לדלג לתוכן

פאנדיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסל של פאנדיט במוזיאון בפקיסטן.

פאנדיט או פנדיטסנסקריט: पण्डित; בהינדי: पंडित) הוא אדם עם ידע מקצועי או מורה מכל תחום הדעת הקשור להינדואיזם, ובמיוחד בתחום הוודות, הדהרמה, הפילוסופיה ההינדית (אנ'), או לימודי חול, כמו מוזיקה.[1]

בסנסקריט, פאנדיט בדרך כלל מתייחס לכל "איש חכם, משכיל או מלומד" בעל ידע מיוחד.[2] המונח נגזר מ-paṇḍ (पण्ड्) שפירושו "לאסוף או לערום", ושורש זה משמש במובן הידע.[3] המונח נמצא בטקסטים וודיים ופוסט-וודיים, אך ללא כל הקשר סוציולוגי.

שימושים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, במאה ה-18 וה-19, שימשו הפאנדיטים כיועצי בתי משפט בהודו. בתחילה, לשופטים בריטים היה מעט מאוד ידע על מנהגים ומסורות של הינדואיזם והחוק בהודו, ויכלו לחפש מידע בנושאים מסוימים. בבתי המשפט של הודו היה קצין משפטי שנקרא פאנדיט של בית המשפט העליון, שייעץ לשופטים אנגלים בנושאי החוק ההינדי. הנוהג ננטש ב-1864, כאשר השופטים האנגליים צברו ניסיון מסוים בנושא המשפט ההינדי, והשתמשו בהיקף ההולך וגדל של הפסיקה שהתפתחה. כשנתיים לפני הפסקת השימוש בפאנדיטים, מוסד בתי המשפט העליונים של הודו (אנ') קידם את השימוש הרשמי בו.

המילה פאנדיט שימשה גם עבור מודדים הודים שחקרו את אזורי צפון הודו במאה ה-19 כדי למלא את הצורך של הראג' הבריטי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאנדיט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Axel Michaels; Barbara Harshav (2004). Hinduism: Past and Present. Princeton University Press. p. 190. ISBN 978-0-691-08952-2. ארכיון מ-2019-01-06. נבדק ב-2020-11-10.
  2. ^ Monier Monier-Williams (1872). A Sanskrit-English Dictionary. Oxford University Press. p. 527. ארכיון מ-2019-01-06. נבדק ב-2020-11-10.
  3. ^ Monier Monier-Williams (1872). A Sanskrit-English Dictionary. Oxford University Press. pp. 526–527. ארכיון מ-2019-11-30. נבדק ב-2020-11-10.
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל