פאולה בריינר
פאולה בריינר (איינטר) (בלועזית: Paula Einetter Breiner; 15 ביולי 1910 - 28 באוגוסט 2000), הייתה חסידת אומות העולם מהונגריה, שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה וקשרה את גורלה עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאולה איינטר נולדה בלוצ'נץ בשנת 1910, אביה יוסף היה מסגר. ד"ר דוד ריינפלד היה רופא המשפחה ונוצרו קשרי ידידות בין שתי המשפחות. לאחר שהצבא הגרמני כבש את הונגריה במרץ 1944, נחקקו חוקים שאילצו את היהודים למסור את רכושם. שלושת ידידי משפחת איינטר היהודים - ד"ר שנק, ד"ר ריינפלד ואשתו, פנו לפאולה בבקשה שתשמור על חפצי הערך שלהם. פאולה הציעה להסתיר את בני הזוג.[1] תחילה הם סירבו, אולם באפריל 1944 בני הזוג ריינפלד נענו להצעתה של פאולה והתחבאו במזווה של ביתה. בתחילת יוני 1944 פשטה המשטרה על ביתה של פאולה, ככל הנראה בעקבות הלשנה. השוטרים גילו את הרכוש היהודי אך לא את בני הזוג ריינפלד. פאולה נעצרה והוחזקה בלוצ'נץ, בודפשט ובמחנה המעצר בצ'ורגו לצורך חקירה בעינויים. ב-27 ביולי 1944 היא שוחררה ושבה לביתה תחת פיקוח משטרתי כבד עד כדי מעצר בית. כחלק מתנאי מעצרה, הוטל עליה עוצר בשעות הלילה ובאופן כללי פאולה נדרשה לקבל אישור עבור כל יציאה מביתה.[2] כשחזרה לביתה, בני הזוג ריינפלד לא היו שם. באוקטובר שבה פאולה לפעילות הצלה, והחביאה את דוד בריינר, שהכיר את פאולה מהתקופה בה למד מסגרות במסגרייה של אביה. דוד נשאר אצל פאולה עד לשחרור העיר בינואר 1945 והתפתחו ביניהם קשרי אהבה.[3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1946 התחתנו פאולה ודוד בריינר, וב-1949 עלו ארצה והתיישבו בחדרה ושם הקימו משפחה. ב-28 באוגוסט 2000 הלכה פאולה בריינר לעולמה בגיל 90. היא נקברה בבית העלמין החדש בחדרה.[3]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 ביוני 1990 הכיר יד ושם בפאולה בריינר (לבית איינטר) כחסידת אומות העולם.[3] שמה מונצח בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם ירושלים. במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) אותר קברה של פאולה והוספה לוחית זיכרון לקברה.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יש ושם, 2023, עמ' 71.
- Dan Michman, “Hiding, Sheltering, And Borrowing Indentities: Avenues Of Rescue During The Holocaust, ירושלים: יד ושם, 2017, עמ’ 100-102
- מרדכי, פלדיאל. "חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל", ילקוט מורשת לתיעוד ועיון, 55, אוקטובר 1993, עמ' 261.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 71
- ^ החלטת המשטרה הממלכתית של הונגריה, 27 ביולי 1944, תיק M31.4639, ארכיון יד ושם
- ^ 1 2 3 Breiner Paula (Einetter), יד ושם
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פאולה בריינר".