פורטל:המורשת העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


P Moai.png

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

עד כה אישררו 189 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2016 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1031 אתרים ב-164 מדינות וראשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 802 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ויתר 32 האתרים משלבים את שני התחומים.

לערך המלא

PMPPP3.jpg


Article.gif
אי הפסחאאושוויץארמון הקיץבאת'בורובודורארמון בלנהייםהאגם המערביהוואנההחומה הגדולה של סיןהמרכז הבהאי העולמיהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורההפארק הלאומי גליישרהפארק הלאומי יוסמיטיהפארק הלאומי ילוסטוןהפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקוהר אתוסמיסטרסמלאקהמערכת הפארקים רדוודמערת הנחלמפעלי עמק דרוונטמצדהמקדש אדפומקדש השמיםסנט קילדהארמון סנסוסיעכופאסיל גמבפריזציורי הסלע בוואל קמוניקהקברי שושלת מינגהעיר קורפוקתדרלת קלןקתדרלת שארטרשמורות הפנדה הענק בסצ'ואןהרי וו-יי


מראה העיירה

טרינידד היא עיר שהוקמה בשנת 1514 במרכז קובה. היא הייתה העיר השלישית שהקימו הספרדים באי, ובתחילה התגוררו בה ארבעים משפחות, והעיר הייתה לנקודת מוצא למסעות הכיבושים שערכו הספרדים ביבשת. שודדי ים אנגלים בזזו את טרינידד בשנים 1652 ו-1654, אך היא התאוששה ותושביה החלו לעסוק בהברחת סחורה בין קובה וג'מייקה. האנגלים שבו והתקיפו את העיר בעת מלחמת הירושה הספרדית בתחילת המאה ה-18, ושוב במלחמת אוזנו של ג'נקינס בין השנים 1739-1748. מזלה של טרינידד החל מאיר לה פנים לקראת סוף המאה ה-18. בעיר התפתחה תעשיית גידול וייצור סוכר שהתבססה על עבדים שהובאו מג'מייקה. שדות הסוכר השתרעו בואיה דה לוס אינחניוס בסביבותיה של העיר, וככל שתעשייה זו התפתחה, העיר התעשרה. התוואי העירוני של העיר נקבע במאתיים השנים הראשונות לקיומה, אולם מבני אבן היו נדירים בתקופה זו, ואלה הוקמו במהלך המאות ה-18 וה-19 עם הפריחה הכלכלית שהביאו מטעי הסוכר. לבתי העיר קומה אחת בדרך כלל, ובחזיתותיהם מרפסות הנתמכות בקורות עץ. קירות הבתים צבועים בצבעים שונים, ועל גגותיהם רעפי טרקוטה אדומים. המבנים הקולוניאליים במרכזה הקטן של העיר משומרים היטב, בין היתר בשל הקיפאון בו שקעה העיר משך מאה שנים, מאמצע המאה ה-19 ועד לאמצע המאה ה-20.



Valleé de mai2.jpg
בשמורת הטבע ואלה דה מה ("עמק חודש מאי") באיי סיישל, נמצא אחד מריכוזי הדקליים הצפופים בעולם. על שטח של 20 הקטאר שוכנים כ-6,000 פרטים של קוקוס הים בלבד. עץ זה הגדל רק בסיישל, צומח לגובה של עד 40 מטר, ועליו מגיעים לאורך של עד 10 מטר ולרוחב של 4.5 מטר.


oredlichia intermedia

אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.

לערך המלא


בישראל תשעה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:

נכון לשנת 2016 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.

ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, קיסריה, דגניה א ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורך בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.


דגל הולנד

רוב אתרי המורשת העולמית בהולנד מתמקדים בכיבוש הים ובמלחמתם המתמדת של ההולנדים בהצפות.

טחנות הרוח בקינדרדייק-אלסהאוט הן קבוצה של 19 טחנות רוח הניצבות בכפר קינדרדייק, כ-12 ק"מ דרומית-מזרחית למרכז העיר רוטרדם בפרובינציה דרום הולנד בהולנד. טחנות רוח הוקמו בקינדרדייק כבר בסוף המאה ה-14, אך הטחנות הניצבות במקום כיום, הוקמו החל באמצע המאה ה-18 לאחר מספר הצפות קשות בשנת 1726. למרות מספר שיפורים ותוספות למערך במשך המאה ה-18, השיטה הוכיחה את עצמה כבלתי יעילה, בשל כך שגובה מי הנהרות היה גבוה מידי מכדי שניתן יהיה להזרים אליהם את המים העודפים. החל במחצית השנייה של המאה ה-19 הוחלפו טחנות הרוח בתחנות שאיבה, והטחנות יצאו מכלל שימוש וחלקן נהרס.

נוף בסכוקלנד

סכוקלנד הוא חבל ארץ בפולדר הצפון-מזרחי שהיה בעברו אי בשטח כולל של כ-150 הקטאר, אך הימה שסביבו יובשה, והוא היה לחלק מהיבשה. הצפה קשה בשנת 1859 גרמה לנזק לאי, ותושביו פונו ממנו. מצב זה נותר בעינו עד שנת 1940, עת המרווח האחרון בסוללה המקיפה את האי נסגרה, והפולדר התייבש בשנת 1942 והקיף את האי ביבשה. עם זאת, בשטח עדיין ניכרים היטב ההבדלים בין האי ההיסטורי ליבשה שסביבו.

המעוז לייד מאודן (קווי ההגנה של אמסטרדם)

תחנת השאיבה ד. פ. ואודה בצפון-מזרח הולנד היא תחנת השאיבה המונעת בקיטור הגדולה באירופה, והיא ייחודית בכך שאף שנחנכה בשנת 1920 היא עדיין פעילה, גם אם באופן חלקי ביותר. שטפון קשה ב-1894 הוביל להקמת התחנה שנקראה על שם האדריכל שהופקד על תכנונה והקמתה. הבנייה החלה בשנת 1916 והתחנה נחנכה ב-7 באוקטובר 1920. ב-1932 הסתיימה הקמת הסכר הגדול שסגר את ימת זאודרזה הסמוכה והפך אותה לאגם אייסל. כתוצאה מכך ירד מפלס מי האגם באופן ששאיבתם שוב לא הייתה אפשרית. מאז מופעלת התחנה במשך ימים ספורים בכל שנה, כמו בעת הסערות שפקדו את האזור בחודש ינואר 2007.

קווי ההגנה של אמסטרדם מייצגים פן שונה של הנוף המישורי של הולנד ורגישותו להצפות. קו ההגנה נמתח בצורת מעגל סביב העיר אמסטרדם והוא תוכנן כקו הגנתי אשר יאפשר את הצפת המישורים סביב העיר במים. ההצפה הייתה אמורה להביא את המים למפלס של 30 ס"מ, דבר שימנע את חציית השטח בסירות. הרעיון שעמד בבסיסה של התוכנית היה שהולנד מוקפת בשלוש מעצמות צבאיות - פרוסיה, צרפת והממלכה המאוחדת - ועובדה זו יחד עם מוראותיה של מלחמת צרפת פרוסיה ביססה את הדעה שיש לגונן על אמסטרדם, וכי בעת הצורך תהפוך העיר למצודה האחרונה של ממלכת הולנד. המערכת כוללת 45 מעוזים ומספר רב של מתקנים משניים הממוקמים במרחק של 10 עד 15 ק"מ ממרכז העיר. אלה נבנו במקומות בהם דרכים, מסילות רכבת וסכרים חצו את קו ההגנה, ועל כן לא ניתן היה להציפם. לכל אתרי המורשת העולמית בהולנד.

מדינות נבחרות נוספות


שוניות האלמוגים והחיים התת-ימיים

שונית המחסום הגדולה מהאוויר

מספר אתרי מורשת עולמית מוקדשים לשימור שוניות האלמוגים והחיים התת-ימיים על פני כדור הארץ.

ייתכן שהידוע שבהם הוא שונית המחסום הגדולה לאורך חופה הצפון-מזרחי של אוסטרליה. שונית זו היא שונית האלמוגים הגדולה בעולם. היא משתרעת לאורך של 2,000 ק"מ וניתן לראותה מהחלל. השונית היא מערכת של כ-900 איים ויותר מ-3,000 שוניות אלמוגים. בשל מגוון צורות החיים הרב בה, מימיה החמים, והנגישות שלה ממתקני אירוח צפים, השונית היא יעד פופולרי לתיירים, ובמיוחד לצוללים.

שונית ידועה נוספת שזכתה להכרת ארגון אונסק"ו היא מערכת שוניות המחסום בבליז. זוהי סדרה של שבע שוניות אלמוגים לאורך חופה של בליז, מגבול מקסיקו בצפון ועד גבול גוואטמלה בדרום. אורך מערכת השוניות הוא כ-250 ק"מ והיא משתרעת על שטח כולל של 963 קמ"ר. מערכת שוניות זו היא השנייה באורכה בעולם, אחרי שונית המחסום הגדולה. השונית היא אטרקציית התיירות הראשית בבליז, והיא מושכת אליה כמחצית מרבע מיליון התיירים במדינה. בשונית חיים למעלה ממאה סוגים של אלמוגים קשים ורכים, 500 סוגי דגים ומאות סוגים של יצורים חסרי חוליות.

איור של דגים באטול אלדברה

אטול אלדברה בסיישל הוא אטול האלמוגים השני בגודלו בעולם מעל פני הים, אחרי אטול קיריטימטי באוקיינוס השקט. האטול נמצא באוקיינוס ההודי כ-420 ק"מ צפונית למדגסקר וכ-1,150 ק"מ דרומית-מערבית לויקטוריה, בירת סיישל. האטול אינו מיושב למעט על ידי מדענים וחוקרים והגישה אליו לתיירים מוגבלת ביותר. אורכו של האטול כ-34 ק"מ, רוחבו 14.5 ק"מ והוא נישא לגובה של עד 8 מטר מעל פני הים. האטול תואר על ידי החוקר דייוויד אטנבורו כאחד מפלאי העולם, ובידודו והתנאים הקשים יחסית להתיישבות בני אדם סייעו להשתמרותו במצבו הטבעי. האטול ידוע לא רק בחיים הימיים המתקיימים בו אלא גם בכך שהוא ביתם של יותר מ-100,000 צבי ענק ממשפחת הצבים יבשתיים, וזהו ריכוזם הגדול בעולם.

אזור השימור פיטונס בסנט לוסיה משתרע הן ביבשה והן בים, וכולל שטח של 875 הקטאר במימי הים הקריבי, שצורתו כשל רצועה באורך של 11 ק"מ וברוחב של עד קילומטר בודד. המדף היבשתי שוקע למעמקי הים במקום זה בצורת מדרון תלול, והוא מכוסה בסלעים ובחול. כ-60% מהשטח מכוסים בשוניות אלמוגים, והמקום הוכרז כשמורת טבע ימית ב-1986. בחלק הימי של אזור השימור נסקרו, בין היתר, 168 מיני דגים ועשרות רבות של מיני צורבים, רכיכות, קווצי עור ופרוקי רגליים. סמוך לחופים נצפו גם צבי ים, ויונקים ימיים כמו גלובי שחורים וכרישים לווייתניים.

נושאים נבחרים נוספים


רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.

הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בענינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בענינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014), או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.

מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. ענינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.

הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה פעמיים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פריטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן.

לרשימת האתרים בסיכון

Whsinfanfer-co2.jpg


ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:

Flag of UNESCO.svg
  • הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
  • האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
  • הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
  • גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "מועצת המוזיאונים הבינלאומית" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). המשרד הנורדי למורשת העולם נוסד כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין נורווגיה ומושבו באוסלו. מטרתו העיקרית של המוסד הפועל מאז 1996 היא לקדם ולתרום לפעילויות של מורשת העולם בארצות הנורדיות.
סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה

ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.

בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.

קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.


Plan du Krak des Chevaliers 1170 1200.png
שלבי הקמת מצודת קראק דה שבלייה



P La Liberte.png
P art.png
P religion world.svg
P Architecture.png
P geography1.png
P geology.png
P Elephant.png
P Leaf.png
P Archaeology3.png
P Heritage sites In Israel.png
היסטוריה אמנות דת אדריכלות גאוגרפיה גאולוגיה בעלי חיים בוטניקה ארכאולוגיה
של המזרח
הקרוב
אתרי מורשת
בישראל


Neverscript.png

רוצים לעזור?

ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:



פורטל מומלץ
Vergina sun.svg