פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/147

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ררוס היא עיר קטנה במרכז נורווגיה, שהתפרסמה עקב מכרות הנחושת החשובים שפעלו בה משך 333 שנים. ב-1977 נסגר המכרה האחרון בסביבות העיר, וחברת הכרייה פשטה את רגלה. המכרות ורכושה של החברה הופקדו בידיו של מוזיאון ררוס שהוקם לשם כך, והמבנה העיקרי של המוזיאון שוכן במבנה תנור ההיתוך המשוחזר בלב העיר. בעיר כנסייה גדולה וכשמונים בתי עץ מסורתיים. ררוס השתמרה ללא שינוי במשך מאות שנים, וכבר ב-1923 חוקקו חוקים שעסקו בשימור העיר ואתריה. מראות העיר המשתקפים בתמונות שצולמו בה בשנות ה-60 של המאה ה-19 זהים למראותיה כיום. בתי העץ בעיר משקפים את סגנון האדריכלות הכפרית הנורווגית מלפני 200 שנים ויותר. עיסוקם של התושבים בכרייה כמו גם בחקלאות, זוכה להמחשה בבתים אליהם צמודות חוות קטנות. הבתים הוקמו על חלקות קטנות בהתאם לתכנון התעשייתי העירוני בנורווגיה ובדנמרק שרווח במאות ה-16 וה-17, ובהתאם לתנאי הטופוגרפיה.