עמנואל בוקמן
_-_portret_met_vlinderdas.jpg) | |
| לידה |
15 באוגוסט 1889 אמסטרדם, הולנד  |
|---|---|
| התאבד |
15 במאי 1940 (בגיל 50) |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| השכלה |
אוניברסיטת אמסטרדם |
| מפלגה | מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית ההולנדית (1921-1940) |
| חתימה |
_-_handtekening_E._Boekman.png) |
  | |
עמנואל ("מנוס") בוקמן (בהולנדית: Emanuel ("Manus") Boekman 15 באוגוסט 1889 - 15 במאי 1940) היה פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, סטטיסטיקאי, דמוגרף וטיפוגרף הולנדי. הוא היה חבר המחלקה העירונית לחינוך ותרבות (wethouder) בעיריית אמסטרדם (1931-1933, 1935-1940) ופעל למען מדיניות תרבות ממלכתית פעילה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוקמן נולד לשושלת מוכרי ספרים יהודית והיה בנם הבכור של מאוריץ בוקמן (1869-1942), בתחילה חותך יהלומים, ושל היינטיה פרבום. בגיל 12 החל לעבוד בתור טיפוגרף. הוא התעניין בפוליטיקה והפך ליושב ראש האיגוד המקצועי של האיגוד המקצועי שלו, אגודת הטיפוגרפים הצעירים (Typografen Jongelingen Vereeniging). הוא היה חסיד הסוציאליסט ההולנדי פרדיננד דומלה ניוונהויס (Nieuwenhuis). זמנו הפנוי הוקדש ללימודים והוא הוסמך לתוארי מורה, כולל מורה לכלכלה.
ב-1911 מונה בוקמן לראש מינהל רשות הנמל של אמסטרדם וב-1916 הפך לראש המחלקה לסטטיסטיקה של בנק הולנדי, ריקסוורזקרינגסבנק (Rijksverzekeringsbank (nl)), בנק ממלכתי לביטוח. בתקופה זו הפך לסופר פורה בנושאים שונים, החל מסטטיסטיקה וכלכלה ועד אבטלה ואלכוהוליזם. מ-1921 ועד מותו ב-1940 היה בוקמן חבר במועצת העיר אמסטרדם מטעם מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית ההולנדית (SDAP). בשנת 1931 הפך לחבר הנהלה עירונית (wethouder) בנושאי חינוך ותרבות באמסטרדם.
ב-6 ביוני 1939 קיבל בוקמן את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת אמסטרדם בהנחיית פרופסור טר ון (HN ter Veen). התזה שלו, "ממשל ואמנות בהולנד" ("Overheid en kunst in Nederland"), חקרה את מדיניות התרבות ההולנדית במאה ה-19 וה-20) בנושא תוכניות להפצת תרבות על ידי המדינה והעיריות, למשל על ידי שילוב אמנות בבניין חדש, פרויקטים ומתן גישה למעמד הפועלים לאמנות. תזה זו הייתה בעלת השפעה והודפסה מחדש בשנות ה-70.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הצבא הגרמני פלש להולנד במאי 1940, בוקמן עמד בתחילה על העיקרון שלו לפיו מנהלים לא צריכים לברוח. מאוחר יותר שינה את דעתו אך נתיב המילוט דרך נמל איג'מוידן לבריטניה נחסם. ביום הכניעה, 15 במאי 1940, בוקמן ואשתו התאבדו עם חבריהם, משפחתו של הפרופסור הסוציאל-דמוקרטי בוב ואן גלדרן.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1963 נוסדה קרן בוקמן, (Boekmanstichting (nl)) שנקראה על שמו, על ידי הפדרציה של אגודות האמנים (Federatie van Kunstenaarsverenigingen). הקרן היא מרכז עצמאי לחקר אמנות, תרבות ומדיניות.
-
איור של בוקמן מאת מאייר בליקרוד (Bleekrode)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- E. Boekman, 1889 - 1940 באתר אוניברסיטת אמסטרדם Album Academicum
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (in Dutch) Boekman, Emanuel: Overheid en kunst in Nederland, Thesis University of Amsterdam, 1939
- (in Dutch) G.W.B. Borrie, 'Boekman, Emanuel (1889-1940)', in Biografisch Woordenboek van Nederland.
- (in Dutch) Van Dulken, Hans en Jansen, Tony (red.): Het leven als leerschool. Portret van Emanuel Boekman, Amsterdam, 1989
- (in Dutch) Jansen, Tony, Boekman, Emanuel, Biografisch woordenboek van het socialisme en de arbeidersbeweging in Nederland, op socialhistory.org maintained by the International Institute of Social History
- (in Dutch) Jansen, Tony en Rogier, Jan: Kunstbeleid in Amsterdam, 1920-1940: Dr. E. Boekman en de socialistische gemeentepolitiek, Nijmegen, SUN, 1983.
- (in English) Maas, Harro: A pragmatic intellectual. Dutch Fabians, Boekman and cultural policy in the Netherlands, 1890-1940, International Journal of Cultural Policy 12(2006)2, 151-170
- (in Dutch), C. e.a.: Van Boekman tot Schimmelpennink. De kleine geschiedenis van een boekhandel op de Weteringschans, 2003