פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון/11

התגלה זיוף של מסמך היסטורי בחתימת לינקולן

היסטוריון אמריקאי בשם תומאס לאורי פרסם בשנת 1999 ספר ובו מסמך שהוכתר כתיעוד של הפעולה הרשמית האחרונה שעשה אברהם לינקולן, בטרם נרצח. המסמך, המצווה על חנינה לחייל טוראי עריק בשם פטריק מרפי,ניתן במקור ביום 14 באפריל 1864 אך החוקר ד"ר לרפואה במקצועו והיסטוריון חובב המתמחה בהיסטוריה אמריקאית ובחייו של אברהם לינקולן הצליח לשנות את התאריך המצוין על המסמך ליום 14 באפריל 1865, יום מותו של לינקולן. הסיבה לזיוף היא - ככל הנראה - ניסיון של מר לאורי לזכות בהכרה כהיסטוריון ובתהילה כמי שחשף ממצא בעל חשיבות היטורית. המסמך המזויף זכה להכרה ונכלל בתערוכה נודדת של מסמכים חשובים אחרים מהתקופה. חקירה מקיפה שנערכה העלתה כי המסמך זוייף בעת שלאורי סקר מסמכים מקוריים מהארכיונים הלאומיים של ארצות הברית בעיר הבירה וושינגטון, הוא שינה את הכתוב תוך שימוש בעט נובע. ממצאי החקירה הוצגו בפני מר לאורי שבסיכומו של דבר הודה בזיוף בפני נציגי הארכיון. הפרשה מעלה לאור הזרקורים את הזהירות בה יש לבצע מחקרים היסטוריים והצורך לבדוק כל טענה ומחקר בשבע עיניים, אין זה המקרה הראשון בו חולשות אנוש השפיעו על חוקרים

תרגום מידיעה של סוכנות ידיעות, היסטוריון הודה ששינה מסמך עליו חתם אברהם לינקולן, כדי לזכות בהערכה, באתר הארץ, 26 בינואר 2011

מאמר מפורט אנגלית באתר ניו יורק טיימס. כולל תמונה של הזיוף

הארכיונים המקוונים של יד ושם נפתחים לציבור

יד ושם ומרכז המחקר והפיתוח של גוגל הודיעו על מיזם להנגשת אוספי הארכיון של יד ושם לקהל הרחב, באמצעות האינטרנט. בשלב ראשון של הפרויקט, יעלה לרשת אוסף התצלומים ההיסטוריים של יד ושם וניתן יהיה לעיין בו באופן חופשי. האוסף, שבו כ-130,000 פריטים, מאוכסן גם על מערכת מחשוב הענן של גוגל - דבר שתורם הן לשימור האוסף והן לאיכות החיפוש בו.

שירות הארץ, הארכיונים של יד ושם עולים לרשת בעזרת גוגל, באתר הארץ, 26 בינואר 2011

כתר המיוחס לקיסר האצטקי האחרון הוחזר למקסיקו

ממשלת אוסטריה החזירה למקסיקו כתר זהב ונוצות המיוחס למוקטסומה השני, ידוע גם כמונטזומה או מונטסומה (1466–1520) היה השליט האצטקי התשיעי. בתקופתו נכבשה האימפריה האצטקית על ידי הרנאן קורטס. הודעה על כך מסרה סגנית שרת החוץ המקסיקנית, לורדס ארנדה.

הכתר המפואר נחשב על ידי המקסיקנים לאחד מהסמלים ההיסטוריים של ארצם. הוא עשוי מ-400 נוצות בגוון נחושת-ירקרקה שנלקחו מזנבות של הציפור קטצאל, שהייתה קדושה בעיני האצטקים. הנוצות מעטרות כתר של זהב ובו משובצות אבנים יקרות.

הכתר הגיע לאירופה בסוף המאה ה-16, אך רק במהלך המאה ה-19 הועלתה הסברה לגבי מקורו ככתר של מונטזומה. משהחלו המקסיקנים לדרוש את הכתר בחזרה הועלו סברות סותרות המעלות ספק לגבי מקורו. פריצת הדרך הגיעה לאחר שהושגה הסכמה כי באופן משפטי הכתר יישאר רכושה של ממשלת אוסטריה - והעברתו למקסיקו תהייה בגדר של "השאלה" לפרק זמן בלתי מוגדר. בתמורה תקבל אוסטריה בהשאלה את מרכבתו מצופת הזהב של מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו שהיה אחיו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.

אסף שטול-טראורינג, הכתר של מונטזומה חוזר למקסיקו; מצרים דורשת מגרמניה להשיב את פסל נפרטיטי, באתר הארץ, 26 בינואר 2011