עומס חום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עומס חום הוא מדד המבטא את אי הנוחות האקלימית למחיה, והוא נקבע כשילוב של הטמפרטורה והלחות היחסית. כמו כן, הוא מתאר עד כמה יכול אדם לקרר את גופו באמצעות הזעה. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, אדם צריך אידוי מוגבר יותר של זיעה על מנת להתקרר, וככל שהלחות היחסית גבוהה יותר, כך יחוש יותר חם, שכן הזיעה מתאדה לאט יותר ובמידה פחותה יותר.[1]

במדד נעשה שימוש לראשונה על ידי צה"ל, ואומץ לשירות המטאורולוגי על ידי פרופ' עזרה זהר.[2]

אופן החישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החישוב הוא ממוצע של טמפרטורת הגולה היבשה (dry bulb temperature) וטמפרטורה הגולה הלחה (wet bulb temperature). טמפרטורת הגולה היבשה היא הטמפרטורה שנמדדת על ידי מד טמפרטורה, בתנאים ללא קרינה וללא לחות. מבחינה פיזיקלית, היא מתארת את ממוצע האנרגיה הקינטית של מולקולות האוויר. זוהי הטמפרטורה הניתנת בתחזית מזג האוויר. טמפרטורת הגולה הלחה היא הטמפרטורה שהייתה לחבילת אוויר אם הייתה מצוננת ל-100% רוויון, קרי לנקודת הטל. החום הכמוס בתהליך מסופק על ידי חבילת האוויר עצמה.[3] זוהי הטמפרטורה הנמוכה ביותר אליה יכולה להגיע חבילת אוויר, כתוצאה מאידוי בלבד, בהתחשב בתנאי הסביבה.

דירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומס חום קל - תחושת חום קלה, אינה משפיעה על הפעילות.

עומס חום בינוני - תחושת חום, מומלץ לשהות בצל. יש קושי בפעילות גופנית.

עומס חום כבד - קושי בשמירה על טמפרטורת הגוף תוך כדי פעילות גופנית.

עומס חום קיצוני - תנאים קשים מאוד. מוטב להישאר במקום ממוזג, להימנע כלל מפעילות גופנית ולהרבות בשתייה.

רוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוח אינה חלק מחישוב עומס החום, אך יש לה חלק משמעותי מאוד בטמפרטורה האפקטיבית, זו שאנו מרגישים בפועל. הרוח משפיעה על קצב העברת החום על גופינו, וגם היא מגבירה את האידוי. לאידוי תמיד יש השפעה של קירור. קצב העברת החום יכול לקרר או לחמם בהתאם לטמפרטורה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל, באזורים גבוהים יותר, כתוצאה מלחות נמוכה יותר, עומס החום קל יותר בדרך כלל. בבקעת הירדן עומס החום הוא הכבד ביותר, מיוני ועד ספטמבר שורר עומס חום כבד ברצף. באילת בחודש יולי עומס החום שורר במשך 24 שעות ביממה, ומשתנה בעוצמתו. חרף הלחות הגבוהה, אזור החוף ממוזג יחסית, ולכן לרוב עומס החום אינו כבד, אך בחודשים החמים עומס החום הבינוני נמשך זמן רב. מפאת הלחות הנמוכה, בנגב עומסי החום קלים יותר מאשר בחוף, ובמקומות גבוהים ההשפעה אף קטנה יותר. בבאר שבע למשל שורר עומס חום בינוני כ-8 שעות ביממה בקיץ. באזור ההר עומס החום הוא הקל ביותר, ונמשך שעות בודדות בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר דוד גרשון וד"ר בני רזניק, מזג האוויר, ספריית מעריב, 1995, עמ 22-23.
  2. ^ אתר השירות המטאורולוגי, עומס חום
  3. ^ Oxford Reference, A Dictionary of Weather, [[:en:Special:BookSources/9780199541447|ISBN 978-0-19-954144-7]]