מנדלי מוכר ספרים קבל פעם מכתב מאחד ממכריו, והמכתב בלי בולים, ותוכנו היה זה: "ידיד יקר! אצלי הכל בסדר, דרוש בשלום...".
ובשביל מכתב "חשוב" זה היה על מנדלי לשלם סכום הגון, בגלל העדר הבולים. על כן החליט מנדלי להתנקם בשולח ויעטוף אבן גדולה וישלחנה לפי כתובת שולח המכתב בלי בולים.
בקבל הלז את החבילה הגדולה, חשב כי מנדלי שלח לו איזו מתנה חשובה, וישלם סכום הגון עבור הבולים. ובחבילה מצא את האבן בצירוף פתקא אשר בה היה כתוב:
"בהיוודע לי כי הכל אצלך בסדר ירדה אבן שהעיקה על לבי, ואבן זו הנני שולח לך, בתודה על זריזותך בהודעתך האחרונה".
^שמעון ארנסט, סופרי ישראל בסנדלים - לקט מעשיות, שיחות, אניקדוטות, בדיחות, הנהגות ושיחות חולין מחיי סופרי ישראל, הוצאת אלכסנדר מוזס, תל אביב, 1936, עמ' 7-6
