סרגל הפרצופים לדירוג הכאב של וונג-בייקר
סרגל הפרצופים של וונג-בייקר לדירוג כאב, (באנגלית: Wong–Baker Faces Pain Rating Scale) הוא סרגל כאב שפיתחו דונה וונג וקוני בייקר. הסקאלה מציגה סדרת פרצופים שנעים בין פרצוף שמח ב-0, או "אין כאב", לפרצוף בוכה ב-10, המייצג את "הכאב הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת". בהתבסס על הפנים והתיאורים הכתובים, המטופל בוחר את הפנים המתארות בצורה הטובה ביותר את רמת הכאב שלו.[1]
סרגל זה הוא המומלץ ביותר לשימוש ברפואת ילדים על ידי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרגל הכאב פותח בשנת 1983, על ידי דונה וונג, שסייעה לילדים בהסתגלות לאשפוז, וקוני בייקר, אחות שעברה התמחות לרפואת ילדים. השתיים שהכירו במהלך עבודתן בבית חולים לילדים באוקלהומה, מצאו שילדים שחשו כאב רב, לא הצליחו להתרכז בדבר מלבד הכאב. בסקירת מחקרים שערכו, מצאו שאף אחד מסרגלי הכאב הקיימים לא התאימו לילדים, כי הכילו מילים לא מוכרות או דרשו מהילדים הבנת מספרים. כחלק מיצירת הסרגל, ביקשו וונג ובייקר מעשרות ילדים צעירים לאייר 6 פרצופים אשר יתאמו את הבעת פניהם בעת שהם חשים כאב בדרגות משתנות. הסרגל מבוסס על הבעות הפנים שחזרו הכי הרבה מבין האיורים.[3]
אופן השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרגל ישנם 6 פרצופים הפנים הראשונות מייצגות ציון כאב של 0, ומעידות על "לא כואב". הפנים הבאות מייצגות ציון כאב של 2 ומעידות על "קצת כואב". הפנים השלישיות מייצגות ציון כאב של 4, ומעידות על "כואב קצת יותר". הפנים הרביעיות מייצגות ציון כאב של 6, ומעידות על "כואב עוד יותר". הפנים החמישיות מייצגות ציון כאב של 8, ומעידות על "כואב מאוד"; הפנים השישיות מייצגות ציון כאב של 10 ומעיד על "הכאב הכי גרוע".[4]הפנים האמצעיות לא מחייכות ומביעות הבעה נייטרלית, עם התגברות הכאב, הגבות מתכווצות והפנים האחרונות דומעות.
למרות שהסרגל מיועד לילדים צעירים, ניתן להשתמש בו מגיל 3 ומעלה, שיוכלו להבין את פרצופי הקריקטורה ואת הרגשות שהם מייצגים, ולהצביע על זה ש"הכי תואם את רמת הכאב שלהם". סרגל הכאב הזה מתאים גם לחולים שאינם יודעים לספור, ובעלי פגיעה מוחית. הסרגל מתאים לתרבויות שונות "בקרב ילדי האדם הלבן, אפרו-אמריקאים, היספניים, תאילנדים, סינים ויפניים".[5]
הסרגל עודכן במהלך השנים למראה אחיד וסימטרי יותר, אך מספר מחקרי השוואה, מצאו שהוא אינו מדויק משום שהפרצוף הכאוב ביותר דומע וילדים בוגרים, שהעידו מראש כי אינם בוכים בשעת כאב, נוטים שלא לבחור בו.[6]. סרגל הכאב "Faces Pain Scale-Revised" מציג פרצופים בעלי הבעות פנים נייטרליות יותר במטרה להימנע מבעיה זו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סרגל הפרצופים לדירוג הכאב של וונג-בייקר- היסטוריית יצירת הסרגל
- Journal of Advanced Research, Science Direct
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Coté, Charles J.; Jerrold Lerman; I. David Todres (2009). A practice of anesthesia for infants and children. Elsevier Health Sciences. p. 940. ISBN 978-1-4160-3134-5.
- ^ כאב וחרדה בילדים במלר"ד - הנחיה קלינית - ויקירפואה
- ^ היסטוריית הסרגל (באנגלית)
- ^ Drendel, AL; Kelly, BT; Ali, S (באוגוסט 2011). "Pain assessment for children: overcoming challenges and optimizing care". Pediatric Emergency Care. 27 (8): 773–81. doi:10.1097/PEC.0b013e31822877f7. PMID 21822093.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Hockenberry, Marilyn J.; Wilson, David, eds. (2015). "Chapter 5: Pain Assessment and Management". Wong's nursing care of infants and children (10th ed.). Mosby. ISBN 9780323222419.
- ^ Study Reviews Faces Scales for Reporting Pain in Kids אתר Medscape