פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון/36

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התגלו ארונות קבורה, ככל הנראה נוצרים קדומים, עם תבליט של יונה והדג[עריכת קוד מקור]

יונה והדג, אייקון נוצרי

מתחת לבניין מגורים אחד ברחוב עולי הגרדום שבשכונת תלפיות מזרח בירושלים, נערכה חפירה ארכאולוגית בשלט רחוק על ידי זרוע רובוטית שהוחדרה למערת קבורה מימי בית שני. המצלמה שבראש הזרוע הרובוטית תיעדה חריט עבור ערוץ דיסקברי, סמוכה למערה אותה סיקר בעבר, והתגלתה לראשונה בזמן עבודות בניית השכונה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. אלא שבעקבות מחאה אלימה של גורמים חרדיים קיצוניים הופסקה חקירת המערה והיא נאטמה ומעליה נבנה השיכון.

הממצא המרעיש ביותר הוא ציור חרוט על גלוסקמה בו ניתן לזהות דג גדול בולע או מקיא דמות אנושית, מי ששרטט את הדג לפני 2000 שנה הקפיד שהוא יעמוד בשני תנאי הסף לכשרותו של דג – סנפירים וקשקשים. דמות האיש היא סכימתית מאוד – ראש גדול וגוף עשוי קווים. הציור הזה הוא חריג מאוד ולמעשה אחד ויחיד, מתוך מאות גלוסקמאות מעוטרות שנמצאו עד היום בירושלים. מעולם לפני כן לא נמצאה גלוסקמה עם ציור פיגורטיבי, לא כל שכן ציור של סצנה מקראית. עוצמתו של יונה כסמל נוצרי נובעת מכך שגם הוא כמו ישו מת וקם לתחייה, כפי שישו בעצמו אומר בבשורה על פי מתי בברית החדשה: "ואות לא ינתן-לו בלתי אם-אות יונה הנביא: כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן-האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות".

ד"ר יובל ברוך, ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ציין בראיון לעיתון הארץ כי הממצאים אינם ברורים די צרכם ומוקדם להסיק מסקנות מרחיקות לכת אך ""הוא השתמש ברובוט שצילם בתאורה לא הכי טובה. אם הוא צודק וזה אכן דג אז זה דבר פנטסטי, שימוש פיגורטיבי כזה איננו מוכר לנו. ניתן גם לפרש את העיטור כמעין "נפש" שהוא סמל מוכר על גבי הגלוסקמות, אם כי יש להודות כי העיטור הזה מעוות ביחס למה שאנחנו מכירים" ברוך מציע פרשנות שונה במקצת לממצאים משתי המערות, לפי פרשנות זו אין מדובר במערות הקבורה של ישו ומשפחתו אלא ייתכן ואלו מערות הקבורה של משפחה מחסידיו הראשונים של ישו. קבוצה יהודית זו מוכרת במחקר בשם "נוצרים יהודים", שחיו בעיקר בירושלים, ובין מאמיניה היו שבחרו לקרא לילדיה על שם ישו ובני משפחתו. גלוסקמות נוספות עם עדות לנוצרים היהודים נמצאו בעבר בכנסיית דומינוס פלוויט שבהר הזיתים.

ניר חסון, תחריט הדג שמאיים לשנות את ראשית הנצרות, באתר הארץ, 28 בפברואר 2012