סרך היחד

סרך היחד הוא טקסט שנמצא במערות שליד קומראן, ואשר נמנה עם מגילות מדבר יהודה. הוא התגלה במערה מספר 1 בקומראן בשנת 1947 ומהווה את החטיבה העיקרית באחת משבע מגילות המקוריות שנתגלו במערה. הוא נכתב בכתב עברי מרובע (מימי החשמונאים) והועתק בין השנים 100 ו-75 לפנה"ס. בלשון כַּת מדבר יהודה שימשה המילה 'סרך' במובן של סֵדר, מנהג. כינוי הטקסט 'סרך היחד' הוא איפוא 'כללי הקהילה', במובן הדומה לתקנון.

כתב היד השלם ביותר נמצא במערה מס' 1, ולכן ניתן לו השם 1QS (מערה 1, Q=קומראן, S=סרך). מספר פרגמנטים מהטקסט הזה נמצאו גם במערות 4 ו-5. שני טקסטים אחרים, הידועים כסרך העדה וסרך הברכות, נמצאו באותה המגילה, ובתחילה נחשבו כחלק מסרך היחד, אך כעת נחשבים כטקסטים נפרדים.

המגילה מתארת את אורח החיים של הקהילה, והיא מקור חשוב להבנתה. לפי המגילה עולה שחברי הכת חיו חיי שיתוף ופרישות, עם ארוחות משותפות וכללי קבלה נוקשים. לא ברור לחלוטין האם הקהילה (הקהילה המתוארת במגילות כונתה "יחד", ומכאן שם המגילה) היא אוטופית או אמיתית, ואם היא אמיתית - האם קהילה זו חיה בח'רבת קומראן. חוקרים רבים חושבים שיחד עם שאר המגילות, גם מגילה זו מתארת את התאולוגיה של האיסיים, שחלקם חיו בקומראן. לעומתם, סובר פרופ' יהושע גוטמן כי כת-היחד הייתה כת נפרדת.

בנוסף לכך המגילה דנה בשאלות תאולוגיות כמו האמונה בדואליזם ובגזירה קדומה.

נושאים תאולוגיים עיקריים

• ה"יחד": האמונה בקשר ישיר בין הקהילה לבין המלאכים.
• דטרמיניזם: ישנם אנשים שהאל בחר בהם, והם הטובים, ולעומתם יש את אלה שלא נבחרו בידי האל.
• ברית: בכניסה לקהילה, האדם נשבע לפני האל ומצטרף ליחד.
• כהונה: הכהנים בני צדוק הם השופטים והמחליטים באסיפות הקהילה.
• הקהילה כמקדש: צדקה ותפילה מחליפים את הקרבנות במקדש בירושלים, וכך גם הארוחות המשותפות.
• ידע: היחד המיסטי הוא תוצאה של הידע הנסתר והאזוטרי הקיים אצל העדה.
• ציפיות אסכטולוגיות.

קישורים חיצוניים

סרך היחד, באתר ויקיטקסט

• סרך היחד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סרך היחד סרוק בשלמותו באתר מוזיאון ישראל
• קטע קצר מתוך סרך היחד (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.