אולימפיאדת בייג'ינג (2008)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחקי האולימפיאדה ה-XXIX
אולימפיאדת בייג'ינג (2008).svg
עיר מארחת בייג'ינג, סין
מדינות משתתפות 204
ספורטאים משתתפים 11,028
תחרויות 302 ב-28 ענפים
טקס הפתיחה 8 באוגוסט 2008
טקס הנעילה 24 באוגוסט 2008
נפתח רשמית על ידי הו ג'ינטאו
השביע את המשתתפים זנג ינינג
הדליק את הלפיד האולימפי לי נינג
האצטדיון הראשי האצטדיון הלאומי בייג'ינג
מפת המתקנים האולימפיים

אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הייתה תחרות הספורט הגדולה בעולם ב-2008. האולימפיאדה נפתחה רשמית ב-8 באוגוסט 2008 וננעלה ב-24 באוגוסט. המשחקים נערכו ברובם במתחם האולימפי שבעיר בייג'ינג בירת סין. באולימפיאדה השתתפו 204 משלחות ו-11,028 ספורטאים. סלוגן התחרות היה "עולם אחד - חלום אחד".

המכרז האולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצבעה על קיום המשחקים נערכה בישיבה ה-112 של הוועד האולימפי הבינלאומי במוסקבה. על הזכות לארח התמודדו 5 ערים: טורונטו, פריז, איסטנבול אוסקה ובייג'ינג. תוצאות ההצבעה בטבלה:

תוצאות מכרז אולימפיאדת הקיץ 2008
עיר מדינה סיבוב 1 סיבוב 2
בייג'ינג סיןסין  סין 44 56
טורונטו קנדהקנדה  קנדה 20 22
פריז צרפתצרפת  צרפת 15 18
איסטנבול טורקיהטורקיה  טורקיה 17 9
אוסקה יפןיפן  יפן 6

המתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתרי אולימפיאדת בייג'ינג (2008)

עבור התחרויות נבנה הפארק האולימפי. טקס הפתיחה וטקס הסיום וכן תחרויות האתלטיקה נערכו באצטדיון הלאומי בייג'ינג, שהוקם בשנת 2003 במרכז הפארק האולימפי. אצטדיון זה מכיל 91,000 מושבים. הספורטאים, המאמנים וחברי המשלחות האחרים שוכנו בכפר האולימפי שבפארק ותחרויות ענפי ספורט המים נערכו במרכז ענפי ספורט המים הלאומי בייג'ינג, אשר נמצא אף הוא בפארק.

חלק מהתחרויות התקיימו מחוץ לעיר בייג'ינג: תחרויות הרכיבה התקיימו בהונג קונג; תחרויות הכדורגל התקיימו במספר ערים: שנגחאי, טיינג'ין, צ'ינהואנגדאו, שן-יאנג; תחרויות השיט התקיימו בצ'ינגדאו.

שנים עשר מתקנים חדשים ושמונה מתקנים זמניים נבנו במיוחד עבור התחרויות. עלות הקמת מתקני הספורט שנבנו במיוחד לאולימפיאדה מוערכת בכ-1.9 מיליארד דולר.

תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת בייג'ינג הייתה דומה במתכונתה לזו שהתקיימה באתונה בשנת 2004. היא כללה 302 תחרויות (165 לגברים, 127 לנשים ו-10 תחרויות מעורבות) ב-28 ענפי ספורט, תוספת של תחרות אחת לעומת אולימפיאדת אתונה (2004). בסך הכול נוספו 9 תחרויות חדשות במקום 8 שהוצאו מהתוכנית.

לראשונה התקיימו תחרויות בשחייה במים פתוחים (10 ק"מ), ריצת 3000 מ' מכשולים לנשים, אופני BMX ותחרות קבוצתית בטניס שולחן. לעומת זאת הוצאו מהתוכנית שתי תחרויות בקליעה, תחרויות נגד השעון באופני מסלול, וזוגות בטניס שולחן. בסיוף החליפו תחרויות קבוצתיות ברומח וחרב לנשים את התחרויות ברומח לגברים ודקר לנשים.

מועד פתיחת ונעילת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים נערך באצטדיון הלאומי בייג'ינג ב-8 באוגוסט 2008, והחל בשעה שמונה ושמונה דקות בערב, שעון בייג'ינג (כך שהתאריך והשעה יכולים להיכתב בצורה הסמלית 08/08/08 08:08). בתחילה תוכננו המשחקים להפתח בשבוע האחרון של יולי, אולם עם זכייתם של הסינים בזכות לארח את המשחקים, ביקשו מהוועד האולימפי לדחות אותם בשבועיים. כך, הועברו המשחקים לתאריך שניתן לרשום אותו כך: 08/08/08, שכן המספר 8 מסמל הצלחה וביטחון על-פי המסורת הסינית.

הדעה המקובלת היא, שהטקס היה מרשים ביותר, ובשיאו הודלק הלפיד האולימפי על ידי המתעמל הסיני לי נינג, אשר ריחף בגובה רב באמצעות חבלים מעל האצטדיון[1].

לאחר מספר ימים התברר, שחלקים מהשידור הטלוויזיוני שהועבר לכל העולם, לא היו אותנטיים[2]:

  • חלק מהזיקוקים שהופיעו כביכול בשידור חי, היו יצירי הנפשה ממוחשבת.
  • הילדה שנראתה כביכול שרה שיר הלל לסין, ביצעה ליפ סינק להקלטה. הקול שהושמע שייך לילדה אחרת, שלפי טענת מארגני הטקס, הייתה פחות נאה, ולכן לא הופיעה בטקס.

מעצב האפקטים המיוחדים בטקס הפתיחה ובטקס הנעילה היה אמן סיני צאי גוו-צ'יאנג.

טקס הנעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הסיום של המשחקים האולימפים נערך באצטדיון הלאומי בייג'ינג ב-24 באוגוסט 2008, בשעה 20:00, שעון בייג'ינג. באופן מסורתי הונפו דגל הארץ המארחת, הדגל האולימפי, דגל יוון (שם החלו המשחקים האולימפיים בעת העתיקה) ודגל הארץ שעתידה לארח את המשחקים הבאים - בריטניה. לאחר כניסה של ספורטאים נושאי דגלי המדינות המשתתפות, נכנסו הספורטאים ואחריהם 40 אלף ממיליון המתנדבים שסייעו לאולימפיאדה. ראש עירית בייג'ינג וראש הוועד האולימפי הבינלאומי נשאו נאומים. לאחר הורדת הדגל האולימפי הוא נמסר למשמרת לראש עירית לונדון, והלפיד האולימפי כובה. בטקס הופיעו שחקן הכדורגל דייוויד בקהאם, אשר בעט כדורגל לעבר הקהל, ג'ימי פייג' (נגן לד זפלין) והזמרת הבריטית ליאונה לואיס. שלושת המופיעים הללו סימלו את המעבר של המשחקים האולימפים לאולימפיאדת לונדון (2012).

לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס פתיחה תחרויות תחרויות גמר טקס נעילה
אוגוסט 6   7   8   9   10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 סה"כ
טקסים
קשתות 1 1 1 1 4
אתלטיקה 2 4 6 6 5 3 6 7 7 1 47
בדמינטון 1 2 2 5
בייסבול 1 1
כדורסל 1 1 2
איגרוף 5 6 11
קאנו/קיאק 2 2 6 6 16
אופניים 1 1 2 1 3 1 2 3 2 1 1 18
קפיצה למים 1 1 1 1 1 1 1 1 8
רכיבה 2 1 1 1 1 6
סיוף 1 1 1 1 2 1 1 1 1 10
הוקי שדה 1 1 2
כדורגל 1 1 2
התעמלות 1 1 1 1 4 4 4 1 1 18
כדוריד 1 1 2
ג'ודו 2 2 2 2 2 2 2 14
קרב חמש מודרני 1 1 2
חתירה 7 7 14
שיט 2 1 2 2 2 2 11
קליעה 2 2 2 2 1 2 1 2 1 15
סופטבול 1 1
שחייה 4 4 4 4 4 4 4 4 1 1 34
שחייה אמנותית 1 1 2
טניס שולחן 1 1 1 1 4
טאקוונדו 2 2 2 2 8
טניס 2 2 4
טריאתלון 1 1 2
כדורעף 1 1 1 1 4
כדורמים 1 1 2
הרמת משקולות 1 2 2 2 2 2 1 1 1 1 15
היאבקות 2 2 3 2 2 2 2 3 18
אוגוסט 6   7   8   9   10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 ‏סה"כ

משתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבייג'ינג השתתפו 204 משלחות. המשלחת הגדולה ביותר הייתה של סין, בת 639 ספורטאים. שלוש מדינות שלחו לראשונה משלחות למשחקים האולימפים: מונטנגרו (לאחר שהתפרקה מסרביה), איי מרשל וטובאלו. בנוסף, אישר הוועד האולימפי לקוסובו לשלוח משלחת למשחקים, אך בשל איחור במועד ההרשמה, היא לא השתתפה לבסוף במשחקים.

ב-24 ביולי החליט הוועד האולימפי הבינלאומי להרחיק את המשלחת מעיראק בשל התערבות הממשלה בספורט במדינה. ב-29 ביולי חזר הוועד האולימפי הבינלאומי מהחלטתו ואישר את השתתפות עיראק באולימפיאדה.

מספר המשתתפים מכל מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת הצד ה"קדמי" של המדליות שהונפקו לאולימפיאדה זו
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

87 מתוך 204 המשלחות זכו במדליות. המארחת סין זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות זהב, אך ארצות הברית זכתה במספר הכולל הגדול ביותר של מדליות. חמש המדינות אפגניסטן, טג'יקיסטן, טוגו, מאוריציוס וסודאן זכו במשחקים במדליות ראשונות בתולדותיהן, כשמדינה שישית שזכתה לראשונה במדליה, בחריין, איבדה אותה בעקבות תוצאות בדיקת סמים, שנה לאחר האולימפיאדה. סרביה זכתה לראשונה במדליות תחת שם זה, לאחר פרידתה ממונטנגרו. מונגוליה ופנמה זכו לראשונה במדליות זהב.

עשר המדינות המובילות במדליות שזכו ספורטאיהן:

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ ספורטאים
1 סיןסין סין 51 21 28 100 639
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 36 38 36 110 596
3 רוסיהרוסיה רוסיה 23 21 29 73 467
4 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה 19 13 15 47 312
5 גרמניהגרמניה גרמניה 16 10 15 41 463
6 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 14 15 17 46 433
7 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 13 10 8 31 267
8 יפןיפן יפן 9 6 10 25 351
9 איטליהאיטליה איטליה 8 9 10 27 344
10 צרפתצרפת צרפת 7 16 18 41 323
סך הכול 196 160 184 540 4,195

המשלחת הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
שחר צוברי עם מדליית הארד
הלפיד האולימפי דולק מעל אצטדיון "קן הציפור" בעת המשחקים
מרכז ענפי ספורט המים הלאומי בייג'ינג, המכונה בשם "קוביית המים", מתקן תחרויות השחייה, אשר הוקם במיוחד לאולימפיאדה
השחיין האמריקני מייקל פלפס, שיאן מדליות הזהב באולימפיאדה, מתחרה במשחה 400 מטר מעורב אישי
יוסיין בולט הג'מייקני, האתלט הבולט של האולימפיאדה בריצת 200 מטרים
שון ג'ונסון האמריקנית בת ה-16 זוכת מדליית הזהב על קורה בסיום תרגיל על סוס קפיצות
היאבקות בסגנון יווני-רומי בין הנציג האמריקני לנציג השוודי
יציעי האצטדיון במהלך תחרות קרב 7 באתלטיקה לנשים

אולימפיאדת בייג'ינג הייתה אולימפיאדת הקיץ ה-14 בה נטלה חלק ישראל. המשלחת הישראלית לאולימפיאדה זו הייתה הגדולה ביותר בכל הזמנים ומנתה 43 ספורטאים. החותר מיכאל קלגנוב נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה.

ההישגים הבולטים של המשלחת היו:

סיקור המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולימפיאדה בבייג'ינג היא הראשונה ששודרה באיכות HDTV (טלוויזיה באיכות גבוהה). על פי מדד נילסן כ-4.7 מיליארד בני אדם צפו בחלק כלשהו של שידור המשחקים האולימפים. הערכות הצפייה בטקס הפתיחה ברחבי העולם, נעו בין מסביב למיליארד[3] ל-4 מיליארד[4], כאשר התקשורת הישראלית העמידה את מספר הצופים בטקס הפתיחה ברחבי העולם בכמעל ל-2 מיליארד[5]. בישראל מספר הצופים שצפה בטקס הפתיחה נאמד על ידי רשות השידור בכמיליון וחצי איש[6].

זכויות שידור בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחוקי הוועד האולימפי הבינלאומי חייבת רשות השידור הממלכתית של כל מדינה לשדר את המשחקים באופן חופשי.

סיקור מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות אולימפיאדת בייג'ינג הייתה המסוקרת ביותר בעידן המקוון. באירופה אישר איגוד השידור האירופי שידורים חיים וכותרות מהמשחקים לכל מדינה החברה באיגוד, בשטחה, באתר eurovisionsports.tv.

בעידן המקוון, זכה גם תחום הפרת זכויות השידור המקוון לתשומת לב. אתר YouTube נאלץ להסיר קטעים מהאולימפיאדה לבקשת בעלי הזכויות, אך למרות המאבק במפרי הזכויות, הועלו לאינטרנט על פי הערכות למעלה מ-100 אלף קטעי וידאו של המשחקים המפירים זכויות יוצרים.

בישראל אתר רשות השידור שידר שידורים ישירים וקטעי וידאו נבחרים מהמשחקים, אך כחלק מתנאי זכויות השידור יכלו רק גולשים מישראל לצפות ברוב הקטעים.

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

האצטדיון הלאומי בייג'ינג אירח את ענף האתלטיקה במשחקים. בתחרויות האתלטיקה נקבעו 5 שיאי עולם חדשים. לראשונה זה שנים רבות ארצות הברית לא זכתה באף אחת מריצות הספרינט (100 ו-200 מטרים) לגברים ונשים שבכולן זכתה ג'מייקה. למרות זאת ארצות הברית הובילה במספר מדליות הזהב ומספר המדליות הכולל עם 7 מדליות זהב ו-23 מדליות בסך הכול. הבולטות אחריה בדירוג המדליות באתלטיקה: רוסיה שזכתה ב-6 מדליות זהב ו-18 מדליות בסך הכול, ג'מייקה שזכתה ב-6 מדליות זהב ו-11 בסך הכול, קניה שזכתה ב-5 זהב ו-14 בסך הכול ואתיופיה שזכתה ב-4 מדליות זהב ו-7 בסך הכול. שתי האחרונות שלטו בריצות הארוכות[7].

  • יוסיין בולט האצן הג'מייקני, שבר והיה שותף לשלושה שיאי עולם. בתחרות ריצת 100 מטר לגברים, זכה במדליית הזהב תוך שהוא קובע שיא עולם חדש: 9.69 שניות. בולט סיים את הריצה ביתרון גדול של 2 עשיריות השנייה ומעלה על מתחריו.
גם בתחרות ריצת 200 מטר לגברים, זכה בולט במדליית הזהב תוך שהוא קובע שיא עולם חדש: 19.30 שניות. בולט סיים את הריצה ביתרון גדול של יותר מחצי שנייה מהמקום השני ושבר את שיאו של מייקל ג'ונסון מאולימפיאדת אטלנטה, שהתמיד במשך 12 שנים. השיא נקבע בעת שנשבה באצטדיון רוח פנים של 0.9 מטרים בשנייה.
בולט היה שותף גם לשיא העולם של נבחרת ג'מייקה בריצת השליחים 4X100 מטר.
  • בתחרות ריצת 100 מטר לנשים, זכתה שלי-אן פרייזר מג'מייקה. שתי האצניות שהגיעו אחריה, גם הן מג'מייקה, זכו שתיהן במדליית כסף לאחר ששתיהן סיימו את הריצה בזמן שווה. לא חולקה מדליית ארד בתחרות זו[8].
  • בתחרות ריצת שליחים 4X100 מטר לגברים, זכתה נבחרת ג'מייקה וקבעה שיא עולם של 37.10 שניות, שיפור של 3 עשיריות השנייה לשיא הקודם של נבחרת ארצות הברית.
  • האתלטית הרוסיה ילנה איסינבייבה קבעה שיא עולם בקפיצה במוט לנשים כאשר עברה גובה של 5.05 מטר. בכך שברה את שיאה הקודם בסנטימטר וקבעה שיא עולם בפעם ה-24 בחייה[9].
  • שיא עולם נוסף קבעה גולנארה סאמיטובה מרוסיה בריצת 3000 מטר מכשולים לנשים, בזמן של 8:58.81 דקות. ריצה זו נערכה בפעם הראשונה באולימפיאדה[10].

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כדורגל באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

טורניר הכדורגל באולימפיאדת בייג'ינג היה הפופולרי ביותר מבין טורנירי הכדורגל האולימפיים בהיסטוריה[11]. לפני פתיחת הטורניר הקשו המועדונים על שחרורם של שחקנים בכירים לאולימפיאדה, כדוגמת ליונל מסי מברצלונה. נבחרות ארגנטינה (אלופת אולימפיאדת אתונה) וברזיל נחשבו כמועמדות הבכירות לזכייה, אך גם איטליה הוזכרה כמועמדת בזכות שחקנים מובילים כמו ג'וזפה רוסי וסבסטיאן ג'ובינקו[12]. במהלך שלב הבתים ורבע הגמר נרשמו מספר הפתעות, ובחצי הגמר הביסה ארגנטינה את יריבתה ברזיל בתוצאה 0–3. ארגנטינה זכתה בסיום בטורניר לאחר ניצחון במשחק הגמר 0–1 על ניגריה, כתוצאה משער של אנחל די מריה שהביא לארגנטינה זכייה שנייה ברציפות. במשחק על מדליית הארד ניצחה ברזיל את בלגיה בתוצאה 3:0.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

קובית המים בבייג'ינג סיפקה את אחת הדרמות הספורטיביות הגדולות ביותר באולימפיאדה ובהיסטוריה השחייה בכלל. בבריכת השחיה נקבעו 25 שיאי עולם חדשים ב-21 משחים שונים ונשברו 65 שיאים אולימפים. ארצות הברית זכתה ב-12 מדליות זהב, 9 מדליות כסף ו-10 מדליות ארד, ואוסטרליה זכתה ב-6 מדליות זהב, 6 מדליות כסף ו-8 מדליות ארד. השליטה העיקרית של ארצות הברית הייתה בגברים עם 10 מדליות זהב ו-17 בסך הכול, ושל אוסטרליה בנשים עם 6 מדליות זהב ו-12 בסך הכול[13]. המספר הגדול של ההישגים והשיאים יוחס לפיתוחן של דור חדש של חליפות שחייה ובראשן חליפת הלייזר רייסר. החליפות החדשות עוררו מחלוקת עזות בעולם השחייה שהגיעו לשיאן שנה לאחר מכן באליפות העולם בשחייה 2009.

  • השחיין האמריקני מייקל פלפס זכה ב-8 מדליות זהב, עם שבעה שיאי עולם ושיא אולימפי, מהם 5 במשחים אישיים ו-3 במשחי שליחים (שלושתם היו שיאי עולם). בכך שבר לאחר 36 שנה את שיאו של השחיין היהודי-אמריקני מרק ספיץ במינכן 1972, שהשיג 7 מדליות זהב עם שבעה שיאי עולם (מהם שלושה משחי שליחים) באולימפיאדה אחת. פלפס אף הפך להיות הספורטאי המעוטר ביותר במדליות זהב בתולדות המשחקים האולימפיים המודרניים מכל ענפי הספורט, עם 14 מדליות זהב.
  • דארה טורס האמריקאית זכתה ב-3 מדליות כסף בשחייה, בהיותה בת 41. בכך הפכה למדליסטית האולימפית המבוגרת ביותר בענף השחייה, ועוד קודם לכן, השחיינית המבוגרת ביותר במשחקים האולימפיים.
סמיואל קאמאו וואנג'ירו מקניה מסיים את ריצת המרתון וקובע שיא אולימפי חדש

סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בגין בעיות סמים, הספורטאים הבאים הודחו מהתחרויות ואם זכו במדליות, אלו נשללו מהם:
    • הצועדים הרוסיים ולדימיר קנייקין, ויקטור בוראייב ואלכסיי ואבודין[14];
    • מריה איזבל מורנו, רוכבת אופני כביש מספרד[15];
    • ג'קסון קוז'ורוסקי, שחקן נבחרת הכדוריד של ברזיל;
    • הסייף האיטלקי אנדראה באלדיני[16];
    • פאני חלקיה מיוון, זוכת מדליית הזהב בריצת 400 מטר משוכות באתונה 2004[17];
    • לודמילה בלונסקה, האוקראינית זוכת מדליית הכסף בקרב שבע[18];
    • סוסו של הרוכב טוני אנדרה האנסן מנורווגיה, זוכה מדליית הארד ברכיבה, נתפס עם חומרים אסורים. בבדיקה שנערכה, נמצאו עוד 3 סוסים כשבדמם חומרים אסורים[19].

לאחר התחרויות נמצאו חומרים אסורים בספורטאים נוספים, ועל כן נשללו המדליות ממדינות רבות.

אירועים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארה אברהמיאן, מתאבק משוודיה שזכה במדליית ארד בתחרות במשקל 84 ק"ג בסגנון יווני-רומי, ירד מדוכן המנצחים והשליך את המדליה על המזרן במחאה על השיפוט בתחרות. בעקבות מעשהו הלא ספורטיבי נשללה ממנו המדליה[20].
  • לוחם טאקוונדו קובני אנחל מאטוס, זוכה מדליית הזהב באולימפיאדת סידני (2000) בעט בראשו של שופט הקרב, ירק על המזרן והלם באגרוף בפרצופו של אחד מהשופטים האחרים, לאחר שהלה קבע ניצחון למתחרו הקזאחי בקרב על מדליית ארד במשקל עד 80 ק"ג. האתלט ומאמנו הושעו מפעילות ספורטיבית לכל חייהם[21].
  • השחיינית קטועת הרגל נטלי דו טואה מדרום אפריקה, סיימה במרתון השחייה (10 ק"מ) במקום ה-16 מתוך 25 משתתפות, כשהיא קובעת זמן של 2:00.49 שעות[22].
  • על אף שביום השני לאולימפיאדה, תקף אזרח סיני את הורי אשת מאמן נבחרת הכדורעף של ארצות הברית, יו מק'קצ'ון[23], רצח אחד מהם והתאבד, הוביל המאמן את קבוצתו לזכות במדליית הזהב בתחרות[24].

האכזבות הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האצנית האמריקנית לולו ג'ונס, הפייבוריטית למדליית הזהב בריצת 100 מטר משוכות, הובילה לקראת סיום ריצת הגמר, אך מעדה על המשוכה הלפני אחרונה, איבדה את ההובלה וסיימה במקום השביעי בלבד[25].
  • בראד ווקר מארצות הברית, הפייבוריט לזכייה בקפיצה במוט לגברים, נכשל בגובה הראשון שקפץ במוקדמות ולא עלה לגמר.
  • בריצת הגמר ל-200 מטר לגברים נפסלו הרצים שסיימו במקומות השני והשלישי, צ'ורנדי מרטינה מהאנטילים ההולנדים וואלאס ספירמון מארצות הברית, בגלל יציאה ממסלול הריצה שלהם, ומדליות הכסף והארד הוענקו לשון קרופורד ווולטר דיקס, שניהם מארצות הברית, שסיימו במקומות הרביעי והחמישי. מאוחר יותר מסר קרופורד את מדליית הכסף שלו למרטינה כמחווה[26].
  • בריצות השליחים 4X100 נבחרות הגברים והנשים של ארצות הברית הפילו את המקלות בשלב המוקדמות, ולא עלו לגמר. בסה"כ סיימו את הריצות רק 10 מתוך 16 נבחרות[27].
  • בגמר מרוץ השליחים 4X100 מטרים לנשים, נפסלה נבחרת ג'מייקה שהייתה המועמדת לניצחון.
  • בגמר הקליעה בירי ברובה ב-3 מצבים, הקלע מתיו אמונס מארצות הברית, שהוביל לאורך התחרות ועמד לזכות במדליה, ירה את הכדור האחרון בתוצאה נמוכה מאד של 4.4 נקודות מתוך 10.9 אפשריות וסיים רק במקום הרביעי. אמונס שיחזר כמעט בדיוק "טרגדיה" דומה שקרתה לו באולימפיאדת אתונה, כאשר ירה את הכדור האחרון למטרה הלא נכונה (אמונס מצטיין בשני מקצועות קליעה, ובשני זכה בבייג'ינג במדליית כסף ובאתונה זכה בזהב).
  • ליו שיאנג, השיאן האולימפי והאלוף האולימפי מאתונה בריצת 110 מטר משוכות, פרש רגעים ספורים לפני תחילת ריצת המוקדמות עקב פציעה ברגלו.
  • הרץ ראשיד ראמזי מבחריין ניצח בתחרות ריצת 1500 מטר אך בנובמבר 2009 נשללה ממנו מדליית הזהב לאחר שבדיקות מעבדה גילו שהשתמש בחומרים אסורים.
  • טרם המשחקים, השחיינית האמריקאית קייטי הוף הוצגה על ידי התקשורת כ"גרסה הנשית של מייקל פלפס" ונחשבה למועמדת מבטיחה בחמישה משחים שונים. במשחקים עצמם זכתה הוף בשלוש מדליות בלבד, שתי ארד ואחת כסף.

ההתנגדות לקיום האולימפיאדה בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להכנות לאולימפיאדה, הועלו הצעות להחרים אותה בגין ההפרות הרבות של זכויות האדם בידי המשטר הסיני, ובעיקר בעקבות יחסו של המשטר הסיני לטיבט. באירופה הועלו הצעות רבות להחרמת האולימפיאדה[28]. המחאה הציבורית צברה פופולריות רבה סביב מסעו של הלפיד האולימפי במהלכו ניסו פעילים למען טיבט החופשית לכבות את הלפיד ולהפריע למסעו סביב העולם. קבוצה נוספת שניסתה למחות הייתה קבוצת המיעוט המוסלמי האויגורי במערב סין שטוענת לדיכוי חילוני שמתבצע מצידה של סין כלפיהם.

נוסף על הטענות לגבי הפרות בנושא זכויות האדם, ספגה סין גם ביקורת בנושא איכות הסביבה, סביב זיהום האוויר החמור בעיר בייג'ינג, דבר שעלול להפריע לספורטאים להתחרות. בסופו של דבר, מספר מועט של ראשי מדינות כסטיבן הארפר, ראש ממשלת קנדה ואנגלה מרקל, קאנצלרית גרמניה לא השתתפו בטקס הפתיחה[29]. החשש שמהלך האולימפיאדה תלווה בהפגנות רבות התברר כשגוי, כשבזמן המשחקים דעכה המחאה הציבורית והפגנות בודדות בלבד נרשמו.

לקראת תחילת המשחקים האולימפים, העריכו מומחים ואף האינטרפול, שהמשחקים עשוים להוות יעד להתקפות טרור של קבוצות קיצוניות ביניהן אל-קאעידה. ואמנם בתקופה שלפני האולימפיאדה התקיימו מספר פיגועים במערב סין. אחד כשבועיים לפני במרכז העיר קונמינג, במחוז יונאן בדרום מערב סין בשני אוטובוסים[30], והשני ארבעה ימים לפני פתיחת המשחקים במחוז הצפון-מערבי שינז'יאנג. פיגוע שנהרגו בו 16 שוטרים ונפצעו 16 נוספים[31]. עם זאת באזור התחרויות נפרסו מספר גדול מאוד של שוטרים וחיילים ונשמר השקט והסדר ברחובות.

על אף שביום השני לאולימפיאדה, תקף אזרח סיני את הורי אשת מאמן נבחרת הכדורעף של ארצות הברית, יו מק'קצ'ון[23], רצח אחד מהם והתאבד, הוביל המאמן את קבוצתו לזכות במדליית הזהב בתחרות[24].

ביקורת על ההכנות לאולימפיאדה ועל פגיעה בחופש התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הרושם הרב שהותירה האולימפיאדה, ההכנות לה פגעו בחייהם של אזרחים רבים. כך למשל, כדי לבנות את הכפר האולימפי, הממשלה הסינית סילקה מאות תושבים מבתיהם, ללא פיצוי מספק. שתי קשישות שביקשו להפגין נגד אי קבלת הפיצוי ההולם, נידונו לעבודה בכפייה. עוד נטען, כי אזרחים סיניים רבים מתו בחורף, כשהממשלה החליטה לא לספק להם חימום כדי לחסוך בתצורך החשמל וכך, להוריד את רמת זיהום האוויר בעיר.

ביקורת נמתחה גם על כך שממשלת סין סיננה את הגלישה באינטרנט ממרכזי התקשורת שבהם פעלו העיתונאים הזרים. ממשלת סין חוסמת דרך קבע את הגלישה למספר רב של אתרי אינטרנט, כגון אתרים התומכים בעצמאות טיבט, אך לפני האולימפיאדה הבטיח הוועד האולימפי הסיני כי עיתונאים זרים יוכלו לגלוש ברשת ללא הגבלות ממרכזי תקשורת שיוקמו לצורך סיקור המשחקים. הבטחה זו לא קויימה, אך תחת הלחץ הבינלאומי צומצם מספרם של האתרים שנחסמו[32][33].

במהלך המשחקים התעוררה פרשה של זיהום מזון רחב היקף: תחליפי חלב מזוהמים גרמו לרבבות ילדים לחלות. בלחץ השלטונות נמנעה התקשורת בסין מלדווח על הפרשה, אשר התפרסמה רק לאחר תום ימי המשחקים הפאראלימפיים, אשר נערכו לאחר האולימפיאדה[34].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סער הס, הכפיים לסין, איראן וקוריאה הצפונית, הבוז לבוש, באתר ynet, 9 באוגוסט 2008
  2. ^ מיקי שגיא, אגדה סינית: חלקים בטקס הפתיחה פוברקו, באתר ynet, 13 באוגוסט 2008
  3. ^ http://www.reuters.com/article/newsOne/idUSPEK15134720080811
  4. ^ http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/08/08/AR2008080801134_pf.html
  5. ^ חגי לוי, יותר מ-2 מיליארד איש בעולם צפו בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2008
  6. ^ רשות השידור חוגגת: מיליון וחצי צופים צפו בטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ין 2008, באתר TheMarker‏, 10 באוגוסט 2008
  7. ^ טבלת המדליות באתלטיקה
  8. ^ שלי אן פרייזר האישה המהירה ביותר בעולם, באתר ONE‏, 17 באוגוסט 2008
  9. ^ סער הס, איסינבייבה ניצחה במוט וקבעה שיא עולם נוסף, באתר ynet, 18 באוגוסט 2008
  10. ^ גמר 3,000 מכשולים, נשים: שיא עולם חדש לגאלקינה-סמיטובה, באתר וואלה! NEWS‏, 17 באוגוסט 2008
  11. ^ ספורט 5, שווה זהב, 23 באוגוסט 2008
  12. ^ ספורט 5, "מסי? פאטו? ג'יובינקו! איטליה רוצה זהב", 9.07.2008
  13. ^ טבלת המדליות בשחייה
  14. ^ זכה בזהב, וישר הכחיש: "אני לא מסומם", באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוגוסט 2008
  15. ^ גם מריה איזבל מורנו כשלה בבדיקת סמים, באתר וואלה! NEWS‏, 11 באוגוסט 2008
  16. ^ אלי שווידלר, חדשות אולימפיות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2008
  17. ^ מדליסטית הזהב מאתונה נכשלה בבדיקת סמים, באתר ONE‏, 17 באוגוסט 2008
  18. ^ מיקי שגיא, בייג'ינג, איראן עקפה את ישראל: זכתה בזהב בטקוואנדו, באתר ynet, 22 באוגוסט 2008
  19. ^ סוס נתפס עם חומרים אסורים בדמו, המדליה עשויה להישלל, באתר וואלה! NEWS‏, 21 באוגוסט 2008
  20. ^ ממתאבק שוודי נשללה המדליה אחרי שהשליך אותה בהפגנתיות, באתר nrg‏, 16 באוגוסט 2008
  21. ^ מיקי שגיא, שערוריית ענק בבייג'ינג: לוחם טקוואנדו בעט בראש השופט, באתר ynet, 23 באוגוסט 2008
  22. ^ מרתון שחייה: קטועת הרגל במקום ה-16, באתר ספורט 5, 20 באוגוסט 2008
  23. ^ 23.0 23.1 מיקי שגיא, כדורעף: אחרי הרצח, מאמן ארה"ב חגג עם הזהב, באתר ynet, 24 באוגוסט 2008
  24. ^ 24.0 24.1 בייג'ינג: סיני תקף תייר אמריקני והרג אותו, באתר nrg מעריב, 9 באוגוסט 2008
  25. ^ nrg מעריב, לולו ג'ונס מעדה, הזהב ב-100 מ' משוכות להארפר, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2008
  26. ^ Crawford confirms he gave Olympic medal to Martina,‏ 30.1.2009, באתר Yahoo
  27. ^ nrg מעריב, כשלון לנבחרות ארה"ב בשליחים, באתר nrg‏, 21 באוגוסט 2008
  28. ^ אירופה שוקלת להחרים את פתיחת האולימפיאדה, באתר ynet, 18 במרץ 2008
  29. ^ גם ראש ממשלת קנדה יחרים את טקס הפתיחה, באתר ONE‏, 5 באפריל 2008
  30. ^ שבועיים לפני האולימפיאדה: שני פיגועים בדרום סין, באתר הארץ, 21 ביולי 2008
  31. ^ מיקי שגיא, 4 ימים לפני האולימפיאדה, פיגוע בסין: 16 הרוגים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2008
  32. ^ AFP, סין עונה לארה"ב: לא נפסיק לצנזר את הרשת, באתר ynet, 31 ביולי 2008
  33. ^ רויטרס, סין נכנעת: אתרים מסויימים מותרים לגלישה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2008
  34. ^ ג'ים יארדלי ודייוויד ברבוזה, מוצרי החלב חושפים את חולשת בייג'ין, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2008