פורטל:גאולוגיה

גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, מדעי בתחום מדעי כדור הארץ.
הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה – כדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים.
הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו.
הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה.

בכותרות
התגלה מינרל ייחודי

במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.
מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.
ייחודו של המינרל
המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.
תיאור
נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.
שם
המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.
להרחבה:
- פרטים על המינרל החדש
- כתבה במגזין Popular Science
- דף המינרל באתר Mindat
- עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
- כתבה ב"טיים" של הודו
קישורים קבועים
עדכונים מקוונים

להלן אוסף אירועים היסטוריים הנוגעים לתהליכים גאולוגיים ולאנשים העוסקים בהם:
| החודש בהיסטוריה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |

כדור הארץ נוצר לפני יותר מ-4.5 מיליארדי שנים מהצטברות של גז ואבק שנותרו בערפילית לאחר היווצרות השמש. כ-20 מיליון שנה לאחר מכן התנגש בכדור הארץ תיאה – כוכב לכת בגודלו של מאדים. כתוצאה מהתנגשות זו נוצר הירח.
תחילה היה כדור הארץ מותך. השכבה החיצונית התקררה ונוצר קרום ראשוני. גזים שנפלטו באותה עת ופעילות געשית הביאו ליצירתה של אטמוספירה, ועם ירידת הטמפרטורה החלו מים וקיטור להתרכז וליצור אוקיינוסים.
במהלך הזמן הגאולוגי נוצרו יבשות, נפרדו והתאחדו מחדש ליצירת יבשות-על, האחרונה בהן – פנגיאה.

בקעת הירדן היא כינוי לאזור זרימתם של נהר הירדן ומקורותיו. הבקעה צרה בצפונה ומתרחבת ככל שמדרימים.
מאחר שבקעת הירדן היא חלק מן הבקע הסורי-אפריקני, היא נתונה בכל עת להשפעתם של כוחות מעצבים, בעיקר פעילות געשית, תזוזה של לוחות טקטוניים משני עבריה ורעידות אדמה.
הבקעה עברה כמה גלגולים ימיים ואגמיים מאז החלה להיווצר:
- לשון ים חדרה מן הים התיכון דרך עמק יזרעאל
- נוצר אגם עובדיה - אגם מים מתוקים
- ריבוי משקעים יצר את ימת הלשון המלוחה שהשתרעה מן הכנרת של ימינו עד חצבה
- בעקבות שינויי אקלים התייבשו חלקים מימת הלשון והותירו את ים המלח ואת הכנרת

בדפוס
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
- יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- יוסי מרט, זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עקיבא פלכסר, שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
- ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
- נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3 (set)

ברשת
מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:
מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים
ספרים מקוונים:
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
- צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
- אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
- אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
- ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)

סדרות טלוויזיה
- ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
- ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
- ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת
הרצאות מקוונות
הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:
- פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
- ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
- ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
- פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
- פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
- פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
- הרצאות נוספות


סיור גאולוגי בכרמל
ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.
הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.
גרנוליט (סלע)•תצורת טורוויפ • דנשיה הסינית • קמר מונומנט • ברדרבונגה • ברומו • אבן חול קוקונינו • חבורת ג'הול • תצורת ג'יופוטאנג • תצורת יישיין • מונוקלינה • קמר סן רפאל • אבן גיר קאיבאב • גרם המדרגות הגדול • כיבוש נהר • סאנגיאנג אפי • סחיפה לאחור • התחתרות לעומק • תצורת מואנקופי • אובינס • אגן ויטווטרסראנד • קונגלומרט שינארמפ • פרט (גאולוגיה) • תצורת צ'ינלה • פיקו (הר געש) • קלוד (הר געש) • סן מיגל (הר געש) • טרומאה • ויליאם ג'ייקוב הולנד • קמפן (גיל גאולוגי) • הים הפנימי המערבי • אבן חול נאוואחו • שולי יבשת • טרוורה

חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד כאבן לבנייה וכינו אותה בשם פורפיר (בלטינית – ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית, על מנת להבדיל בינם לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.
אבן חול • אגט • אוליבין • אופאל • אזבסט • אלבסטר • אקטינוליט • בזלת • בליה • בנטוניט • בריל • גאוכימיה • גארנט • גייזר • גרניט • גתיט • דולומיט • דיוריט • האדן • האירוע המסיני • הכחדת קרטיקון-שלישון • העתק • הבקע הסורי-אפריקני • וולאסטוניט • זאוליט • זמן גאולוגי • חרסית • טוף • טיטניט • טנזניט • טקטוניקת הלוחות • יהלום • כלקדון • לוסיט • מכתשים בנגב • מערת נטיפים • נפט • סיליקט • סלע משקע • סקפוליט • סרפנטין • עין הנמר • פרידוט • צור • קבוצת הכלוריט • קוורץ • קרנליאן • קרקע • רוטיל • רעידת אדמה • העתק סן אנדראס • תיארוך רדיומטרי • תימרת מעטפת

סולם ריכטר הוא יחידת מידה לעצמתה של רעידת אדמה שפותח בשנת 1935 על ידי הגאולוג צ'ארלס ריכטר בשיתוף עם בֶּנו גוטנברג.
סולם זה מציג את עצמתן של רעידות אדמה בסקאלה לוגריתמית (לפי בסיס 10), כלומר: עצמתה של רעידת אדמה שדרגתה 7 בסולם ריכטר גדולה פי 10 מזו של רעידת אדמה שדרגתה 6. הצורך בסקאלה לוגריתמית נובע מכך שעצמתה של רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה (9.5 בסולם ריכטר) גדולה פי 1,600,000,000 מזו של הרעידה החלשה ביותר שניתן למדוד.

צ'ארלס לייל היה עורך דין סקוטי וגאולוג חשוב. בשנים 1830-1838 פורסם בשלושה חלקים ספרו הראשון והחשוב ביותר, עקרונות הגאולוגיה, ובו ממצאים התומכים בעקרון האחידות – ספר שהייתה לו השפיעה רבה על צ'ארלס דרווין בצעירותו. שלושת הכרכים הודפסו במהדורות רבות במהלך חייו, ולייל הוסיף לכל מהדורה חומר עדכני, ארגן מחדש את החומר הקיים ועדכן את מסקנותיו לאור העדויות החדשות שאותרו. הספר ביסס את מעמדו של לייל כתאורטיקן גאולוגי חשוב.
תחומי התעניינותו של לייל בגאולוגיה כללו נושאים מגוונים – מהרי געש דרך סטרטיגרפיה, פלאונטולוגיה ותורת הקרחונים – ועד נושאים המוגדרים כיום כארכאולוגיה פרהיסטורית ופלאואנתרופולוגיה.

בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִוג (לְסִיג) כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ:
— יחזקאל כ"ב, י"ח
במאפרת המכונית שלך יש יותר סלעים מבדלי סיגריות
| גאולוגיה ימית | חקר האוקיינוסים, תשתיתם, רכסיהם והמשקעים הנוצרים בהם |
| גאולוגיה מבנית | יחסי המבנה של הסלעים בקרום כדור הארץ |
| גאוכימיה | חקר הרכבו הכימי של כדור הארץ והתהליכים שיצרו בו חומרים שונים |
| גאומורפולוגיה | תהליכי עיצוב הנוף |
| גאופיזיקה | מבנה כדור הארץ ותכונותיו הפיזיקליות |
| סייסמולוגיה | רעידות אדמה וחקר תת הקרקע |
| וולקנולוגיה | הרי געש |
| טקטוניקה | תנועת הלוחות בקרום כדור הארץ |
| מינרלוגיה | חקר מינרלים והגדרתם |
| סטרטיגרפיה | תורת השכבות וסידורן |
| פדולוגיה | חקר קרקעות |
| פטרולוגיה | היווצרות וסיווג סלעים |
| פלאונטולוגיה | תורת המאובנים |
גאולוגיה • גאולוגיה - מונחים • אבק • אדמה • אורוגנזה • אין סיטו • באר ארטזית • בוץ • גאודזיה • חצץ • טקטיט • יסוד קורט • עקרון האחידות • פטינה • צונמי • רגוליט • רליקט
(ערכים נוספים)
וולקנולוגיה • דיאטרם • הר געש • התפרצות געשית • התפרצות פריאטית • זרם פירוקלסטי • לבה • מאר • נקודה חמה • קלדרה • קשת איים • טבעת האש • תימרת מעטפת
(ערכים נוספים)
מינרלוגיה • מינרל • זיהוי מינרלים • סולם מוס • פלאוכרואיזם • פסאודומורפיזם • קשיות • קריסטלוגרפיה • גביש • מבנה גבישי • צורות של גבישים • מינרלי אינדקס • גמולוגיה • אבן חן • אסטריזם • תופעת עין החתול • תכליל • אבני החושן
(ערכים נוספים)
פטרולוגיה • סלע • סלעי יסוד • סלעי משקע • סלעים מותמרים • סדימנטולוגיה • חול • חול מזמר • גאודה • מונולית • זיהוי סלעים • מחזור הסלעים • מסת אם • סביבת היווצרות • קסנולית • שורת בואן
(ערכים נוספים)
ולדימיר אוברוצ'ב • אלפרד וגנר • זאב בנימין בגין • יעקב בן-תור • פרנסואה ארנסט מאלאר • עמנואל מזור • ניקולאוס סטנו • עקיבא פלכסר • סטיבן ג'יי גולד • מארי אנינג • גדעון מנטל • פרידריך מוס • קרל פרידריך נאומן • אדולף אריק נורדנשלד • יבגראף פיודורוב • אנדריה מוהורוביצ'יץ' • צ'ארלס לייל • צ'ארלס ריכטר
(ערכים נוספים)
| פורטל כימיה | פורטל פיזיקה | פורטל גאוגרפיה | פורטל מדעי החלל | פורטל ביולוגיה | פורטל בוטניקה | פורטל המורשת העולמית |
- בקרו בדף המשימות
- כתיבה של ערכים חסרים – ראו את רשימת הערכים המבוקשים
- שכתוב, עריכה, שיפור והרחבה של ערכים קיימים – ראו כאן
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי השיפור בתחום הגאולוגיה | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא גאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ |

