סנדרה סיסנרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנדרה סיסנרוס
SandraCisneros.jpg
לידה 20 בדצמבר 1954 (בת 65)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע מחברת רומנים, משוררת, כותבת סיפורים קצרים, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.sandracisneros.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סנדרה סיסנרוסאנגלית: Sandra Cisneros) היא סופרת ומשוררת אמריקאית. ספריה עוסקים במארג הזהות המסובך של אמריקאים לטינים, מנקודת מבט נשית, מתוך חוויותיה וקשייה כאישה אמריקאית לטינית[1]. ספרה המפורסם ביותר "הבית ברחוב מנגו" נמכר ביותר מ-6 מיליון עותקים ותורגם ליותר מ-12 שפות. הספר גם נקרא בתיכונים ברחבי ארצות הברית.[2] לסיסנרוס הוענקה המדליה הלאומית של האמנויות על ידי הנשיא אובמה ב-2016.[2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדרה סיסנרוס נולדה ב-20.12.1954. היא הילדה השלישית מבין שבעה, והבת היחידה למשפחה אמריקאית לטינית. אביה עבד בתור רפד. אמה, כקוראת נלהבת, היוותה השפעה נשית חזקה עליה ופעלה רבות לכך שסיסנרוס תמצה את הפוטנציאל שלה.[3] סיסנרוס נולדה וגדלה בשכונת מצוקה בשיקגו והחלה לכתוב למגירה כשהייתה תלמידה בחטיבת הביניים[4]. בתיכון למדה ב-Josephinum Academy of the Sacred Heart, תיכון קתולי קטן לבנות, שם כתבה שירה והייתה עורכת המגזין הספרותי.[3]

ב-1976 סיימה את לימודיה לתואר ראשון באנגלית באוניברסיטת לויולה בשיקגו. לאחר מכן המשיכה לתואר שני (MFA) בכתיבה יצירתית באוניברסיטת איווה, אותו סיימה ב-1978. במהלך לימודיה באיווה פיתחה את נושא היצירה שלה - חוויותיה הייחודיות בתור אישה היספאנית בתרבות זרה ברובה. לאחר לימודיה עבדה כמורה וכמדריכה לנושרים מתיכונים, ובעבודה זו נחשפה לבעיותיהם של צעירים היספאנים.[3] בין יתר עיסוקיה שימשה גם כאמנית בבתי הספר בהם לימדה כתיבה יוצרת, וכסופרת אורחת במספר אוניברסיטאות כולל אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ואוניברסיטת אן ארבור במישיגן.[2]

סיסנרוס מעולם לא האמינה במוסד הנישואין וחיה לבדה באושר, מכיוון שזה עזר לה בכתיבה. היא עצמה אמרה, "הכתיבה שלי היא הילד שלי ואני לא רוצה שדבר יבוא בינינו."[3]

פעילותה המקצועית, יצירותיה, ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיסנרוס עוסקת במארג הזהות המסובך של אמריקאים לטינים מנקודת מבט נשית, מתוך חוויותיה כאישה אמריקאית לטינית והקשיים שאיתם התמודדה, ומהתבוננות בסביבתה ובאנשים שמקיפים אותה. מוטיב חוזר בכתיבתה הוא העיסוק בחיים משני צדי הגבול בין ארצות הברית ומקסיקו, תוך שימוש אלגורי בגבול הפיזי-מדיני כגבול בין מינים, מעמדות ומוצאים.[3]

ב-1980 הוציאה את ספרה הראשון, "ילדים רעים", כרך שירה. ב-1984 הוציאה  את הספר המפורסם ביותר שלה, רב המכר "הבית ברחוב מנגו". הספר מספר את סיפורה של אספרנזה קורדרו, המתגוררת בשכונת מצוקה. אספרנזה לא רוצה להיות שייכת, לא לשכונה שלה, ולא לציפיות הנמוכות שהעולם מצפה ממנה. הסיפור של אספרנזה הוא על ילדה צעירה שממציאה בעצמה את מה שהיא תהפוך אליו. הספר מכר למעלה משישה מיליון עותקים, וזכה בפרס הספרים האמריקני של קרן קולומבוס לשנת 1985, והוא חובה לקריאה בבתי הספר התיכוניים ברחבי ארצות הברית.

בשנת 1995 הוענקה לה מלגת קרן מקארתור, ובהמשך סייעה סיסנרוס ביסוד הזרוע הלטינית של קרן מקארתור, לוס מקארתורוס. היא ייסדה את קרן מקונדו, אגודה של סופרים מעורבים חברתית, ואת קרן אלפרדו סיסנרוס דל מורל.[2]

רשימת ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילדים רעים - 1980

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבית ברחוב מנגו - 1984,
  • הדרכים המרושעות שלי - 1987,
  • וומן הולרינג קריק - 1991,
  • אישה משוחררת - 1994,
  • קרמלו - 2002,
  • וינטג' סיסנרוס - 2004,
  • בראבו ברונו! - 2011,
  • האם ראית את מארי? - 2012,
  • בית משלי - סיפורים מחיי - 2015,
  • פורו אמור - 2018.

תוארי כבוד שקיבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמיתה בתוכנית דובי פאיסנו במכון טקסס לספרות, 1984;
  • מלגת אמנים באילינוי, 1984;
  • פרס צ'קנו לסיפור קצר מאוניברסיטת אריזונה, 1986;
  • שתי מלגות לאומיות לספרות אמנויות בשירה ופרוזה, 1982, 1988;
  • דוקטור כבוד לספרות מאוניברסיטת ניו יורק, 1993;
  • דוקטור כבוד לספרות מאוניברסיטת לויולה, שיקגו, 2002;
  • תוארי כבוד מאוניברסיטת DePaul בשנת 2014 ומהאוניברסיטה של ​​צפון קרוליינה ב-Chapel Hill בשנת 2016;
  • מדליית האמנויות של טקסס, 2003;
  • פרס הכוכב החמישי שהוענק על ידי המחלקה לענייני תרבות ואירועים מיוחדים בשיקגו, 2015;
  • פרס מפעל חיים של טיה צ'וצ'ה;
  • פרס Fairfax בשנת 2016.
  • מלגת "אמנות של שינוי" מטעם קרן פורד בשנת 2018.
  • בשנת 2019 נכללה ברשימת פרדריק דאגלס לאישים המשפיעים בספרות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]