פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
מחקר ולימוד של ההיסטוריה הם מאבני היסוד של התרבות האנושית, הם מקור להבנת השונה והזר וליצירת תחושות של קרבה לאנשים ואירועים שאותם שואף העוסק בהיסטוריה להבין. הקוטב המוכר מאפשר להבין את מקומנו בסביבה ולגבש את זהותנו בהווה, והשונות והזרות של העבר מעוררות בנו פליאה וריגוש.
![]() "היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |

- 1709 – צבא רוסיה בפיקוד הצאר פיוטר הגדול מביס את צבא שוודיה בפיקוד המלך קרל השנים עשר בקרב פולטבה (בתמונה) שמטה את הכף במלחמה הצפונית הגדולה
- 1822 – הסופר והמשורר הרומנטי פרסי ביש שלי מת בטביעה
- 1889 – יוצא לאור הגיליון הראשון של עיתון הוול סטריט ג'ורנאל
- 1972 – ע'סאן כנפאני, סופר ומחזאי פלסטיני ודובר "החזית העממית", נהרג בפיצוץ מכוניתו, בפעולת תגמול של המוסד על הטבח בנמל התעופה לוד
- 2014 – נפתח מבצע צוק איתן

- ה'ק"ח – נפטר הרב יעקב בן אשר, מחבר "ארבעה טורים"
- ה'תר"ם – נולד רבי יוסף יצחק שניאורסון (בתמונה) האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד
- ה'תרצ"ח – נרצח "השומר על הסוס", אלכסנדר זייד, על גבעות שייח' אבריק בעמק יזרעאל
- ה'תש"א – השואה: נערך פוגרום רדזילוב, בו נשרפו חיים מאות יהודים באסם תבואה בידי פולנים מקומיים
- ה'תש"ז – נוסדה בצפון הנגב קבוצת סעד, קבוצת בני עקיבא הראשונה
- ה'תשמ"ב – מוקמת ההתנחלות נוקדים במזרח גוש עציון
- 1497 – ואסקו דה גאמה יוצא להפלגה הארופאית הישירה הראשונה להודו.

- 1997 – הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מזמינה את צ'כיה, הונגריה ופולין להצטרף לברית בשנת 1999.

בפרשת הסרג'נטים שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטיים ומאוחר יותר אף הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של שלושה מחבריהם. בשנת 1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד התלויים בפרשה, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אמו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג.
- 1663 – המושבות הבריטיות רוד איילנד ופרובידנס מתאחדות
- 1990 – גרמניה המערבית מנצחת את ארגנטינה בתוצאה 1 – 0 במשחק הגמר של מונדיאל 1990

- 1538 - הקונקיסטאדור הספרדי דייגו דה אלמאגרו מוצא להורג בקוסקו
- 1563 - ייסוד העיר דורנגו במקסיקו
- 1711 - ייסוד העיר אורו פרטו בברזיל
- 1730 - רעידת אדמה פוקדת את צ'ילה ופוגעת בסנטיאגו ובוולפראיסו
- 1833 - השיר Orientales, la Patria o la tumba ("בני המזרח, המולדת או הקבר") מאומץ כהמנון אורוגוואי
- 1989 - קרלוס מנם מושבע לנשיא ארגנטינה

- 1948 – הצבא האמריקאי מקבל נשים לשורותיו
- נולדו
- 1926 – אליזבת קובלר-רוס, פסיכיאטרית שווייצרית, הגתה את תאוריית חמשת שלבי האבל
- 1951 – אנג'ליקה יוסטון, שחקנית
- 1958 – ציפי לבני, פוליטיקאית ישראלית, יושבת ראש מפלגת "התנועה"
- נפטרו
- 1950 – סיטי בנתי סעד, חלוצה מוזיקלית בסוגת התערב, מוזיקה מזרח אפריקאית, אותה יצרה כאשר שברה מוסכמות של שירה גברית בלבד; כאשר היה מקובל לשיר בארצה (זנזיבר) בערבית, היא שרה בסוואהילית
- 1967 – ויוויאן לי (בתמונה), שחקנית קולנוע ותיאטרון, שכיכבה בסרט "חלף עם הרוח"
- 1982 - וירג'יניה הול, ביצעה פעולות ריגול וחבלה במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים, חרף היותה קטועת רגל.
- 2011 – בטי פורד, אשתו של ג'רלד פורד והגברת הראשונה של ארצות הברית


תנועת המחאה וזכויות האדם אפרו-אמריקאית נהנתה מתמיכה של ארגונים יהודים הן בלוגיסטיקה אך גם בסיוע מוסרי ותקשורתי. אנשי רוח יהודים היו פעילים באירועי מצעדי המחאה וההפגנות בכלל וכיועצים ותומכים של מרטין לותר קינג, המפורסם שבהם היה הרב אברהם יהושע השל שפעל למען השגת שוויון לשחורים בארצות הברית. על רקע זה היה יחסו של קינג כלפי יהדות יהודים ומדינת ישראל חיובי ואוהד. אך הוא התחמק מביקור במדינת ישראל. ארכיון המדינה חשף מסמכים מהם עולה כי החל משנת 1962 ניסו נציגים של ממשלת ישראל ושל ההסתדרות להזמין את קינג לביקור רשמי או רשמי למחצה בישראל אך אף על פי שקינג הביע נכונות ורצון בוטל הביקור המתוכנן כל פעם, ככל הנראה רצה קינג לבקר בישראל כעולה רגל וחלק מקבוצה גדולה ללא זיקה או הצהרה פוליטית. הקלטות סתר של ה FBI חושפות חשש של קינג שביקור בישראל עלול להציב אותו בין הפטיש לסדן, בשיחה בין קינג לאחד מיועציו אמר קינג כי הוא חושש כי הוא "ייקלע למצב בו הוא ארור אם אני אומר דבר אחד ואהיה ארור אם אגיד שלא משנה מה אני אומר, ואני כבר ניצב מול ביקורת קשה כולל פרו-ערבית"



בשנת 1258 פלשו צבאות מונגולית לח'ליפות העבאסית, אורדות של הולגו ח'אן ובעלי בריתו הטילו מצור על בגדד, ולאחר 11 ימי מצור בלבד נפרצו חומותיה. מיד עם כניסתם לעיר החלו כוחות המונגולים במסע שיטתי של רצח וטבחו את כל תושבי העיר, ביזה והרס. המסגדים, הארמונות, הספריות ובתי החולים - מונומנטים תרבותיים וארכיטקטוניים שנבנו במשך מאות שנים של שלטון עבאסי - נבזזו ונהרסו עד היסוד. ספריות העיר ובראשן בית אל-חכמה ("בית החוכמה") נשרפו על מאות אלפי כתבי היד והתעודות ההיסטוריות, המדעיות, הדתיות והספרותיות שבהן. מסופר שמי החידקל השחירו מדיו של הספרים שהושלכו הנהרה ומדם המלומדים שגופותיהם המבותרות היו שותפות לגורלם. היסטוריון ערבי-מוסלמי בן המאה ה-13 כתב "לא היה חורבן דומה לחורבן בגדד שהאסלאם הצליח לשרוד" מספר מאות לאחר מכן כתב ההיסטריון האמריקאי ויל דוראנט כתב בספרו המונומנטלי תולדות התרבות "אין בהיסטוריה האנושית אסון מפתיע יותר והרסני יותר לתרבות האנושית" תיאורים אלה של הרס וביזה מוחלטים של בגדאד ה"תרבותית" על ידי המונגולים ה"ברברים" הודגשו בעיקר על ידי היסטוריונים ערבים בני המאה ה-20 ואוריינטליסטים אירופאים, כהסבר לדעיכתה של הציוויליזציה המוסלמית לעומת אירופה.



סרטון משנת 1898 המתאר חיילים של צבא ארצות הברית יורדים מרכבת בטמפה פלורידה לבושים במדי שדה של מלחמת ספרד-ארצות הברית התרחשה ב-1898 ובעקבותיה השתלטה ארצות הברית על מושבותיה של ספרד בים הקריבי ובאוקיינוס השקט.


ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. היא כונתה גם "עלייה ב" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה לארץ שקבעו הבריטים. מעל 115,000 איש עלו במסגרת ההעפלה. כ-108,000 עלו דרך הים, 5,000 -7,500 דרך היבשה מארצות המזרח ו-150 דרך האוויר. לנתונים אלה ניתן להוסיף עוד כ-8,500 איש שעלו בעזרת תעודות מזויפות. לחופי הארץ הגיעו 141 הפלגות של אוניות, 98 מהן הובאו על ידי המוסד לעלייה ב' וההגנה, 26 על ידי עליית אף על פי של תנועת בית"ר והרוויזיוניסטים ו-17 על ידי גורמים פרטיים. ההעפלה גבתה גם קורבנות לא מעטים: בסביבות 2,000 מעפילים מצאו את מותם בטביעת ספינותיהם ובמהלך תפיסת האוניות על ידי הצי הבריטי.
-
ספינת המעפילים "אגיוס ניקולאוס" בדרכה לארץ ישראל 1939
-
תזמורת על אונית המעפילים אגיוס ניקולאוס 1939.
-
שושנה דמארי מופיעה במחנה העקורים בקפריסין 1947.
-
פליטים יהודים הבורחים מהנאצים, במסע מטורקיה לעיראק על גבי רפסודה, מרץ 1941.
-
מעפילים יורדים מהאונייה שבתאי לוזינסקי בחוף ניצנים

ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר

אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג

היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
] חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא


אדוארד ודיע סעיד היה חוקר ומבקר ספרות פלסטיני, מזרחן והיסטוריון, פרופסור לאנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטת קולומביה ופעיל בתנועה הלאומית הפלסטינית. סעיד, הנחשב לאחד מאבות הפוסטקולוניאליזם, יצר את המושג "אוריינטליזם" בהקשרו המודרני, באמצעותו ביקר את גישת המערב כלפי המזרח, ובמיוחד כלפי מדינות ערב, וטען כי מקורה בשאיפות האימפריאליסטיות של ארצות המערב ובגישה אתנוצנטרית ואף גזענית. סעיד נודע גם כאחד האידאולוגים הבולטים של הפלסטינים בשנות ה-70 וה-80 וכמבקר חריף של מדינת ישראל.
סעיד נולד בירושלים, הוא למד בקולג' ויקטוריה באלכסנדריה, אולם סולק מבית הספר ונשלח ללמוד בבית הספר 'מאונט הרמון' (הר חרמון) בארצות הברית. לאחר מכן קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת פרינסטון, תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת הרווארד. הוא היה פרופסור לאנגלית וספרות השוואתית באוניברסיטת קולומביה במשך שנים רבות. כן לימד באוניברסיטאות הרווארד, ג'ונס הופקינס וייל. סעיד ביקר את גישת המערב כלפי המזרח. לדבריו בספרו "אוריינטליזם" (1978), מסורת ארוכה של דימויים שגויים ורומנטיים של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערב שימשה כהצדקה לשאיפות הקולוניאליות של ארצות הברית ואירופה. הספר נכתב כראשון בטרילוגיה העוסקת בקשרים בין המזרח והמערב. הספרים האחרים בטרילוגיה הם שאלת פלסטין וכיסוי המזרח. "אוריינטליזם" כתוב במסורת סוגת הכתיבה הידועה כהיסטוריה של הרעיונות, שבה מתוארים רעיונות יסוד מסוימים - בדרך כלל בהיסטוריה של המערב - ונדונים מאפיינים קבועים ודינמיים בהם על פני ההיסטוריה של המערב, המתוארת בדרך כלל בתקופה שבין יוון הקלאסית והתקופה המודרנית. "אוריינטליזם" נכתב בהתאמה מלאה לחוקי הז'אנר, ודן בדמות המזרח המשתקפת בתרבות המערב, מיוון הקלאסית ועד למודרנה.ספרו של סעיד הקנה לו פרסום עולמי, והעמיד אותו במרכז מחלוקת בינלאומית בנושא.


אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ נשות ניחומים ♦ הונים ♦ הפלנגות הנוצריות ♦ שנאת ישראל בעולם היווני-רומי ♦ תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול ♦ תאונת המכרה בצ'ילה
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ המהפכה הצרפתית ♦ שיגעון הג'ין ♦ האגודה היהודית להגנת נערות ונשים ♦ חומת ברלין
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד


השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920. הארגון הוקם על ידי אנשי ארגון בר גיורא, ומטרתו המוצהרת הייתה "כיבוש השמירה" ו"כיבוש העבודה". כלומר: לימוד עבודת האדמה והמלאכות שבכל ענף ומקצוע, והעדפת העסקת יהודים על פני פועלים שאינם יהודים. בשיא פעילותו, בשנת 1913, מנה הארגון כ-100 חברים וכ-300 שכירים יהודים, וריכז את השמירה ב-13 מושבות בארץ ישראל. לאחר פירוק "השומר" בשנת 1920, השתתפו חברי הארגון בהקמת "ההגנה", גדוד העבודה, מחתרת הקיבוץ החשאי, ותרומתם ניכרה בהקמת הפלמ"ח, וצבא ההגנה לישראל. לארגון "השומר" חלק במורשת הציונית בשל עקרונות 'כיבוש העבודה' וככוח מגן בהקמת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. ארגון "השומר" הצליח ביעדו העיקרי: שמירה עברית ביישוב בארץ ישראל, והוכיח את יכולתו ואת ערכו של "השומר" העברי. "השומר" לא הצליח לקבל את השמירה בכל היישובים העבריים בארץ ישראל, ואף נאלץ לעזוב את המושבות הגדולות חדרה ורחובות בעקבות חילוקי דעות; אך השמירה העברית הונהגה ונשארה בידי שומרים עבריים. החוקר מרדכי נאור העריך כי "מייסדי "השומר" וותיקיו, שכה היטיבו לפעול ולהפעיל בשנותיו הראשונות של הארגון, לא הצליחו להשתלב במנהיגות הפוליטית והביטחונית בימי המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. למנהיגים שצמחו מקרב אנשי העלייה השנייה (להוציא את יצחק בן-צבי) לא היה יחס חם ל"השומר" בשנות פעילותו, וחלק מהם אף התנכרו לאנשיו בשנים מאוחרות".


העת העתיקה:
אלכסנדר הגדול ♦ יוליאנוס הכופר ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון ♦ אלאגבאלוס ♦ אלקיביאדס ♦ קלאופטרה ♦ קרקלה ♦ אובידיוס ♦ גאיוס קילניוס מאיקנס ♦ הורקנוס לבית טוביה
ימי הביניים:
פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ♦ אל-בירוני
רנסאנס:
לאונרדו דה וינצ'י ♦ מטאו ריצ'י ♦ סבסטיאן מינסטר ♦ פרנסיסקו חאווייר ♦ מלינצ'ה
פוליטיקאים ישראליים: דוד בן-גוריון ♦ הילרי קלינטון ♦ זאב ז'בוטינסקי ♦ יגאל אלון ♦ יצחק נבון ♦ לוי אשכול ♦ מנחם בגין ♦ משה דיין ♦ שולמית אלוני ♦ שמעון פרס
פוליטיקאים מהעולם: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון ♦ אדוארד הית' ♦ בוריס השלישי, מלך בולגריה ♦ ג'ון מקיין ♦ ג'פרסון דייוויס ♦ ניקולאה צ'אושסקו ♦ רזא שאה פהלווי ♦ ג'ורג' הרברט ווקר בוש ♦ ג'ורג' ווקר בוש ♦ קרול הראשון, מלך רומניה
סופרים, משוררים, עיתונאים והוגי דעות: ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל ♦ חנה ארנדט ♦ טד יוז ♦ מישל פוקו ♦ נתן אלתרמן ♦ אונורה דה בלזק ♦ ג'יימס ג'ויס ♦ פאול צלאן ♦ שמואל יוסף עגנון ♦ ג'ון לוק ♦ תומאס הובס
אמנים: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ עמוס קינן ♦ אנג'ליקה שץ ♦ יגאל תומרקין ♦ יוסף זריצקי ♦ משה גרשוני ♦ בוב מארלי ג'ורג' גרשווין ♦ טיילור סוויפט ♦ צ'ארלי צ'פלין ♦ פרנסיס פורד קופולה
אנשי מדע: שמואל נח אייזנשטדט
אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦ צ'אק ייגר
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ פנחס רוטנברג ♦ ישראל קסטנר ♦ ישראל בר
אנשי דת: מהר"ל מפראג ♦ אברהם יצחק הכהן קוק ♦ אברהם ישעיהו קרליץ ♦ שמואל דוד לוצאטו

העת העתיקה:
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה ♦ קרב הייסטינגס ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ קרב קאנאי ♦ קרב קדש
ימי הביניים:
הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ המצור על אנטיוכיה
העת החדשה:
מלחמת האזרחים בספרד ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)
מלחמת העולם הראשונה:
בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב שרטון דוגר (1915)
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות | טכנולוגיה פרה היסטורית | אמנות פרהיסטורית | נדידת האדם הקדמון | ציידים-לקטים | מודרניות התנהגותית | דת פרהיסטורית
תקופת האבן | המהפכה הנאוליתית | התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית | התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית | תקופת הברונזה
התקופה הארכאית באמריקה הצפונית | יישובה הקדום של אמריקה | סין הפרהיסטורית

העת העתיקה | כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק | שלהי העת העתיקה
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל | ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה | התקופה הישראלית | הדת הישראלית הקדומה | תקופת בית ראשון
מצרים העתיקה | היסטוריה של מצרים העתיקה | תיקוף מצרים העתיקה | הממלכה הקדומה (מצרים) | הממלכה התיכונה (מצרים) | הממלכה החדשה | תרבות מצרים העתיקה | דת מצרים העתיקה | מיתולוגיה מצרית | אמנות מצרים העתיקה | אדריכלות מצרים העתיקה | ספרות מצרים העתיקה | כתב חרטומים | רפואה במצרים העתיקה | מתמטיקה במצרים העתיקה | צבא מצרים העתיקה | אל-עמארנה
מסופוטמיה | האימפריה האכדית | אשור | שומר רשימת המלכים השומרית | מיתולוגיה מסופוטמית | כתב יתדות | האימפריה האשורית החדשה | בבל | האימפריה הבבלית החדשה | האימפריה הבבלית הראשונה | יהדות בבל
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית | יוון ההלניסטית | החברה ביוון העתיקה | לוחמה יוונית בעת העתיקה | דת יוון העתיקה | פילוסופיה יוונית | התיאטרון ביוון העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אדריכלות יוון העתיקה | ספרות יוון העתיקה | מיתולוגיה יוונית | טכנולוגיה יוונית עתיקה | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל יוון העתיקה
רומא העתיקה | האימפריה הביזנטית | האימפריה הרומית המערבית | האימפריה הרומית | היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית | המלוכה הרומית | הצבא הרומי | הרפובליקה הרומית | אדריכלות רומית | נשים ברומא העתיקה | מיניות ברומא העתיקה | התקופה הרומית בארץ ישראל | המשפט הרומי | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל רומא העתיקה

שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית

רנסאנס | הרנסאנס האנגלי | הרנסאנס הפולני | הרנסאנס הצפוני | הרנסאנס הצרפתי
עידן התגליות | עידן האורות | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית

המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים | Fin de siècle
קולוניאליזם | דה-קולוניזציה | נאו-קולוניאליזם | | פוסטקולוניאליזם | אימפריאליזם מודרני | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה התעשייתית השנייה | עידן המידע
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית | העידן הפרוגרסיבי
מלחמת העולם הראשונה | בין שתי מלחמות העולם | מלחמת העולם השנייה | המלחמה הקרה

מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות

היסטוריה על ציר הזמן |
---|
![]() |
לוח אירועים בהיסטוריה | |
---|---|
|


היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד


היסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון


היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ


היסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה


היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד

אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה: האימפריה המצרית | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה הפרסית האחמנית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין | האימפריה התדמורית | האימפריה הסאסאנית
ימי הביניים: האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית | האימפריה המוגולית | האימפריה הפרנקית | האימפריה הקמרית | האימפריה המאורית | האימפריה האצטקית | האימפריה הטימורית | האימפריה הח'ווארזמית | האימפריה הסלג'וקית | אימפריית האינקה | האימפריה הממלוכית
העת החדשה: האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הקולוניאלית האנגלית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית | האימפריה העות'מאנית | האימפריה הרוסית | האימפריה הקולוניאלית הצרפתית | האימפריה הפורטוגזית | ארצות הברית | ברית המועצות


ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא

ראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל | הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

חסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |

השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית

ציונות | 100 מושגי יסוד | זרמים בציונות
ציונות מדינית | ציונות מעשית | ציונות סינתטית | ציונות רוחנית ביל"ו | חובבי ציון | ציוני ציון | פועלי ציון | ההתיישבות העובדת | התנועה הקיבוצית | עליית הנוער | תנועת המזרחי | ברית הציונים הרוויזיוניסטים
התנועה הציונית | תוכנית בזל | תוכנית אוגנדה | תוכנית בילטמור | אלטנוילנד | מדינת היהודים | עלייה לארץ ישראל | תחיית הלשון העברית | חלוציות | קיבוץ | כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה | הצהרת בלפור

היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50 של המאה ה-20: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | העסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60 של המאה ה-20: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70 של המאה ה-20: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80 של המאה ה-20: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 של המאה ה-20: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה | מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 המחאה החברתית | מבצע עמוד ענן | מבצע צוק איתן | המשבר הפוליטי
העשור השלישי של המאה ה -21 מגפת הקורונה בישראל | הסכמי אברהם | אסון הר מירון | מבצע שומר החומות • | טבח שבעה באוקטובר | מלחמת חרבות ברזל



![]()
|
![]()
|
![]()
|
![]()
|
![]() |
פורטל תולדות עם ישראל | פורטל היישוב | פורטל השואה | פורטל ישראל | פורטל צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
ערכים נוספים העוסקים בתולדות האמנות

התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של המדע

היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה

היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת

ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט


רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.

האתר הנבחר של היום:
היסטוריה באתר הידען (בעברית)
הידען הוא אתר אינטרנט ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית. ובו אוסף מאמרים מקוריים ומתורגמים גם בתחום מחקר ההיסטוריה, חלקם בנושאים איזוטריים חלקם בתחומי עניין מרכזיים ומקיף את כל התקופות בהיסטוריה העולמית היסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל ועדכונים על מחקרים וממצאים חדשים.

ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה


- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.


מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל. "מגילת העצמאות" הוא אמנם שמה המקובל, אך שמה הרשמי הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל", ובשם זה פורסמה בעיתון הרשמי. את המגילה הקריא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות שנערך במוזיאון תל אביב הישן (שדרות רוטשילד 16, תל אביב), ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה 16:00, 8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל


סרט דוקומנטרי של הצי האמריקני, על המתקפה האווירית היפנית על האי מידוויי ועל ספינות אמריקאיות באזור. פרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר (1943). קרב מידוויי היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, הנחשב לנקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה.
סרט דוקומנטרי "קרב מידווי" (באנגלית)

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל


![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
|
|
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|

![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
|
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|
![]() |
|

אירוע היסטורי זה החל בגלל עיקרון, שגרם למעשה פלילי קיצוני. חודש לאחר אותו מעשה שהיווה טריגר – החל האירוע ההיסטורי, שלאחר סיומו הוקם המוסד שנועד למנוע אירוע דומה. המוסד נכשל במבחן התוצאה, והאירוע ההיסטורי חזר על עצמו, בעצמה רבה יותר. מהו האירוע ההיסטורי, מהו המוסד, מהו המעשה הפלילי ומיהו מבצעו?
פתרון | |
---|---|
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
רשימת הערכים המבוקשים בתחום ההיסטוריה | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)