתה בישו. סיסקאי הגיעה לקיצה בשנת 1994, אז עם נפילת האפרטהייד היא אוחדה מחדש עם דרום אפריקה. כיום שטחה מהווה חלק מפרובינציות הכף המזרחי.

גאוגרפיה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה טופוגרפית של סיסקאי

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 הפך סיסקאי לאזור מינהלי נפרד מדרופ אפריקה ובשנת 1972 הוכרז ממשל עצמי תחת השופט הראשי מבנדלה ואז לנוקס סאבא. מבנדלה היה בני ה"פנגו", קבוצה אתנית שכרתה ברית עם הבריטים במלחמות הקוסה במאה ה-19, ואשר היסטורית אימצה את החינוך הקולוניאלי והייתה משכילהה יותר. בני "הרהאבה" התמרמרו, ובעקבות מדיניות ה"ריבליזציה " של שלטונות האפרטהייד, קידמו את עמדתם, שהגיעה לשיאה בבחירתו של סאבא, בן השבט שפעל נגד בני ה"פנגו".

בשנת 1978 הפכה סיסקאי למדינה של מפלגה אחת תחת שלטונו של סאבא, ולאחר משאל עם על עצמאות בשנת 1980, הפכה בשנת 1981 היא לבנטוסטן הרביעי שהוכרז כעצמאי על ידי ממשלת דרום אפריקה ותושביה איבדו את אזרחותם בדרום אפריקה. עם זאת, לא היו ביקרות גבולות בין דרום אפריקה לסיסקי. אנשים שחורים שנמצאו גרים ללא אישורים באזורים לבנים או בחוות בדרום אפריקה, לעיתים קרובות במשך דורות, הועברו בכוח לסיסקי על ידי שלטונות האפרטהייד, לעיתים קרובות מ"כתמים שחורים "ב"פרוזדור הלבן" הסמוך למחנות "יישוב מחדש". מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת רודוס ב -1983 מצא כי 40% מהילדים במחנה אחד סבלו מתת תזונה, ובמחנה אחר, בת'ורנהיל, 50% מהילדים מתו לפני גיל 5מגיפות הטיפוס פרצו גם במחנות היישוב מחדש, שלעיתים קרובות היו מבודדים, וחסרו מתקני בריאות, תברואה ובתי ספר, והיו רחוקים מאזורים עירוניים. העברתם הכפויה של השחורים ל סיסקאי הביאה לצפיפות אוכלוסין גבוהה, מצב שנמשך עד היום.

יחסי ישראל- סיסקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיג המדינה לנוקס סאבא ביקר בישראל מספר פעמים בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. הוא ביקש למשוך משקיעים ישראלים למדינה והציע הטבות שונות. בין החברות שפעלו בסיסקאי הייתה חברת היועץ החקלאי הממשלתית אגרידב ורשת האופנה "ראש אינדיאני" שהקימה מפעל במדינה וחברות נוספות. בין אנשי העסקים שפעלו במדינה היה אפרים פורן תת-אלוף ששימש כמזכיר הצבאי לראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין[2].

מבנה פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי סיסקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיג שם כהונה סוג
פורסטר
1
ג'סטיק טהאנדאטהא ג'ונגיליזווה מאבאנדלה
Justice Thandatha Jongilizwe Mabandla
1972–1973 ראש השרים
2
לנוקס לסליי וונגאמה סבה
Lennox Leslie Wongama Sebe
1973–1975 ראש השרים
3
צ'ארלס סבה
Charles Sebe
1975 ראש השרים
בותה
4
לנוקס לסליי וונגאמה סבה
Lennox Leslie Wongama Sebe
1975–1981 ראש השרים
5
לנוקס לסליי וונגאמה סבה
Lennox Leslie Wongama Sebe
1981–1990 נשיא

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיסקאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Sally Frankental; Owen Sichone (2005-01-01). South Africa's Diverse Peoples: A Reference Sourcebook. ABC-CLIO. p. 187. ISBN 978-1-57607-674-3. Retrieved 2013-09-18.
  2. ^ אלעזר לוין, סיסקאי, עוד ספקולציה ישראלית, כותרת ראשית, 13 בפברואר 1985


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.