פורטל:המורשת העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


P Moai.png

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

עד כה אישררו 189 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2016 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1031 אתרים ב-164 מדינות וראשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 802 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ויתר 32 האתרים משלבים את שני התחומים.

לערך המלא

PMPPP2.jpg


Article.gif
אי הפסחאאושוויץארמון הקיץבאת'בורובודורבלינצונהארמון בלנהייםהאגם המערביהוואנההחומה הגדולה של סיןהמרכז הבהאי העולמיהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורההעיר הלבנההפארק הלאומי גליישרהפארק הלאומי יוסמיטיהפארק הלאומי ילוסטוןהפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקוהר אתוסהעיר לוקסמבורגמיסטרסמלאקהמערכת הפארקים רדוודמערת הנחלמפעלי עמק דרוונטמצדהמקדש אדפומקדש השמיםהעיר סן מרינוסנט קילדהארמון סנסוסיעכופאסיל גמבפריזציורי הסלע בוואל קמוניקהקברי שושלת מינגהעיר קורפוהעיר קרתגוקתדרלת קלןקתדרלת שארטרשמורות הפנדה הענק בסצ'ואן


נוף הסיירה מאסטרה

הנוף הארכאולוגי של מטעי הקפה הראשונים בדרום-מזרח קובה הוא שמו של אתר מורשת עולמית הכולל את שרידיהם של מטעי הקפה שהוקמו בדרום-מזרחה של קובה במהלך המאה ה-19. במרכזם של המטעים ניצבים מגורי בעליהם וסביבם בתיהם הצנועים של העבדים אשר עבדו במטעים ובאחוזה עצמה. בית הבעלים נבנה מעץ או אבן בסגנון בסקי שהותאם לאקלים הטרופי, והוקף לעתים קרובות בתעלה כלשהי שנועדה להעניק לו הגנה. בתי העבדים היו עלובים ועשויים מעץ ומענפים, וכוסו בגג מענפים ומעלים. בית הבעלים השקיף על משטח ייבוש פולי הקפה, שהוקף בתעלות ובבארות, ובסמוך לו ניצבו מבני הייצור האחרים בהם נטחנו ונקלו פולי הקפה. במטעים הגדולים ביותר היו גם בתי מלאכה לעיבוד עץ ומתכות.



Tadrart01.JPG
תדרארת אכאכוס הוא אזור הררי ומדברי בדרום-מערב לוב ועל גבולה של אלג'יריה. תדרארת אכאכוס נודע בציורי הסלע הפרהיסטוריים העשירים שבו, המתוארכים לתקופה שהחלה בתחילת האלף ה-13 לפנה"ס ונמשכה עד לסוף המאה ה-1. כאשר הוכרז טאסילי נאג'ר שמעבר לגבול עם אלגי'ריה כאתר מורשת עולמית ב-1982, הבחינו שליחי הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים גם בסגולותיו של תדרארת אכאכוס, והאתר צורף לרשימת המורשת העולמית שלוש שנים לאחר מכן.


oredlichia intermedia

אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.

לערך המלא


בישראל תשעה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:

נכון לשנת 2016 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.

ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, קיסריה, דגניה א ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורך בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.


Flag of Ethiopia.svg

עושרה התרבותי והטבעי של אתיופיה בא לידי ביטוי באתרי המורשת העולמית הפרהיסטוריים וההיסטוריים שבה, ואשר היו בין הראשונים שהוכרזו ככאלה על ידי ארגון אונסק"ו.

נהר אוואש הוא אחד הנהרות הגדולים באתיופיה ואורכו כ-1,200 ק"מ. הנהר נובע דרומית-מערבית לבירה אדיס אבבה וזורם תחילה מזרחה. לאחר מכן פונה בקשת רחבה וזורם לכיוון צפון, ולבסוף הוא פונה לכיוון מזרח ומסתיים בגבול ג'יבוטי. בני אדם חיו בעמק האוואש משחר היות המין האנושי, ובעמק הנהר המרכזי נמצאו שרידיהם של מספר הומינינים. הממצא החשוב ביותר נתגלה ב-1974, כאשר 52 חלקי שלד אפשרו את הרכבתה של לוסי, שמו הנפוץ של מאובן בן 3.2 מיליוני שנים.

נהר האומו

גם בעמק נהר האומו בדרום-מערבה של המדינה התגלו שרידי הומינינים אשר גילם הוערך בשנת 2005 ב-195,000 שנים. השרידים הם שרידיו המוקדמים ביותר של האדם הנבון, ומשמעות הדבר היא כי הוא לא עזב את יבשת אפריקה משך פרק זמן ארוך ממה שסברו המדענים קודם לכן. משמעות נוספת של הגילוי היא כי האדם המודרני התפתח לצידם של הומינינים אחרים לאורך פרק זמן ארוך יותר ממה שסברו קודם לכן.

שלוש ערים באתיופיה הוכרזו כאתרי מורשת עולמית. אקסום בצפון המדינה שנתנה את שמה לקיסרות אקסום אשר שלטה באזור משך 1,500 שנה לערך, משנת 400 לפנה"ס ועד המאה ה-10. אקסום היא העיר הקדושה ביותר לנוצרים באתיופיה, ובה הוכתרו קיסרי אתיופיה בני השושלת הסולומונית. העיר ידועה בשדה האסטלות הצפוני שבו יותר מ-120 אסטלות. בשנת 1937 אסטלה בגובה של 24 מטר ובמשקל של 160 טון נחתכה לשלושה חלקים בפקודת בניטו מוסוליני ונשלחה לרומא. האסטלה שגילה מוערך ביותר מ-1700 שנה, זכתה לכינוי "אסטלת רומא" או "האובליסק של רומא", והיא הושבה לאתיופיה ב-2005 והוקמה מחדש בשנת 2008.

תופים מסורתיים בכנסייה בלילבלה

העיר לליבלה ברמת אתיופיה מכונה "פטרה של אפריקה", וזאת בזכות הכנסיות החצובות בסלע הגעשי שנבנו בה, ואשר 11 מהן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 1978. הכנסיות החצובות בסלע בלליבלה ייחודיות בשל שלושה מאפיינים - בריכוזן בתא שטח כה קטן, בעידונן ובעובדה שארבע מהן אינו חצוב בסלע במובן המקובל, אלא הן חופשיות ממנו מכל צדדיהן. עוד מוכרת העיר בכינוי "ירושלים החדשה" בזכות אתריה הדתיים הנושאים במקרים רבים שמות של אתרים בירושלים.

את התרבות המוסלמית באתיופיה מייצגת העיר הראר. במשך מאות שנים, הייתה הראר מרכז מסחרי עיקרי, שחיבר את דרכי המסחר של אתיופיה עם יתר ערי קרן אפריקה וחצי האי ערב. ב"הראר ג'וגול" (העיר העתיקה) 82 מסגדים ו-102 בתי תפילה מוסלמיים אחרים הכוללים גם קברים. לכל אתרי המורשת העולמית באתיופיה.

מדינות נבחרות נוספות


אמנות סלע
לאמנות הסלע נודעת משמעות מרחיקת לכת על המידע שהגיע לידינו אודות האדם וסביבתו בפרהיסטוריה. לא מעט אתרי מורשת עולמית מתמקדים בתחום מרתק זה.

אמנות סלע בטאסילי נאג'ר מהתקופה המוקדמת - פרים שנכחדו בסביבות שנת 5000 לפנה"ס

ואל קמוניקה הוא עמק במורדות האלפים במחוז לומברדיה שבאיטליה, הידוע בעיקר בשל הפטרוגליפים הפרהיסטוריים שהתגלו בו. בעמק מצוי האוסף הגדול ביותר של ציורי סלע באיטליה, והוא כולל כמה מאות אלפי פטרוגליפים שנחרטו בסלע על ידי תושבי העמק במשך תקופה ארוכה, החל מ-8,000 לפנה"ס (התקופה האפיפלאוליתית) ועד תקופת השלטון הרומי. בפטרוגליפים מובלטים מוטיבים קוסמולוגיים, פיגורטיביים וקרטוגרפיים, כשבחלק מהמקומות הם משתלבים לתמונה מונומנטלית של זירת ציד או של פולחן. תופעה אופיינית לכל הציורים של דמויות אנושיות היא שמצוירים בהם גברים בלבד.

טאסילי נאג'ר הוא רכס הרים במדבר סהרה, השוכן במזרחה של אלג'יריה, סמוך לגבולה עם לוב וניז'ר, והוא ידוע בזכות אתרי האמנות הפרהיסטוריים המפוזרים לאורכו. בעידן הפרהיסטורי נהנה מדבר הסהרה מאקלים מתון בהרבה מזה השורר בו כיום. אדמות מרעה אפשרו גידול עדרים ורעייתם, ובעלי החיים הרבים אפשרו קיום מצייד. החל ב-6000 לפנה"ס לערך ועד למאות הראשונות לאחריה, היה הרכס נושב, ותושביו הותירו בו את חותמם בדמות ציורי סלע שמספרם לפי ההערכות עשוי להגיע לכ-30,000. הציורים מחולקים לקבוצות בהתאם לתקופת יצירתם וזו השפיעה על נושאיהן. כך ב"תקופה הטבעית" המוקדמת מתוארים בעלי חיים האופייניים לסוואנה, ובהיעדר ציורים של חיות מבויתות מסיקים החוקרים כי בתקופה זו עסקו תושבי המקום בצייד. ציורי "תקופת הסוסיים" מקבילים מבחינת תיארוכם לסוף תקופת האבן החדשה ולתחילת העידן ההיסטורי. ציורים אלה הושפעו מתחילת התייבשותו של האזור, מהיעלמותם של מספר מיני בעלי חיים ומהופעת הסוסים בסהרה בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.

פטרוגליף בגובוסטאן

קונדואה הוא אזור בצפון מרכז טנזניה ובו כ-200 עד 450 מערות, מסתורי סלע וצוקים, שבחלקם התגלו ציורי סלע, המוקדמים שבהם מוערכים כבני למעלה מ-1,500 שנים. הציורים מתארים בני אדם, בעלי חיים, סצינות ציד ודוגמאות גאומטריות. דרומה משם, במלאווי, שוכנים אתרי אמנות הסלע בצ'ונגוני ובהם ריכוז צפוף של 127 אתרי ציורי סלע המשמרים את מסורתם של חקלאים מקומיים ושל ציידים-לקטים פיגמים שישבו באזור במהלך תקופת האבן החדשה. החל בתקופת הברזל ועד למאה ה-20 השאירו גם שבטי בנטו את עקבותיהם באזור, ולאתרים נודעת משמעות טקסית עד היום.

באזרבייג'ן שבמערב אסיה שוכנת שמורת גובוסטאן הנודעת גם היא בפטרוגליפים הרבים שנותרו בה מתקופת האבן ולאחריה. עד כה נתגלו למעלה מ-6000 פטרוגליפים שהמוקדמים שבהם הם מהאלף ה-8 לפנה"ס. בפטרוגליפים נראות דמויות אדם ובעלי חיים דוגמת שורי בר, חזירים וסוסים - חלקם בגודל טבעי. עוד נראות בהם סצינות צייד, הקרבת קרבנות, סצינות קרב, ריקודים והתרחשויות נוספות מחיי היום-יום. אתר נוסף באסיה הוא זה של כתובות הסלע בטמגאלי שבקזחסטן, שבו פטרוגליפים שנוצרו על ידי שימוש ביתדות בשילוב עם כלי אבן או מתכת. בסך הכל תועדו במקום מעל ל-5,000 תמונות ב-48 מתחמים שונים. 3,000 מהתמונות מרוכזות בחמישה מתחמים שהם בעלי החשיבות הרבה ביותר, והפטרוגליפים מתוארכים לתקופה שבין המחצית השנייה של האלף ה-2 לפנה"ס עד המאה ה-20.

על הר סולימאן שבמערב קירגיזסטן, ובמיוחד בצידו המזרחי, התגלו יותר ממאה ריכוזים של פטרוגליפים, המתארים בעלי חיים, בני אדם, דרקונים, צורות גאומטריות וגרמי שמים שונים. הפטרוגליפים תוארכו לתקופת הברונזה האמצעית, אז כנראה החלו בני אדם להתיישב במקום.

נושאים נבחרים נוספים


רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.

הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בענינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בענינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014), או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.

מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. ענינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.

הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה פעמיים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פריטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן.

לרשימת האתרים בסיכון

Whsinfanfer-co3.jpg


ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:

Flag of UNESCO.svg
  • הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
  • האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
  • הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
  • גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "מועצת המוזיאונים הבינלאומית" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). המשרד הנורדי למורשת העולם נוסד כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין נורווגיה ומושבו באוסלו. מטרתו העיקרית של המוסד הפועל מאז 1996 היא לקדם ולתרום לפעילויות של מורשת העולם בארצות הנורדיות.
סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה

ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.

בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.

קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.


FortsSTGEORGE-he.jpg
סנט ג'ורג'ס



P La Liberte.png
P art.png
P religion world.svg
P Architecture.png
P geography1.png
P geology.png
P Elephant.png
P Leaf.png
P Archaeology3.png
P Heritage sites In Israel.png
היסטוריה אמנות דת אדריכלות גאוגרפיה גאולוגיה בעלי חיים בוטניקה ארכאולוגיה
של המזרח
הקרוב
אתרי מורשת
בישראל


Neverscript.png

רוצים לעזור?

ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:


פורטל מומלץ
Vergina sun.svg