מנדלי מוכר ספרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנדלי מוכר ספרים
Mendele Mocher Sforim.jpg
תאריך לידה 2 בינואר 1836
תאריך פטירה 8 בדצמבר 1917 (בגיל 81)
שם מקורי שלום יעקב אברמוביץ'
מקום לידה קופיל
מקום פטירה אודסה
עיסוק סופר, מתרגם, פובליציסט
לאום יהודי
שפות היצירה עברית, יידיש, בלארוסית
יצירות בולטות 'פישקֶה החיגר', 'האבות והבנים', 'בעמק הבכא', 'מסעות בנימין השלישי'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910)
חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי
מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים.

שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספריםיידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", ברוסית: Соломон Моисеевич Абрамович;‏ 2 בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835‏ – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

מנדלי, שנודע בכינוי "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית, היה בן הדור האחרון להשכלה, אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חיבת ציון וראשית הציונות, שהשפיעו על יצירתו. מרבית ספריו וכתביו תורגמו לעברית ויצאו לאור בישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום יעקב אברמוביץ נולד ב-2 בינואר 1836 בעיירה קאפוליע שבקרבת מינסק (כיום בבלארוס) לר' חיים משה ברוידא, שהיה אחד מתלמידי החכמים המובילים בעיירה. אברמוביץ' זכה לחינוך יהודי בחדר, ולאחר שהתייתם מאביו ב-1849 למד בישיבות בטימקוביץ', בסלוּצק ובווילנה, וספג הרבה מהווי היהודים שם, שבהמשך השתקף ביצירותיו. לאחר שנתיים בסלוצק שב להתגורר עם אמו, שנישאה מחדש בינתיים, בכפר הקטן מיילניק (Mielnik). בהיותו בן 17 לערך החל לכתוב את שיריו הראשונים, בעברית מליצית ועל נושאים תנ"כיים.

בהמשך נסע מנדלי לדרום האימפריה הרוסית עם דודתו, בניסיון להתחקות אחרי בעלה הנמלט. חוויות אלה שימשו בסיס לספרו היידי הנודע ביותר, 'פֿישקע דער קרומער' ("פישקֶ'ה החיגר", ביידיש). בסוף נסיעותיהם התיישב מנדלי בעיירה קמניץ פודולסק שבמערב אוקראינה, ושם נישא לאישה שהתגלתה כסובלת ממחלת נפש. בתקופה זו פגש את המחבר המשכילי אברהם בר גוטלובר, שהשפיע על יצירתו. גוטלובר, שהיה מורה בבית ספר ממשלתי ליהודים, הדריך את מנדלי הצעיר, שלמד בעזרתו ובעזרת בנותיו ספרות, מתמטיקה ומדע, גרמנית ורוסית, עבר בחינות הוראה ואף עבד כמורה בבית הספר שבעיירה. בתקופה זו כתב את חיבורו הראשון שיצא בדפוס: "מכתב בדבר החינוך", שהודפס בעיתון "המגיד".

בנו יחידו של מנדלי, מאיר, התנצר ונשא אשה פראבוסלבית. מנדלי קבל את ההתנצרות בצער רב. בנו של אחיו חיים משה, היה הגינקולוג ד"ר אריה חיים אברמוביץ, שניהל בשנות הארבעים והחמישים את בית החולים הדסה בתל אביב.[1]רבים מצאצאיו של מנדלי המתגוררים בבלגיה הם נוצרים אדוקים.[2]

מנדלי נפטר באודסה ב-8 בדצמבר 1917, בשלהי שנתו השמונים ושתיים.[3]

כשנה לאחר מותו של מנדלי מוכר ספרים פירסמו חיים נחמן ביאליק, ו-יהושע חנא רבניצקי חוברת לזכרו, תחת הכותרת : "מנדלי מוכר ספרים < שלום בן משה חיים אברמוביץ > קובץ מאמרים על תולדותיו וערכו האישי והספרותי < בצירוף תמונותיו ועצם כתב ידו > ".[4]

מאפייני יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו בשנות ה-60 של המאה ה-19 הִרבה מנדלי לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון "המגיד"). מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים, ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית.

מבחינה ספרותית היה מנדלי קשור למסורת המשכילית ולספרות התחייה הלאומית. יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים, תוך יציאה נגד ההסתה האנטישמית ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. לצד זאת, ביטאו יצירותיו ביקורת סאטירית נוקבת על דרכי החינוך היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות, ומצד שני גם על היהודים המשכילים ועל מגמת ההתבוללות שלהם.

מנדלי היה פעיל בעיתונים יהודיים של ההשכלה, למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית והציונית. מסיבה זו כתב הן בעברית והן ביידיש, לסירוגין.

השפה והלשון ביצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של מנדלי הייתה מורכבת גם מבחינה לשונית, בהיותו ממניחי היסודות לספרות היידית המודרנית ולסגנון העברי.

מנדלי החל את כתיבתו בעברית כסופר משכילי וכתב ספרות לפי כל כללי העברית המשכילית. בשלב מסוים פנה לכתוב ביידיש וערך גם בשפה זו מהפכה לשונית, שהתבטאה בהרחבת השימוש ביידיש המדוברת לצורכי ספרות יפה. אחרי הפסקה גדולה חזר ב-1886 לכתוב בעברית בעיתון "היום", אבל החליט לוותר על השימוש בכללי העברית המקראית והכניס לתוך אוצר המילים והדקדוק שלו את לשון חז"ל והלשון הרבנית של ימי הביניים. בספרו "בסתר רעם" (1886) פתח מנדלי סגנון חדש בכתיבה העברית, סגנון קולח ומגוון המשקף את היידיש שדוברה בסביבתו ומשתמש בכל הרבדים ההיסטוריים של העברית.

לצורך ספריו העבריים, שהיו בחלקם תרגום של הספרים שכתב ביידיש, נזקק ללשון שתייצג דיבור עממי שוטף, מתובל בהלצות ובתיאורים מפורטים, ואת הצורך הזה סיפק בהשתחררות מכבלי המליצה המקראית המשכילית, בפנייה למטבעות לשון ואוצר מילים חז"ליים ובשילוב מאפיינים תחביריים מן השפות האירופיות.

שפתו של מנדלי נתפסה כ"לשון סינתטית", כלומר, מורכבת מכמה רובדי לשון קודמים ולא כהמשך ישיר של רובד לשון מסוים.

בעת האחרונה עברו חוקרים רבים להחזיק בתפיסה שלפיה מהווה לשונו המשך ישיר של הספרות הרבנית והחסידית של תחילת העת החדשה, בליווי תוספת של יסודות חדשים, דקדוקיים בעיקר.[5]

מיצירותיו הידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "משפט שלום והוא אספת מאמרים שונים מאת שלום יעקב בן חיים משה אברמאוויץ", מוציא לאור: דפוס ר' יוסף ראובן בן ר' מנחם מן ראם, וילנא, תר"כ, 1859, (146 עמודים).
  • "דברי הימים לבני הרוסים: נעתק לטובת בני ישראל אשר יקראו וידעו קורות בני ארץ מגורתם", מאת שלום יעקב אברמויץ (מנדלי מוכר ספרים), אדעסא, דפוס ניטשע איוואנוביץ, תרכ"ח, 1867, (43 עמודים).
  • "האבות והבנים" (1868)
  • "בעמק הבכא" –גרסה ראשונה של הספר יצאה ביידיש בשנת 1865 בוורשה בשם "דאס ווינטשפינגערל" (טבעת המופת), בארץ בהוצאת דביר ללא ציון שנת ההוצאה.
  • "דיא טאקסע", (1869), תורגם לרוסית על ידי יוסף פטריקאווסקי, נדפס בביעלאיא צערקאו בשנת 1884.
  • "מסעות בנימין השלישי" (1878)
  • "יודל", נדפס בוורשה בשנת 1875.
  • "פישקע דער קרומער", א. מעשה פון יודישע ארעמע לייט פון שי אבראמאוויטש, (אלוף כתבים מן מענדעלע מוכר ספרים), נויארק, דפוס י.ל. רבעלאמסקי, 1899.
  • מסיפוריו הקצרים שנדפסו בעיתונים וירחונים שונים: "בסתר רעם", "לא נחת ביעקב", שם ויפת בעגלה", "בימי הרעם", "בישיבה של מעלה בישיבה של מטה", "הנשרפים", "בימים ההם" (פתיחתא), הוצא לאור על ידי יהושע חנא רבניצקי, 1900.
  • "מנדלי מוכר ספרים לבני הנעורים", א'. עגלתו של תוספות יום-טוב, הוצאת דביר, תל אביב, א"י, 1929
  • "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים", ספר א'. ספר הקבצנים. מסעות בנימין השלישי. כרך ו'. א. האבות והבנים. ב. רשימה לתולדות < כתובות בידי עצמו >. ג. רשימה לתולדות של ממ"ס...יהושע חנא רבניצקי, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ה, (1935), תרצ"ו, (1936).
  • "בימים ההם", דביר, תל אביב, 1961, דפוס סטראוטיפי, ספרית דביר לעם, מ"ד, סדרה א', (קע"ז עמודים).
  • "האישון הקטן": "דאס קליינע מענטשעלע", תרגם, ערך והביא לדפוס שלום לוריא, תשמ"ד, 1983, הוצאת ספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה.
  • "הנשרפים", ספרים הוצאה לאור, צפת, 2006.
  • "הברנש הקטן", תרגם מיידיש והוסיף מבוא שלום לוריא, הוצאת כרמל, ירושלים, 2012.

אוסף מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מנדלי מוכר ספרים", (סאציאליסטיע יוגנט ביבליאטעק 6), מוציא לאור: לאדוש: יוגנט - בונד צוקונפט אין פוילן, 1947.
  • "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים < ש.י. אברמוביץ > עם תמונת המחבר", אודיסא, ועד היובל, קראקא, דפוס י. פישר (ללא ציון שנת ההוצאה).
  • דרכי ספרות -מנדלי מוכר ספרים, הוצאת דביר, ללא ציון שנת ההוצאה.
  • מנדלי - פרקי ספרות, (מנדלי מוכר ספרים), הוצאת דביר, ללא ציון שנת ההוצאה.
  • דאוס ווינטשפינגערל: וואס מיט דעס קען איטליכער מענטש שר גרייכן אלץ וואס זיין הארץ ווינשט.../ דעם ספר האט געשריבען אין דער דייטשע שפראכע הירש ראהטמאנן פון רוססלאנד:... איבערגעזעצט... פון מענדעלי מוכר ספרים, מאת איש שלום יעקב אברמוביץ, מו"ל לא ידוע, ירושלים, תשכ"ה, 1964, (42 עמודים).
  • "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים: שמונה רישומי עט מעשה ידי לודוויג שוורין", הוצאת דביר, תל אביב, תשכ"ו, 1965 (הדפסה י"ב, דפוס סטראוטיפי).
  • "מנדלי מוכר ספרים - ספורים קטנים", מבחר ערוך ומבואר בידי ד"ר משה מהלר, הוצאת שוקן, תל אביב, תש"ד, 1943 (ספרי מופת לבתי ספר, יוצאים לאור בהשתתפות בית הספר הריאלי העברי בחיפה ובעריכתו).
  • "כתבים באבם", תרגם, ערך והביא לדפוס שלום לוריא, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה, 1994.
  • "פרק שירה", תרגם, ערך והוסיף מבוא שלום לוריא, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה, 2000.

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרולד אטמר לנץ, ספר תולדות הטבע: "על החי ועל הצומח ועל הדומם..., נערך לשפת עברית מאת שלום יעקב בן חיים משה אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), מוציא לאור: ליפסיא ועוד, תרכ"ב -תרל"ג, (1861-1872), 3 כרכים. חוברת א': על החי ועל הצומח ועל הדומם, ליפסיא דפוס כ. וו. פאללראטה, כח' מ'ע'ש'י'ו' ה'גיד עמו, תרכ"ב. חוברת ב': העוף, זיטאמיר, דפוס ש. שאדאוו, תרכ"ז, 1866. חוברת ג': הזוחלים, ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ג, 1872.

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתב על דבר החינוך, המגיד, 1856, (מאמרו הראשון).
  • עין משפט, 1867.

מחזות שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל, בעיר תל אביב-יפו מחולק על שמו פרס המעודד את יצירתם של סופרים ביידיש,[9] אתר לממכר ספרים אלקטרוניים בעברית[10] וכן רשימת התפוצה "מענדעלע" המוקדשת לשפה ולספרות היידיש, בטריניטי קולג'.

מאמרים וספרים לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש' בן-ציון, חיי שלום יעקב אברמוביץ : < מנדלי מוכר ספרים > וספריו אשר כתב לישראל עד שנת השבעים - וחמש להולדתו, יפו, המרכז של אגודת המורים בארץ-ישראל, תרע"א, 1910.
  • איסר ישראל זידמן, מנדלי מוכר ספרים כמחיה הלשון העברית : ליום מלאת מאה שנה להיוולדו, מו"ל בלתי ידוע, ירושלים, תרצ"ו, 1936.
  • אהרון בן-אור, אהבת ישראל של מנדלי מוכר ספרים < חמישים שנה למותו >, מו"ל בלתי ידוע, תל אביב, תשכ"ח, 1967, (8 עמודים)
  • בילדער און געשטאלטען, / מענדעלע מויכער ספארים, (ביבליאטעק פון סאוועטיש היימלאנד), מאסקווע : סאוועטסקי פיסאטעל, 1986. (יצא לאור לציון יובל ה - 150 להולדתו של מנדלי מוכר ספרים), 63 עמודים.
  • מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה - א.ת.א. הופמן, ניקולאי גוגול, גוסטב פלובר, הרמן מלוויל, "שלום יעקב אברמוביץ",[11] הנרי ג'יימס, תרגום : נילי מירסקי, אילנה המרמן, אברהם יבין, הוצאת עם עובד, (פרוזה אחרת), 2006.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי שרפשטיין, מנדלי מוכר ספרים : חרקטריסטה, (ביבליותיקה עממית מספר 1–3), פשמישל גליציה, אמקרוט ופריינד, תר"ע, 1910, (30 עמודים).
  • חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבניצקי, מנדלי מוכר ספרים < שלום יעקב בן משה - חיים אברמוביץ > קובץ מאמרים על תולדותיו וערכו האישי והספרותי <בצירוף תמונותיו ועצם כתב ידו >, מוריה, אודסה, תרע"ט, 1918, (6 דפים).
  • מאיר וינר, מנדלי מוכר ספרים - מענדעלע-אקסנפעלד, מאמרים ומחקרים על סופרים, סדרה 5, אוסף מאיר וינר, 1928.
  • אריה סולה, (ליקט), דוגמאות מקראה לתולדות הספרות העברית : מימי רמח"ל עד מנדלי מוכר ספרים, מוציא לאור : מונקץ' : חוג השתלמות "ביאליק", על יד הגימנסיה העברית, תש"ג, 1942, (65 דף).
  • ירמיהו פרנקל פירוש לסוסתי : של מנדלי מוכר-ספרים, הוצאת יבנה, תל אביב, תש"ו, 1945, (160 עמודים).
  • יצחק פיטר, טיפוסי ילדים ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים וש' בן-ציון, הוצאת מנור, ירושלים, תשי"ז, 1956. (40 עמודים).
  • גרשון שקד, עיונים ביצירתו של מנדלי מוכר ספרים, אגודת הסופרים בישראל, ליד הוצאת מסדה, תל אביב, 1965.
  • יונה דוד, מנדלי מוכר ספרים בבקורת העברית : ביבליוגרפיה / ליקט וסידר יונה דוד, ירושלים, מפעלי שכפול, תשכ"ב, 1961-1962.
  • אורציון ברתנא, מנדלי מוכר ספרים : עיון ביקורתי במיכלול יצירותיו של אברמוביץ, דקל, תל אביב, תשל"ט, 1978, (156 עמודים).
  • יוסף שה-לבן, מנדלי מוכר ספרים, (הערות והנחיות ללמוד ולקריאה) הוצאת אור-עם, תשל"ט, 1979, (24 עמודים).
  • גרשון שקד, מנדלי, לפניו ואחריו, הוצאת מאגנס, תשס"ה, 2005.
  • אמיר בנבג'י, מנדלי והסיפור הלאומי, הוצאת דביר ומכון הקשרים, 2009.
  • גלי דרוקר בר-עם, "מסע בין מסעות: דיון השוואתי בשלוש גרסאות 'מסעות בנימין השלישי' מאת מנדלי מוכר ספרים", מחקרי ירושלים בספרות עברית כ"ד, 2011, עמ' 93–124. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • "מנדלי מוכר ספרים - 'יוצר הנוסח'", העברית נט/ג-ד, תשע"א
  • משה פלורנטין, (עורך), מנדלי מוכר ספרים יוצר הנוסח, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשע"ד, 2012, (163 עמודים).
  • אילן אלדר, ממשה מנדלסון עד מנדלי: בדרך לעברית החדשה, הוצאת כרמל, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "במלוא העין-מעולמו של רופא,ד"ר אפרים סיני צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, פרק 66, עמוד 152
  2. ^ אייזיק רמבההנכדים הנוצריים של מנדלי מוכר ספרים מקבלים תמלוגים מ"דביר" בעד כתבי סבם, מעריב, 24 באפריל 1967.
  3. ^ "המצבה על קברו של מנדלי מוכר ספרים" (אוסף תצלומים), אתר הספרייה הלאומית, ערך : מנדלי מוכר ספרים, פריט מספר 29.
  4. ^ "מנדלי מוכר ספרים < קובץ מאמרים על תולדותיו וערכו האישי והספרותי < בצירוף תמונותיו ועצם כתב ידו > סדורים על ידי יהושע חנא רבניצקי וחיים נחמן ביאליק, מוריה, אודיסה, תרע"ט, 1906, (6 דפים), מאתר הספרייה הלאומית, ערך : יהושע חנא רבניצקי, פריט 102
  5. ^ ישראל ברטל, גרביים, שוט ודלי: לשון הכתיבה של מנדלי. העברית: רבעון בענייני הלשון העברית, מחזור נ"ט, חוב' ג-ד (תשע"א 2011), עמ' 87־107.
  6. ^ מכללת הרצוג דעת, לימודי יהדות ורוח, "אנציקלופדיה יהודית", ערך: אברמוביץ שלום יעקב
  7. ^ ארכיון משה וילנסקי, סדרה A, שירים, פריט 345, אתר הספרייה הלאומית, ערך: מנדלי מוכר ספרים, פריט מספר 52
  8. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: מנדלי מוכר ספרים, פריט מספר 79
  9. ^ פרס מנדלי מוכר ספרים
  10. ^ מנדלי מוכר ספרים ברשת
  11. ^ הספר : "עגלתו של תוספות יום טוב".
  12. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : מנדלי מוכר ספרים, פריט מספר 58