פורטל:גאולוגיה/אישים/6
ניקולאוס סטנו (1638–1686) היה מלומד דני, מחלוצי האנטומיה והגאולוגיה.
סטנו היה הראשון להבין כי ניתן לפענח את ההיסטוריה של כדור הארץ על ידי בחינת שכבות הסלע והמאובנים שבתוכה. בחינה של שיני כריש שנלכד הביאה אותו למסקנה כי גופים דומים בתוך סלע "היו פעם שיני כרישים קדומים" שנקברו והפכו למאובנים תוך שינוי הרכבן הכימי אבל ללא שינוי בצורתן. עבודתו זו סללה את הדרך לפרסום "דיון מקדים לעבודת המחקר על גוף מוצק המוכל באופן טבעי בגוף מוצק אחר" (1669), ובעקבותיו נזקפים לזכותו כמה עקרונות יסוד במדע הסטרטיגרפיה.
בנוסף הניח סטנו את היסודות למדע הקריסטלוגרפיה בנסחו עקרון חשוב, "חוק סטנו", הקובע שהזוויות בין פאות מקבילות בגבישים מאותו חומר זהות בכל הדגימות של המינרל או החומר. עיקרון זה היווה פריצת דרך מהותית והוא מונח בבסיס המחקרים על מבנה הגביש.
"מוזיאון סטנו" באורהוס שבדנמרק קרוי על שמו. בנוסף קרויים לכבודו של סטנו מכתשים על הירח ועל מאדים.