קוסה (שפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוסה
isiXhosa
מדינות דרום אפריקה, זימבבואה, לסוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורים קוסה, Quthing District, Qacha's Nek District, הכף המזרחי, המדינה החופשית, הכף הצפוני, קוואזולו-נטאל עריכת הנתון בוויקינתונים
דוברים 7,900,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
כתב אלפבית לטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסד הוועדה הלשונית הכלל־דרום־אפריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד שפה xh עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קוסה היא שפה משפות בנטו הכוללת עיצורים מצוצים, והיא אחת השפות הרשמיות של דרום אפריקה וזימבבואה. קוסה מדוברת כשפה ראשונה על ידי כ-8.2 מיליון איש, ועל ידי 11 מיליון נוספים כשפה שנייה בדרום אפריקה, בעיקר במחוז הכף המזרחי.

תפוצה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסה היא השפה האפריקאית הנפוצה ביותר בדרום אפריקה, אם כי השפה האפריקאית המדוברת ביותר היא זולו. זוהי שפת הבית השנייה הנפוצה ביותר בדרום אפריקה כולה. נכון ל-2003 כ-5.3 מיליון דוברי קוסה, הרוב, חיים בהכף המזרחי, ואחריו קייפ המערבי (כ-2 מיליון), Gauteng (671,045), את המדינה החופשית (246,192), קוואזולו-נטאל (219,826), צפון מערבי (214,461), מפומלאנגה (46,553), את הכף הצפונית (51,228), ואת לימפופו (14,225). יש קטן אך משמעותי קהילה Xhosa של כ-200,000 בזימבבואה. כמו כן, קהילה קטנה של דוברי קסוסה (18,000) מתגוררת במחוז קוטהינג, לסוטו.

דוברי קוסה ילידיים בדרום אפריקה:
  0–20%
  20–40%
  40–60%
  60–80%
  80–100%

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונולוג בקוסה

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסה יש 10 תנועות:

  • [a], כתיב: a
  • [ɛ~e], כתיב: e
  • [i], כתיב: i
  • [ɔ~o], כתיב: o
  • [u], כתיב: u

ולכולן גרסה קצרה וגרסה ארוכה.

תנועות פונמיות
קדמית אחורית
קצרה ארוכה קצרה ארוכה
סגורה (i (i (iː (ii (u (u (uː (uu
אמצעית (ɛ (e (eː (ee (ɔ (o (oː (oo
פתוחה (a (a (aː (aa

טונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסה היא שפה טונאלית, עם 2 טונים פונמיים שונים: נמוך וגבוה. טונים מסומנים בכתב לעיתים נדירות בלבד. אך ניתן לסמנם כך: [à], á [á], â [áà], ä [àá].

הארכת התנועה בדרך כלל אינה נכתבת למרות היותה פונמית (מלבד â ו- ä שהן תוצר של מיזוג תנועות בעלות טונים שונים).

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסה יש עיצורים נדירים רבים, מלבד עיצורים ריאתיים, המצויים בכל השפות המדוברות, יש בה 18 עיצורים מצוצים (clicks). בקוסה יש גם עיצורים מסודקים ועיצורים מפונמים.

6 הראשונים הם עיצורים מצוצים-שיניים (המיוצגים על ידי האות c), ומבוצעים עם הלשון על הצד הפנימי של השיניים, והם דומים קצת לצליל הצקצוק "צטטט" המבוטא בפי דוברי עברית להבעת צער.

6 נוספים הם עיצורים הם עיצורים מצוצים-צידיים (המיוצגים על ידי האות x), ומבוצעים כשהלשון בצידי הפה.

וששת האחרונים הם עיצורים מצוצים-וילוניים (המיוצגים על ידי האות q), ומבוצעים כשקצה הלשון נוגעת בחלק העליון של הפה.

טבלת עיצורים:

שפתי שיני/מכתשי בתר-מכתשי וילוני סדקי
מרכזי צידי
מצוץ מסודק kǀʼ] c] kǁʼ] 'x] kǃʼ] q]
מנושף kǀʰ] ch] kǁʰ] xh] kǃʰ] qh]
קול רפוי (slack voice) ɡ̊ǀʱ] gc] ɡ̊ǁʱ] gx] ɡ̊ǃʱ] gq]
אפי ŋǀ] nc] ŋǁ] nx] ŋǃ] nq]
קול רפוי - אפי ŋǀʱ] ngc] ŋǁʱ] ngx] ŋǃʱ] ngq]
סדוק-אפי ŋǀˀ] nkc] ŋǁˀ] nkx] ŋǃˀ] nkq]
סותם מסודק pʼ] p] tʼ] t] t̠ʲʼ] ty] kʼ] k]
מנושף pʰ] ph] tʰ] th] t̠ʲʰ] tyh] kʰ] kh]
קול רפוי b̥ʱ] bh] d̥ʱ] d] d̠̥ʲʱ] dy] ɡ̊ʱ] g]
מפונם ɓ] b]
מחוכך מסודק tsʼ] ts] tʃʼ] tsh] kxʼ] kr]
מנושף tsʰ] ths] tʃʰ] thsh] kxʰ] krh]
קול רפוי 3 d̥zʱ] dz] d̥ʒʱ] j]
חוכך אטום f] f] s] s] ɬ] hl] ʃ] sh] x] rh] h] h]
קול רפוי v̤] v] z̤] z] ɮ̈] dl] 2 ʒ̈] zh] ɣ̈] gr] ɦ] hh]
אפי קוליות מלאה m] m] n] n] n̠ʲ] ny] ŋ] ngʼ]
קול רפוי m̤] mh] n̤] nh] n̠̈ʲ] nyh] 4 ŋ̈] ngh]
מקורב קוליות מלאה l] l] j] y] w] w]
קול רפוי l̤] lh] j̈] yh] w̤] wh]
רוטט קוליות מלאה 1 r] r]
קול נשוף 1 r̤] r]
  1. שני עיצורים נוספים [r] ו-[r̤] מצויים במילים שאולות, שניהם מאויתים כ-r.
  2. שני עיצורים נוספים [ʒ] ו-[ʒ̈] מצויים במילים שאולות, שניהם מאויתים כ-zh.
  3. שני עיצורים נוספים [dz] ו-[dz̤] מצויים במילים שאולות, שניהם מאויתים כ-dz.
  4. עיצור נוסף [ŋ̈] מצוי במילים שאולות ומאוית ngh.

בנוסף לעיצור המחוכך-מסודק [tʃʼ] האיות tsh עשוי עם לייצג עיצור מחוכך -מנושף [tsʰ] ו-[tʃʰ].

הקול הנשוף החוכך [ɦ] לפעמים נכתב כ- h.

הפונמות של העיצורים המצוצים מבוטאות כמצוצים רק בהגייה מוקפדת או בסביבה מבודדת, וגם אז רק אצל חלק מהדוברים.

במקרים אחרים הן מבוטאות כ- עיצורים אטומים לא מנושפים "פשוטים" (tenuis).

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשפות בנטו דרומיות רבות, גם קוסה היא שפת מִדְבק (agglutinative language (אנ')),עם מערכת תחיליות וסופיות המתחברות לצורות היסוד של המילים. שמות העצם מסווגים לקבוצות מורפולוגיות (מין דקדוקי). בקוסה יש 15 קבוצות מורפלוגיות כאלה, עם תחיליות שונות ליחיד ולרבים. חלקי דיבר רבים המתייחסים לשמות עצם מותאמים למין הדקדוקי. סדר המילים במשפט הוא נושא-פועל-מושא.

הפועל מחובר למוספיות המסמנות נושא, מושא, זמן, אספקט ומודוס.

חלקי המשפט מותאמים למין הדקדוקי ולמספר הדקדוקי.

שם העצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות העצם בקוסה מורכבים משני חלקי יסוד: תחילית וגזע (stem). באמצעות התחיליות ניתן לסווג את שמות העצם לקבוצות, הממוספרות ברצף כדי להקל את ההשוואה עם שפות בנטו אחרות.

הטבלה הבאה מציגה את קבוצות שמות העצם קוסה, מסודרות לפי זוגות יחיד-רבים

קבוצה יחיד רבים
1/2 um- aba-, abe-
1a/2a u- oo-
3/4 um- imi-
5/6 i-, ili- 1 ama-, ame-
7/8 is(i)- 2 iz(i)- 2
9/10 iN- 3 iiN- 3, iziN- 4
11/10 u-, ulu- 1, ulw-, ul- iiN- 3, iziN- 4
14 ubu-, ub-, uty-
15 uku-
17 uku-
  1. לפני גזע חד-הברתי. דוגמאות: iliso (עין), uluhlu (רשימה).
  2. התחילית is- והתחילית iz- מחליפות את isi- ואת izi- בהתאמה, לפי גזע שמתחיל בתנועה. לדוגמה: isandla (יד) ו- izandla (ידיים).
  3. N בתחיליות אלה הוא m, n או ללא אות כלל.
  4. לפני גזע חד-הברתי בכמה מילים.

הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעלים מצטרפים אל התחיליות הבאות לנושא ולמושא:

גוף/מין דקדוקי נושא מושא
גוף ראשון, יחיד ndi- -ndi-
גוף שני, יחיד u- -wu-
גוף ראשון, רבים si- -si-
גוף שני, רבים ni- -ni-
1 u- -m-
2 ba- -ba-
3 u- -m-
4 i- -yi-
5 li- -li-
6 a- -wa-
7 si- -si-
8 zi- -zi-
9 i- -yi-
10 zi- -zi-
11 lu- -lu-
14 bu- -bu-
15 ku- -ku-
17 ku- -ku-
רפלקסיבי -zi-

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוסה בוויקישיתוף