עמנואל פינטו
 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1962 (בן 61) קריית אתא, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
עמנואל פינטו (נולד ב-17 בנובמבר[1] 1962) הוא סופר, מתרגם ושחקן ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינטו נולד בכפר אתא ולמד משחק בבית הספר "ניסן נתיב" בתל אביב. במהלך שנות השמונים והתשעים הוא התחיל להיות פעיל בזירת התרבות בתל אביב. הסרטים בהם השתתף פינטו הביאו את סיפוריהם של אנשי השוליים בחברה הישראלית, וזכו לשבחים רבים, וזאת על אף שלא הצליחו מבחינה מסחרית.
בשנת 2000 פרסם את הספר "דניאל" בהוצאת שוקן. לספר שזכה לשבחים רבים, שלושה חלקים: שני סיפורים וחלום. בשלושתם איש ושמו דניאל – פרסומאי, מרצה לתיאטרון או פליט על אי בודד. בכל המקרים הוא איש ריק, סטרילי, שעברוֹ נמחק מרצון או מאונס ורק מחשבותיו ותחושותיו הן לו בנים. את עתידו רוקם דניאל דרך חייהם של אחרים: אוטיסט וסייח, ילד ללא מוח או יריבו של בן־האלוהים.
פינטו, שבאותן שנים חי בצרפת, זכה על "דניאל" בפרס הביכורים מטעם שר המדע והתרבות.
בנובמבר 2009 פרסם פינטו את ספרו השני "טיניטוס", הפעם בהוצאת הקיבוץ המאוחד. במרכזו, מנסה הגיבור, לפענח את קורותיו במלחמת לבנון הראשונה. אל תוך קרעי זיכרונותיו של הגיבור נשזרות גם חוויותיו של המחזאי הצרפתי ז'אן ז'נה, ששהה בבירות בזמן הטבח בסברה ושתילה, וכתב עליו בהרחבה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של עמנואל פינטו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אריק גלסנר, על "טיניטוס", של עמנואל פינטו, הוצאת "הקיבוץ המאוחד", ביקורות ספרות - מעריב, 5 בדצמבר 2009
- אסתי אדיבי-שושן, ילד המלחמה שלי, על טינטוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, באתר מחשבות על ספרים, דצמבר 2009.
