עבדול ולי ח'אן
.jpg) | |
| לידה |
11 בינואר 1917 אוטמנזאי, הודו הבריטית |
|---|---|
| פטירה |
26 בינואר 2006 (בגיל 89) אסלאמאבאד, פקיסטן  |
| מדינה | פקיסטן |
| מקצוע | פוליטיקאי ופעיל זכויות אדם |
| תפקיד |
ראש האופוזיציה |
| מפלגה | מפלגת עוואמי הלאומית של פקיסטן |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| בן או בת זוג |
Nasim Wali Khan |
  | |
עבדול ולי ח'אן (באנגלית: Abdul Wali Khan בפשטו: عبدالولي خان; באורדו: عبدالولی خان; 11 בינואר 1917 – 26 בינואר 2006) היה פוליטיקאי סוציאליסט דמוקרטי פקיסטני שכיהן כיושב ראש המפלגה הלאומית עוואמי ומאוחר יותר בקריירה הפוליטית שלו, תרם לכתיבת החוקה שלישית של פקיסטן. הוא היה בנו השני של המנהיג הפשטוני הגדול ולוחם החירות האגדי, עבדול ג׳אפאר חאן וכמוהו, פעל וכתב נגד הראג׳ הבריטי.[1]
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולי ח'אן נולד ב-11 בינואר 1917, למשפחה של בעלי בית מקומיים בעיירה אוטמנזאי במחוז צ'ארסדה במחוז הגבול הצפון-מערבי (NWFP). אביו, עבדול ג'אפר חאן, היה לאומן פשטוני בולט ואיש סודו של גנדי. אמו, מֵהַר קָנְדָה, מהכפר רזאר הסמוך, נישאה לבאצ'ה חאן ב-1912 ומתה במהלך מגפת השפעת לאחר מלחמת העולם הראשונה.
ח'אן, השני מבין שלושה בנים, קיבל את השכלתו המוקדמת מבית הספר אזאד איסלאמיה באוטמנזאי. בשנת 1922 התמזג בית הספר ההוא עם רשת בתי ספר שהקים אביו במהלך פעילותו הרפורמית החברתית. תנועת Khudai Khidmatgar התפתחה מאותה רשת של בתי ספר, ובסופו של דבר קראה תיגר על הסמכות הבריטית במחוז הגבול הצפון-מערבי באמצעות מחאה לא אלימה והיוותה את אחד האתגרים החמורים ביותר לשלטון הבריטי באזור. מאוחר יותר הוא נשלח לבית ספר בדהראדון, משם עבר את מבחן קיימברידג׳ ב-1933. לצערו, הוא לא יכל להמשיך את לימודיו בגלל קשיי ראיה, הגרמו לכך שהרכיב משקפיים למשך כל חייו.[2]
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1942, כשהוא רק בן 25, הצטרף ולי ח'אן לתנועת Khudai Khidmatgar. זמן קצר לאחר מכן, הוא נכנס רשמית לפוליטיקה על ידי הצטרפות לקונגרס הלאומי ההודי, שם שימש בסופו של דבר כמזכיר משותף פרובינציאלי של המפלגה. הוא נעצר והואשם על פי תקנות פשעי הגבול, בשנת 1943, בשיא הדיכוי נגד תנועת צאו מהודו. המאסר הראשון מיני רבים. עד שנת 1947, ולי ח'אן נהיה חבר בוועדת הקונגרס של כל הודו ומזכיר משותף של סניף ה-NWFP של המפלגה.[2]
עד אוקטובר 1953 הוא היה בכלא לסירוגין במשך 5 שנים ו-5 חודשים בסך הכל.
ולי ח'אן עמד בחזית עם אביו במאבק לביטול תוכנית יחידה אחת, שהוקמה ב-1954, והיה בין החברים המייסדים של מפלגת העוואמי הלאומית (NAP) שנוצרה ב-1956. הוא מונה לנשיא ANP ביוני 1968 וב-13 בנובמבר באותה השנה הוכנס מאחורי סורג ובריח בכלא מונטגומרי. מאוחר יותר הוא הועבר לכלא גוג'ראט ושוחרר לחופשי במרץ 1969. במהלך הקריירה הפוליטית שלו, ולי ח'אן שרד ארבעה ניסיונות התנקשות בחייו - שניים בסוכנות מלקאנד, ושניים שהיו בברוואלפינדי ובגוג'רנוולה.[3]
בפברואר 1975, הוא נעצר שוב ונשלח לכלא. הפעם הוא נעצר על רקע ההתנקשות במנהיג מפלגת העם של פקיסטן, חייט מוחמד חאן שרפאו. הרצח של שרפאו הוביל למעצרם של כמה מנהיגי NAP ובעקבותיו, המפלגה הפכה לבלתי חוקית ונסגרה. לבסוף, ולי ח'אן וחבריו הואשמו בפרשת קונספירציית היידראבאד על כך שתכננו לכאורה מזימה במטרה לפרק את פקיסטן.[3]
הוא היה חבר במפלגה הדמוקרטית הלאומית (NDP) שהוקמה לאחר איסור ה-NAP בשנת 1975. NDP, בראשות שרבז חאן מזארי, הצטרפה לברית הלאומית של פקיסטן לאחר שמפלגות האופוזיציה התאספו יחד כדי להתמודד בבחירות הכלליות ב-1977.[2]
במהלך מאבקו הפוליטי הממושך, הוא ניצח בבחירות ממחוז בחירתו יותר מפעם אחת והפך לחבר באספה הלאומית ב-1970 וב-1988.
ולי ח'אן פרש מפוליטיקה פעילה לאחר התבוסה האלקטורלית שלו למואלנה חסן ג׳אן שהועמד נגדו במשותף על ידי PPP ו-JUI-F אבל הוא המשיך לשלוט בפוליטיקה של הגבול ושמר על אחיזתו ב-NAP באמצעות אשתו נאסים וואלי, פעילה פוליטית בפני עצמה.[4]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי מחלה קשה, ולי ח'אן מת מהתקף לב ב-26 בינואר 2006 בפשאוואר, פקסיטן. הלווייתו הייתה גדולה כמו של אביו המוהלל, באצ׳ה חאן. פקידי ממדינה בעלי פרופיל גבוה, מכובדים זרים ומאות אלפי פשטונים התאבלו על מותו בכל העולם. ולי ח'אן הותיר אחריו מורשת של פוליטיקה כנה ושירות ציבורי כנה, שנותרה הנכס האמיתי של עמו.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Fight well Fought, web.archive.org, 2010-02-11
- ^ 1 2 3 Khan Wali Khan - New World Encyclopedia, www.newworldencyclopedia.org
- ^ 1 2 Abdul Wali Khan, web.archive.org
- ^ Wali Khan: A life of struggle, DAWN.COM, 2006-01-27 (באנגלית)
- ^ Ashfaq Yusufzai, Wali Khan passes away, DAWN.COM, 2006-01-27 (באנגלית)