פורטל:המורשת העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
P Moai.png

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

עד כה אישררו 189 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2014 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1007 אתרים ב-162 מדינות‏ וראשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 779 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ויתר 31 האתרים משלבים את שני התחומים.

לערך המלא

PMPPP3.jpg
Article.gif
אי הפסחאאושוויץארמון הקיץבאת'בורובודורבלינצונהארמון בלנהייםברןדרך סנטיאגוהוואנההחומה הגדולה של סיןהמרכז הבהאי העולמיהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורההעיר הלבנההפארק הלאומי גליישרהפארק הלאומי יוסמיטיהפארק הלאומי ילוסטוןהפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקוהר אתוסחאלבטרגונההעיר לוקסמבורגמיסטרסמלאקהמערכת הפארקים רדוודמערת הנחלמפעלי עמק דרוונטמצדהמקדש אדפומקדש השמיםסירטסייהעיר סן מרינוסנט קילדהארמון סנסוסיעכופאסיל גמבפריזציורי הסלע בוואל קמוניקהצנעאקברי שושלת מינגהעיר קורפוהעיר קרתגוקתדרלת קלןקתדרלת שארטרשמורות הפנדה הענק בסצ'ואן
Fachi-Bilma-Dünen.jpg

טֶ‏נֶ‏רֶ‏ה הוא מישור מדברי רחב ידיים המשתרע במרכזו של מדבר סהרה בצפונה של ניז'ר. הטנרה הוא ברובו מדבר חול שבו ימות חול (ארג) המגיעות לאורך של מאה ק"מ ויותר, ומקור שמו במילה בשפת בני הטוארג ששמשמעותה "מדבר". ימות החול עשויות להגיע עד לגובה של 300 מטר, וביניהן משתרעים שטחי עפר ואבנים המכונים "רג" (Reg). רוחבו של הטנרה הוא כ-500 ק"מ ואורכו מגיע לכ-600 ק"מ. חלקו המערבי של הטנרה מוסדר מאז שנת 1988 כשמורת טבע ומאז שנת 1991 הוא מוכרז יחד עם שמורת הטבע של אייר שממערב לה כאתר מורשת עולמית. שטחו של האזור המוכרז משתרע על פני 77,360 קמ"ר, והוא אזור השימור הגדול באפריקה. הטנרה יושב לפני עשרות אלפי שנים, ותושבים אלה הותירו אחריהם כלי אבן, כמו ראשי חיצים או גרזנים, בהם עשו שימוש לצייד וכן אבנים ששימשו כאבני ריחיים ולבניית תנורים. בתקופת האבן החדשה, לפני כ-10,000 שנים, ציירו תושבי האזור ציורי סלע, בעיקר של בעלי חיים. הציורים המוקדמים יותר מתארים בעלי חיים ששוב אינם חיים באזור בשל השינויים באקלים, כמו פילים וג'ירפות, ומאוחר יותר החלו מתארים את עולם החי המוכר כיום (דישונים, צבאים או יענים). לפני כ-2,500 שנים קיבל הסהרה את אופיו המדברי והאוכלוסייה התדלדלה. כיום מתגוררים באזור בני טוארג הנימנים על שני שבטים שונים. רוב התושבים מנהלים אורח חיים נוודי ומגדלים עיזים וגמלים, ובמידה פחותה מכך גם חמורים, בקר וכבשים.

Belem toring (square).JPG
מגדל בלם הוא מגדל מבוצר השוכן על גדת נהר הטז'ו בפרוור בלם במערב ליסבון, בירת פורטוגל. המגדל נבנה בתחילת המאה ה-16 לציון גילוייו של ואסקו דה גמה, והפך לאחד מסמלי העיר. במקור ניצב המגדל על אי קטן סמוך לגדה הצפונית של הנהר, אך במהלך השנים היא קרבה אליו, ובשעת שפל הוא מוקף ביבשה.
oredlichia intermedia

אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.

לערך המלא

בישראל תשעה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:

נכון לשנת 2014 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.

ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, בית שערים, קיסריה, דגניה ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורך בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.

Flag of Armenia.svg

כל אתרי המורשת העולמית בארמניה מוקדשים למורשת האדריכלית הנוצרית של הכנסייה האפוסטולית הארמנית.

מנזר גרארד הוא מנזר השוכן במעלה עמק הנהר אזאט, כ-30 ק"מ מזרחית לבירה ירוואן. הוא ממוקם בגובה של 1,750 מטר, בקצהו העליון של יובל משני של הנהר, ובחלקו הוא חצוב בסלע. הקהילה הנזירית בגרארד נוסדה לפי המסורת במאה ה-4 ושכנה במערה, סמוך למעיין שנחשב לקדוש עוד לפני הגעת הנצרות למדינה. לכן כונה בתחילה בשם "מנזר המערה". משמעותו של השם הנוכחי שניתן למקום במאה ה-13, היא "מנזר החנית", וזה מתייחס לחנית בה דקר החייל הרומי את הצלוב בעת צליבתו. לפי המסורת המקומית הובאה החנית למנזר אך היא שמורה כיום בקתדרלת אצ'מיאדזין. המנזר נחשב לאתר הדתי החשוב ביותר בארמניה.

מראה במנזר גרארד

אצ'מיאדזין היא העיר הקדושה בארמניה ומקום מושבו של ראש הכנסייה הארמנית. בעיר מספר כנסיות אך החשובה שבהן היא הקתדרלה, ה"מייר טצ'אר" או "הכנסייה האם". הכנסייה בנויה בצורת ריבוע שאורך כל אחת מצלעות הוא 20 מטר. המבנה המקורי מתחילת המאה ה-4 הוחלף בכנסייה הנוכחית בשנת 480 ובשנת 618 הוחלפה כיפת העץ שעיטרה אותו בכיפת אבן. הכיפה נחה על ארבעה עמודי אבן פנימיים המחוברים אל קירותיו החיצוניים של המבנה בקשתות. ציורי הקיר בכנסייה נוספו במאה ה-18. סמוך לקתדרלה ניצבת אנדרטה לזכר רצח העם הארמני ואנדרטה אחרת לזכר ביקורו במקום של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-2001.

קתדרלת אצ'מיאדזין

בזווארטנוץ הסמוכה לאצ'מיאדזין שוכנים שרידיהם של קתדרלה ומספר מבנים עתיקים נוספים. הם הוקמו בין שנת 643 ו-662 בזמן שארמניה התאוששה מפלישת הערבים הראשונה. הקתדרלה הוקמה כקתדרלה הראשית במדינה ונועדה להאפיל בהדרה על הקתדרלה באצ'מיאדזין. הקתדרלה חרבה ברעידת אדמה בשנת 930, נותרה בהריסותיה ונשכחה, עד שנתגלתה מחדש בתחילת המאה ה-20 ונחקרה בין 1900 ו-1907. היא בנויה בצורת צלב יווני שארבע זרועותיו מעוצבות בצורת ארבעה אפסיסים. במבנה היו שלוש קומות שכל אחת מהן הייתה קטנה מזו שמתחתיה. הקומה הראשונה הוקפה בקירות חיצוניים בצורת פאון בן 32 צלעות, ולכן נראתה כעגולה מרחוק. הקומה השנייה הייתה למעשה המשכו של הצלב היווני מקומת הבסיס, אך ללא המבנה המעגלי ההיקפי, ואילו הקומה השלישית הייתה פאון בן 16 צלעות ונראתה גם היא כעגולה. כיפת המבנה בצורת חרוט נישאה לגובה של 45 מטר.

ראוי לציין כי שלושה מנזרים וכנסיות ארמניות בתחומי איראן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2008. אלה הם מנזר תדאוס הקדוש, הכנסייה בדזורדזור ומנזר סטפנוס הקדוש. לכל אתרי המורשת העולמית בארמניה.

מדינות נבחרות נוספות

חקלאות
לחקלאות נודעת זיקה חשובה להיסטוריה האנושית ושינויים בחקלאות היוו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות. חלק ניכר מאתרי המורשת העולמית מוקדשים גם או רק לשיטות חקלאיות מסורתיות שהתפתחו במקומות שונים סביב כדור הארץ.

טרסות האורז בבנאו

חורש הדקלים באלש בעיר אלש בדרום הקהילה האוטונומית ולנסיה בספרד, הוא חורש עצי הדקל הגדול באירופה ואחד הגדולים בעולם. החורש מכסה שטח של 3.5 קמ"ר, מהם 1.5 קמ"ר בתוך העיר אלש עצמה, ויש בו 11,000 עצים, חלקם בני כ-300 שנים. בשיאו, ייתכן שכיסה שטח כפול וכלל עד 200,000 עצים. הסברה היא כי דקלים ראשונים ניטעו בחורש על ידי פיניקים מקרתגו כבר במאה ה-5 לפנה"ס. מערכת השקיה הוקמה במקום בתקופת השלטון המוסלמי בספרד במאה ה-8, והיא עדיין נמצאת בשימוש כיום.

טרסות האורז של הקורדילרה הפיליפינית הן מערכת של טרסות לגידולי אורז, מעשה ידי אדם שחלקים ממנה נוצרו לפני 6000 עד 2000 שנה. נהוג להניח שטרסות אלו נבנו בעזרת ציוד מינימלי, ובעיקר בעבודת כפיים. הן שוכנות כ-1,500 מטר מעל פני הים, ומשתרעות על 10,360 מ"ר של צלעי-הרים. גידולי האורז מוּשְקים באמצעות מערכת השקיה עתיקה שמובילה מים מיערות הגשם מעל הטרסות.

מערכות אלפאג' בעומאן

כ-3,000 מערכות אפלאג' להשקיה מתוך כ-4,000 ידועות עדיין פועלות ברחבי עומאן, ואלה שואבות מי תהום ומעיינות ואוגרות מי נגר עילי, ומוליכות אותם בכוח הכבידה, לעתים מרחק קילומטרים רבים, אל מקומות היישוב והשדות החקלאיים השוכנים באזורי מדבר צחיחים. מערכות השקיה מסורתיות אלה מתבססות על טכנולוגיה עתיקה ומנוהלות על ידי הקהילות שהקימו סביבן מבני שמירה, מבני חלוקה, מסגדים ומבנים אחרים. חמש מהמערכות השוכנות בהרי חאג'ר בצפונה של עומאן - אל-ג'ילה, אל-מלכי, אל-חתמיין, דאריס ואל-מויאסור - הוכרזו בשנת 2006 כאתר מורשת עולמית מייצג לטכניקה זו.

לבו הוא אזור גידול גפנים המשתרע לאורך חופו הצפוני של אגם ז'נבה בקנטון וו בדרום-מערב שווייץ. הגפנים ערוכים על טרסות תלולות הנמתחות לאורך של כ-30 ק"מ. בלבו 400 עד 450 ק"מ של קירות אבן התומכים בלמעלה מ-10,000 טרסות. הטרסות ערוכות בצורה שיטתית במקביל לחופי האגם, ומעליהן חלקות גפנים מלבניות נוספות אשר שימשו בעבר לגידולים חקלאיים אחרים.

ביצת קוק הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בפפואה גינאה החדשה, ומשערים כי הפעילות החקלאית החלה בו לפני אלפי שנים. האתר, הכולל 116 הקטאר של קרקעות לחות, שוכן בגובה 1,550 מטרים מעל פני הים. למרות שבעבר היה מקובל לחשוב כי פפואה גינאה החדשה הייתה אזור פסיבי מבחינת התפתחות חקלאית, כיום סוברים הארכאולוגים כי באזורים ביצתיים אלה השתמרו שרידים ועדויות למעבר לחקלאות מתקדמת, שהתרחש באלף ה-5 לפנה"ס. באתר שרידים ארכאולוגיים שהשתמרו היטב, ומהם ניתן ללמוד על הקפיצה הטכנולוגית שהתחוללה במקביל לתחילת הפעילות החקלאית במקום.

נושאים נבחרים נוספים

רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.

הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בענינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בענינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014, או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.

מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. ענינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.

הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה פעמיים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצמם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פריטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן.

לרשימת האתרים בסיכון

Whsinfanfer-co2.jpg

ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של ההאומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:

Flag of UNESCO.svg
  • הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
  • האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
  • הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
  • גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "מועצת המוזיאונים הבינלאומית" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). המשרד הנורדי למורשת העולם נוסד כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין נורבגיה ומושבו באוסלו. מטרתו העיקרית של המוסד הפועל מאז 1996 היא לקדם ולתרום לפעילויות של מורשת העולם בארצות הנורדיות.
סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה

ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.

בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.

קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.

World Heritage belfries map-he.svg
מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת
P La Liberte.png
P art.png
P religion world.svg
P Architecture.png
P geography1.png
P geology.png
P Elephant.png
P Leaf.png
P Archaeology3.png
P Heritage sites In Israel.png
היסטוריה אמנות דת אדריכלות גאוגרפיה גאולוגיה בעלי חיים בוטניקה ארכאולוגיה
של המזרח
הקרוב
אתרי מורשת
בישראל

Neverscript.png

רוצים לעזור?

ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:

ערכי המורשת העולמית לשיפור

אירופה: סגרדה פמיליה, הרקולנאום, בורדו, טריר, האקרופוליס באתונה, וילנה, ריגה, במברג, טלין, זלצבורג, נאפולי, נובגורוד, ייראנגרפיורד, פלאו דה לה מוזיקה קטלנה, איסטנבול, ארל, מנטובה, ויצ'נצה, וילה אדריאנה, סיינה, ורונה, סירקוזה, מטרה, סלוניקי, סגוביה, קורדובה (ספרד), קסרס, גוסלאר, ויימר, דסאו, רגנסבורג, אוספיטל דה סנט פאו, ארנחואס, פורטו, ג'נובה, ליבק, סנטיאגו דה קומפוסטלה, פרארה, ליברפול, הקרמלין, גראץ, פלאו גואל, פארק גואל, מנזר סנט גלן, לבוב, גני קיו, ורשה, רומא, ונציה, פירנצה, חתושש, אומנות הסלע באלטה, ‎קרקסון, נרייפיורד, טירת אוגוסטובורג וטירת פאלקנלוסט, מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת, המצודות הדאקיות של הרי אורשטיה, הכנסיות המצוירות של מולדובה, קרקוב, הרי הדולומיטים, הווילות הפלדיאניות בוונטו, ואכאו, ים ואדן, אוחריד, ימת באיקל, הפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו, תעלת מידי, אלבי, בית סטוקלט, הבגינאז'ים הפלמיים

אפריקה: קילימנג'רו, הפארק הלאומי קהוזי-בייגה, מפלי ויקטוריה, גורה, טימבוקטו,

צפון אמריקה: הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, פארק לאומי גרנד קניון, הפארק הלאומי מערת מאמות', פארק לאומי מסה ורדה, אוניברסיטת וירג'יניה,

אסיה: איוואמי גינזאן, מואנג'ודארו, בוכרה, סמרקנד, טאג' מהאל, פרספוליס (עיר), הפארק הלאומי נאנדה דווי, הוי אן, מסג'ד-י ג'אמע (אספהאן)‏, כנסיית המולד,

אוקיאניה: ההרים הכחולים, אזור-הפרא הטסמני, אולורו, מפרץ הכרישים, הפארק הלאומי טונגרירו, הפארקים הטרופיים הגשומים של קווינסלנד, יערות הגשם גונדוואנה של אוסטרליה, ריברסליי,

ארצות ערב: מרקש, קהיר, מקדש אבו סימבל, אשור (עיר), הפירמידה הגדולה של גיזה, עמק המלכים, דמשק, סוקוטרה, צור, פטרה, תדמור,

אמריקה הלטינית: קוסקו, פלנקה, קמגואיי, לימה, פנמה סיטי, ברזיליה, קיטו, הפארק הבינלאומי לה אמיסטאד, אולינדה, סאו לואיס, פנטנל, סלבדור (ברזיל), ולפראיסו, צ'יצ'ן איצה, טיקאל, מערכת שוניות המחסום בבליז

פורטל מומלץ
Vergina sun.svg