ספינת הבערה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוניית מלחמה טורקית עולה באש בנמל אֶרֶסוֹס, יוון, לאחר שהותקפה על ידי ספינת הבערה בפיקוד דימיטריס פאפאניקוליס, 27 במאי 1821. ציור מאת קונסטנטינוס ווֹלָנאקיס.

ספינת הבערה היא סוג של כלי שיט, ששימש בעבר להשמדת אוניות אויב על ידי העלאתן באש, בין בשעת קרב ובין בעת עגינתן בנמל. על פי רוב השתמשו בספינת מפרשים ישנה, מילאו אותה בחומרים דליקים, הציתו והשיטו אותה בסיוע רוח מתאימה לעבר אוניות היריב. השימוש בספינות הבערה החל עוד בעת העתיקה, ולא בים התיכון בלבד אלא גם במזרח הרחוק, והוא לא פסק אלא במחצית הראשונה של המאה ה-19, עם המעבר ממפרש לקיטור. כלי שיט ששימש בעידן אוניות המפרשים לאותה מטרה אך נשא חומרי נפץ נקרא "ספינת תופת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספינת הבערה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.