פודיום

פודיום (מלטינית: podium, מיוונית: πόδιον, מלשון πούς, "רגל"; בעברית: דוכן מנצחים) הוא דוכן מוגבה מעט מסביבתו, או במה קטנה, המשמשים נואמים או מנצחי תזמורות.

מקור המושג בתיאטרון הרומי, שם שימש הפודיום כבמה מוגבהת עבור המקהלה, או המכובדים הממתינים לְתוֹרָם לִנְאוֹם.

סוג נוסף של פודיום נפוץ בתחרויות ספורט, ועליו עומדים הזוכים בתחרות בעת שמוענקות להם המדליות. לפודיום מסוג זה צורת קמץ הפוך; הזוכה במדליית הזהב עומד בחלק המרכזי, הגבוה יותר, ומשני צדיו עומדים הזוכים במדליות הכסף והארד. לעיתים חלקו של הזוכה במדליית הכסף גבוה מזה של הזוכה במדליית הארד. הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בפודיומים בתחרויות ספורט הייתה במשחקי חבר העמים הראשונים שנערכו בהמילטון ב-1930 (בשם "משחקי האימפריה הבריטית"), ולאחר מכן הם אומצו באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932). בענף הג'ודו עומדים כ-4 משתתפים על הפודיום בטקס חלוקת המדליות, כאשר שניים למעשה חולקים מדליית ארד.

באדריכלות

פודיומים אדריכליים מורכבים מבסיס או כן בולט בגובה הקרקע, והם נמצאים בשימוש מאז ימי קדם. במקור, לעיתים גובהם היה מטרים בלבד, אך פודיומים אדריכליים הפכו בולטים יותר במבנים עם הזמן, כפי שמודגם בגלריה.