סנסקריט
מדינות | אסיה |
---|---|
אזורים | הודו ואזורים מסוימים בדרום ודרום-מזרח אסיה |
דוברים | כ-50,000 בצורה שוטפת, מאות מיליונים בצורה חלקית |
שפת אם | (במפקד 1991 בהודו) 6,106 |
כתב | דוונאגרי |
משפחה |
|
לאום | הודו |
קוד שפה | sa |
קוד ISO 639-1 | sa |
קוד ISO 639-2 | san |
קוד ISO 639-3 | san |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: "השפה המלוטשת" או "השפה שחוברה נכון") היא שפה הודו-ארית. היא אחת מתוך 23 השפות הרשמיות בהודו ושפה רשמית באוטראקהאנד. השפעות השפה ניכרות בכל השפות הצפוניות שהתפתחו ממנה ואף באוצר המילים של השפות ההודיות הדרומיות. בתקופות שונות ובאזורים שונים של הודו, הסנסקריט נכתבה בסוגי כתב שונים. כיום מקובל להדפיס ספרי סנסקריט בכתב הדוונאגרי. הסנסקריט נחשבת שפה מתה, מאחר שאין לה דוברים ילידיים.
הסנסקריט היא השפה הליטורגית בה נכתבו הוודות וכתבי קודש נוספים, שפת השירה והספרות הקדומה, שפת הדת והפילוסופיה ושפת המדע. מלומדים מחלקים שונים של תת-היבשת ההודית דיברו והתווכחו זה עם זה בסנסקריט, שהייתה השפה המשותפת להם ושימשה אז כלינגואה פרנקה. החיבורים העתיקים ביותר בסנסקריט הם מהקנון המוקדם של התרבות הוודית – הוודות, והם חוברו בנוסח עתיק של הסנסקריט השונה מן הקלאסי, ויש הקוראים לשפה זו "השפה הוודית". בצורתה הקלאסית התקבעה השפה במאה ה-4 לפני הספירה, אז חיבר המדקדק הגדול פניני מאמר שקיבע את כללי הדקדוק שלה. עם זאת, ניתן למצוא גרסאות מקומיות שונות של הסנסקריט והיא השתנתה במהלך הדורות. בנוסף חוברו בה רוב החיבורים האקדמיים בתת-היבשת ההודית וחיבורים טכניים שונים, כגון מדריכים לטיפול בסוסים או מדריכי בישול. קיימים יותר טקסטים בסנסקריט מאשר בלטינית וביוונית גם יחד, מכיוון שחלק ניכר מהם הועבר, בצורה מסורתית, בעל פה.
מאות מיליוני בני אדם משננים מנטרות בסנסקריט מדי יום ורבים לומדים את החיבורים העתיקים הפילוסופיים המדעיים והספרותיים שלה, שרים אותם ומשננים אותם. יש קבוצות בעלות אג'נדה לאומית שמנסות להחיות את שפת הסנסקריט ולהפוך אותה לשפת יומיום מודרנית שמייצגת את הלאום ההינדואי, בדומה למודל העברי של אליעזר בן-יהודה[1].
הגיית השפה וכתיבתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדקי | וילוני | חכי | כפוף | שיני | דו־ שפתי | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ŋ | ɲ | ɳ | n̪ | m | |||||||
סותם | gʱ | kʰ | ɟʱ | cʰ | ɖʱ | ʈʰ | d̪ʱ | t̪ʰ | bʱ | pʰ | ||
חוכך | ɦ | h | ɕ | ʂ | s̪ | |||||||
מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||
l̪ | ||||||||||||
מקיש | ɽ | |||||||||||
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט |
טקסטים מרכזיים שחוברו בסנסקריט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונחים מוכרים מסנסקריט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהימסה
- אום (מנטרה)
- אטמן
- איור ודה
- בהקטי
- ברהמן
- גנג'ה
- דהרמה
- ודאנגה
- טנטרה
- יוגה
- מנטרה
- נירוואנה
- סמאדהי
- קארמה
- מנדלה
תרגומים מסנסקריט לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביתר שולמן, שירת השורש של דרך האמצע (נאגארג'ונה), הוצאת כרמל, 2010
- איתמר תאודור, הבהגווד גיטא, הוצאת כרמל, 2002
- אופירה גמליאל, שיוה ביער האורנים: סיפורים מהמיתולוגיה ההודית, הוצאת כתר, 1999
- אופירה גמליאל, יוגים, מלכים ונשים שמיימיות, הוצאת כתר, 2001
- עמרם פטר, המיתולוגיה ההודית, ספרי תל אביב, 2001
- עמרם פטר, מזמורים מן הריג-ודה, הוצאת כרמל, 2006
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד שולמן ופרייה הרט, סנסקריט: מבוא לשפת האלים. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, 1997
- דוד שולמן, פרקים בשירה ההודית. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשמ"ו, 1986
- יוחנן גרינשפון, הינדואיזם: מבוא קצר. תל אביב: מפה הוצאה לאור ואוניברסיטת תל אביב ההוצאה לאור, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מילון סנסקריט
- אתר ללימוד סנסקריט
- סנסקריט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שפה סנסקריט, דף שער בספרייה הלאומית
- סנסקריט, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ AFP, בן יהודה של הודו מחייה שפה בת 4,000 שנה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2015
שפות רשמיות בהודו | ||
---|---|---|
ברמת האיחוד | הינדי • אנגלית | |
ברמת המדינות | אורדו • אורייה • אסאמית • בודו • בנגלית • גוג'ראטית • דוגרית • הינדית • טלוגו • טמילית • מאיטהילית • מלאיאלאם • מניפורית • מראטהית • נפאלית • סינדית • סאנטלית • סנסקריט • פנג'אבי • קונקאני • קאנדה • קשמירית | |
שפות קלאסיות | טלוגו • טמילית • סנסקריט • קאנדה | |
ראו גם | שפות הודו-איראניות • שפות הודו-אירופיות • שפות דראווידיות • הודו: שפות |