רשומות הבמבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ספר תולדות החזרן)

רשומות הבמבוקכתב סיני: 竹書紀年; בפין-יין: Zhúshū Jìnián) הן כרוניקה מסין העתיקה. הן פותחות בזמנים הקדומים המיתיים (הקיסר הצהוב, 2497 לפנה"ס עד 2398 לפנה"ס) ומגיעות עד לזמנו של שְׂיָאנְג מלך ווי (魏襄王;‏ wei xiang wang) אשר חי בתקופת המדינות הלוחמות (המאה ה-5 לפנה"ס עד 221 לפנה"ס), ומתרכזות בעיקר בהיסטוריה של מדינת וֵיי (魏;‏ Wei).

הרשומות מכילות 13 חלקים והן אחד משלושת הטקסטים החשובים ביותר העוסקים בסין העתיקה. השניים האחרים הם הדְזְווֹ גְ'ווָאן (Zuo Zhuan) הקדום יותר, ו"שְה-גִ'י ("רשומות ההיסטוריון"; 史记;‏ Shǐjì), המאוחר יותר.

מקור הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט המקורי נקבר עם אָן-שִׂי מלך ויי (מת בשנת 296 לפנה"ס או 243 לפנה"ס), ונתגלה מחדש באותו קבר ב-281 לספירה[1] על ידי שודד הקברים בּוּ ג'וּן[2]. בזכות הקבורה שרדו הרשומות את שריפת הספרים הגדולה של הקיסר הראשון. הרשומות, כמו ספרים אחרים שנתגלו באותו קבר, נכתבו על פיסות במבוק אשר היו משטח הכתיבה המקובל בתקופת המדינות הלוחמות. זה גם המקור לשמו של החיבור. מספרים כי שודד הקברים בו ג'ון לא היסס להשתמש בפיסות הבמבוק שהרכיבו את הספרים בתור לפידים, בחיפושיו בקבר אחר אוצרות.[3]

רשומות הבמבוק אינם הטקסט היחיד שנמצא באותו קבר. מדובר באוסף שקיבל את השם גִ'י ג'ונְג שׁוּ[4], וכולל את ה"גְווֹ יוּ"[5].

הגרסה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשומות הבמבוק כבר אבדו בימי שושלת חאן. בשנת 297 בשושלת גִ'ין המערבית נשדד קברו של מלך ווי (המצוי באזור מחוז חנאן של היום), ועם מעצרם של השודדים נחשפה גם הכמות הגדולה של פיסות הבמבוק שהיו בקבר. סין של אותה תקופה ייחסה חשיבות רבה לתגלית, והמלך ווּ מגִ'ין[6] ציווה על שׂוּ'ן שׂ'וּ[7] המפקח על הארכיון ועל חֶה גְ'יָאו[8] דובר הארכיון את האחריות על תרגום הספר העתיק (התרגום נדרש משום שהיו לא מעט הבדלים בין הכתב של מדינת וֵיי לחותם הקטן של מדינת צִ'ין אשר שימש הבסיס לכתיבה הסינית המקובלת). אורכה של כל פיסת במבוק היה כ-80 ס"מ, ועליה היו 40 סימנים, ובסך הכל 30 פרקים. החלק "רשומות מדינת גִ'ין" מתחיל לאחר שעבר המלך פִּינְג מ ג'וֹאוּ[9] מזרחה, והחלק "רשומות מדינת וֵיי" מתחיל בתקופת המדינות הלוחמות לאחר חלוקת מדינת ג'ין (770-426 לפנה"ס). התקופה בה נמצאו הרשומות הייתה תקופת התהפוכות הפוליטיות של מלחמת שמונה הנסיכים, במהלכן נהרג סגן המזכיר וֵיי חֶנְג[10] שעסק באותו זמן בבדיקת הטקסט, והדבר פגע פגיעה משמעותית בקצב סידורו. עוזר הלישכה שׁוּ שִׂי[11] הוא שסיים את המלאכה. משסיים לבסוף הפקיד האחראי את סידור הרשומות ההיסטוריות, נתן להן את השם "רשומות הבמבוק".

הגרסאות שנמצאות בידינו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תקופת שושלת סונג, "רשומות הבמבוק" שסודרו בתקופת שושלת ג'ין אבדו שוב. מספר מלומדים מתקופת שושלת צ'ינג חיפשו את הטקסט של "רשומות הבמבוק" באינספור ציטוטים מיצירות ומדברי פרשנות שנוצרו בשושלת ג'ין ואילך, ותוצר החיפושים הללו נקרא "רשומות הבמבוק העתיקות". "עתיקות" בא בהתייחס לאלו ה"מודרניות" - עם תום תקופת שלטונו של הקיסר גְ'יָאגִ'ינְג ממינג (嘉靖, 1507-1567) הופיעו שני כרכים ששמם היה "רשומות הבמבוק", וקיבלו את הכינוי "רשומות הבמבוק המודרניות". בשל מקורן הלא-ברור, סגנונן הספרותי וההבדלים בינן לבין הציטוטים שנעשו מרשומות הבמבוק במהלך ההיסטוריה, תמיד נחשבו "רשומות הבמבוק המודרניות" לזיוף שיצר אדם בן זמנן של שושלות יואן או מינג, אף כי קיימים גם מלומדים המשוכנעים באותנטיות שלהן. לדוגמה, החוקר האמריקאי שונסי (Shaughnessy) מאמין כי ההבדלים הרבים בסגנון הכתיבה בין "רשומות הבמבוק המודרניות" ל"רשומות הבמבוק העתיקות" פרי איסופם של מלומדי צ'ינג, נובע מכך שמדובר בתוצרים נפרדים של שתי עבודות עריכה ואיסוף שונות בתקופת שושלת ג'ין.

השלכות על הבנת ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשומות הבמבוק הביאו לטלטלה בקרב ההיסטוריוגרפים עם הימצאם, שכן החומר המתועד בהם היה שונה מן המסופר ב"רשומות ההיסטוריון" לא רק ברמת התוכן, אלא גם ברמת הערכים המספריים. ברשומות הבמבוק תועדו הפיכות עקובות מדם ועימותים צבאיים משושלת שְׂיָה ועד תקופת המדינות הלוחמות. לדוגמה, על פי הרשום ב"רשומות ההיסטוריון"[12], שלוש שנים לאחר שטָאי גְ'יָה משושלת שאנג[13] נכלא בידי יִי יִין[14], ראה יִי יִין כי טָאי גְ'יָה תיקן דרכיו ומסר לידיו את הנהגת המדינה. ומשחזר זה לשלטון, ספג תוכחות רבות ונעשה לשליט יעיל האוהב את עמו, ולחכם המשקיע את כל כולו באמנות השלטון. זאת כאשר מרשומות הבמבוק עולה תמונה שונה לגמרי: לאחר שיִי יִין הדיח את טָאי גְ'יָה, הוא הכתיר עצמו למלך, אך שבע שנים מאוחר יותר שב טָאי גְ'יָה בחשאי, הרג את יִי יִין ומינה את בניו, יִי גְ'ה[15] ויִי פֶן[16] לממשיכי בית אביהם. אולם על פי עצמות הניחוש שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות, המשיכה שושלת שאנג את פולחן האבות ליִי יִין עד שנותיה האחרונות. עקב כך יש אשר מפקפקים בכך שרישומי ההיסטוריה ברשומות הבמבוק משקפות את המציאות.

מאחר ש"רשומות ההיסטוריון" נכתבו במבנה של סיפורים במסגרת ביוגרפיות, הופעתן של רשומות הבמבוק איפשרה לבחון את תוכנן של רשומות ההיסטוריון מזווית נוספת, כפי שמבטאות הרשומות "טאי ג'יה הרג את יי יין" אשר נבחנה לעיל, "וֶן דִינְג[17] הרג את גִ'י לִי[18]" אשר מתייחסת למלך משושלת שאנג אשר הרג את אביו של מייסד שושלת ג'ואו, ו"חֶה דוכס גונְג[19] התערב במלוכה" המתייחסת למרידה בתחילת שושלת ג'ואו, שכולן שונות מאוד מהמוזכר בספרי ההיסטוריה. הרשומה "בשנתו הראשונה של המלך יִי[20], זרחה השמש פעמיים בגֶ'נְג..." מתוך רשומות הבמבוק יכולה להצביע על ליקוי החמה אשר התרחש מוקדם בבוקר ב-21 באפריל בשנת 899 לפנה"ס, ולפיכך יכולה להצביע על תאריך עלייתו לשלטון של המלך יִי מג'ואו[21]. (ישנם מלומדים המטילים ספק ברישום הזה). וָאנְג גְווֹוֵיי[22] בספרו "אימותים מודרניים של רשומות הבמבוק" מצביע על כך שליקוי החמה שמיוחס ב"ספר השירים"[23] וב"ספר טאנג החדש"[24] לתאריך שנחשב כיום שנתו השישית של המלך יוּאוּ מג'ואו (776 לפנה"ס), הוא למעשה ליקוי חמה לא מתוארך מתקופת שושלת ג'ואו אשר בתקופת שושלת טאנג הסיקו את תיארוכו מחישוב לאחור.

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר היפני קאצוהיסה פוג'יטה הטיל ספק בכך שהקבר בו נמצאו פיסות הבמבוק היה קברו של מלך ווי, בציינו כי מיקומו סמוך לגבול בין מדינת ווי למדינת גָ'או, מיקום שאינו סביר לבניית קבר של שליט. הוא מאמין כי המקום הוא למעשה אזור קבורה של אצילים ממדינת ווי.[25]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשומות הבמבוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שושלת ג'ין המערבית; 西晋
  2. ^ 不準
  3. ^ על פי החלק 先秦被盗名墓备忘(2) בפרק 2 בספר 中国盗墓传奇 מאת 岳南. ראה http://vip.book.sina.com.cn/book/chapter_49037_39765.html, באתר Sina
  4. ^ 汲塚書;‏ Jí zhŏng shū
  5. ^ 國語;‏ Guo yu ואת ה"יִי גִ'ינְג" (易經;‏ Yi jing
  6. ^ 晉武帝
  7. ^ 荀勗
  8. ^ 和嶠
  9. ^ 周平王
  10. ^ 衛恆
  11. ^ 束皙
  12. ^ רשומות ההיסטוריון, http://ctext.org/shiji/yin-ben-ji#n4553
  13. ^ 商朝太甲
  14. ^ 伊尹
  15. ^ 伊陟
  16. ^ 伊奮
  17. ^ 文丁
  18. ^ 季歷
  19. ^ 共伯和
  20. ^ 懿王
  21. ^ 周懿王
  22. ^ 王國維, 1877-1927
  23. ^ 詩經·小雅
  24. ^ 新唐書·歷志
  25. ^ 藤田胜久:《史记战国史料研究》,上海古籍出版社,2008年。