פורטל:המורשת העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
P Moai.png

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

עד כה אישררו 189 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2014 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1007 אתרים ב-162 מדינות‏ וראשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 779 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ויתר 31 האתרים משלבים את שני התחומים.

לערך המלא

PMPPP2.jpg
Article.gif
אי הפסחאאושוויץארמון הקיץבאת'בורובודורבלינצונהארמון בלנהייםברןדרך סנטיאגוהוואנההחומה הגדולה של סיןהמרכז הבהאי העולמיהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורההעיר הלבנההפארק הלאומי גליישרהפארק הלאומי יוסמיטיהפארק הלאומי ילוסטוןהפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקוהר אתוסחאלבטרגונההעיר לוקסמבורגמיסטרסמלאקהמערכת הפארקים רדוודמערת הנחלמפעלי עמק דרוונטמצדהמקדש אדפומקדש השמיםסירטסייהעיר סן מרינוסנט קילדהארמון סנסוסיעכופאסיל גמבפריזפרתנוןציורי הסלע בוואל קמוניקהצנעאקברי שושלת מינגהעיר קורפוהעיר קרתגוקתדרלת קלןקתדרלת שארטרהעיר רודוסשמורות הפנדה הענק בסצ'ואן
Bassai Temple Of Apollo Detail.jpg

בּ‏אסָ‏אי הוא אתר ארכאולוגי בצפון מזרח מחוז מסניה, באזור שהיה חלק מארקאדיה בעת העתיקה. באתר שוכן מקדש יווני המוקדש לאפולו אֶ‏פּ‏יקוּ‏רְיוֹ‏ס ("אפולו המסייע") שנבנה באמצע המאה ה-5 לפנה"ס והשתמר היטב, והוא שהעניק למקום את פרסומו. המקדש שוכן בגובה של 1,131 מטרים מעל פני הים, על המדרון של הר קוטייליון. המקדש תוכנן על ידי האדריכל איקטינוס, שהיה אחראי גם לבנייתם של מקדש הפייסטוס והפרתנון באתונה. לפי עדותו של פאוסאניאס, סופר שחי ביוון הקלאסית, המקדש נבנה בין 450 לפנה"ס ל-425 לפנה"ס. על אף שהמקדש היה מרוחק מבחינה גאוגרפית ממוקדי הממשל של יוון העתיקה, הוא אחד מהמקדשים הנחקרים ביותר ביוון בזכות מספר מאפיינים ייחודיים שלו. באסאי היה ב-1986 למקום הראשון ביוון שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. כיום המקדש מכוסה באוהל מיוחד על מנת להגן עליו מפני נזקי הטבע.

Fachi-Bilma-Dünen.jpg
הטנרה הוא מישור מדברי רחב ידיים, המשתרע במרכזו של מדבר סהרה בצפונה של ניז'ר. ברובו הוא מדבר חול שבו ימות חול (ארג) המגיעות לאורך של מאה ק"מ ויותר, ומקור שמו במילה בשפת בני הטוארג ששמשמעותה "מדבר". הגשמים אינם סדירים ואינם צפויים, ובחלקו המזרחי של הטנרה, שהינו צחיח יותר מחלקו המערבי, עשויים לרדת מילימטרים בודדים של גשם אחת למספר שנים.
oredlichia intermedia

אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.

לערך המלא

בישראל תשעה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:

נכון לשנת 2014 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.

ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, בית שערים, קיסריה, דגניה ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורף בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.

Flag of Armenia.svg

כל אתרי המורשת העולמית בארמניה מוקדשים למורשת האדריכלית הנוצרית של הכנסייה האפוסטולית הארמנית.

מנזר גרארד הוא מנזר השוכן במעלה עמק הנהר אזאט, כ-30 ק"מ מזרחית לבירה ירוואן. הוא ממוקם בגובה של 1,750 מטר, בקצהו העליון של יובל משני של הנהר, ובחלקו הוא חצוב בסלע. הקהילה הנזירית בגרארד נוסדה לפי המסורת במאה ה-4 ושכנה במערה, סמוך למעיין שנחשב לקדוש עוד לפני הגעת הנצרות למדינה. לכן כונה בתחילה בשם "מנזר המערה". משמעותו של השם הנוכחי שניתן למקום במאה ה-13, היא "מנזר החנית", וזה מתייחס לחנית בה דקר החייל הרומי את הצלוב בעת צליבתו. לפי המסורת המקומית הובאה החנית למנזר אך היא שמורה כיום בקתדרלת אצ'מיאדזין. המנזר נחשב לאתר הדתי החשוב ביותר בארמניה.

עמק האזאט העליון סמוך למנזר גרארד

אצ'מיאדזין היא העיר הקדושה בארמניה ומקום מושבו של ראש הכנסייה הארמנית. בעיר מספר כנסיות אך החשובה שבהן היא הקתדרלה, ה"מייר טצ'אר" או "הכנסייה האם". הכנסייה בנויה בצורת ריבוע שאורך כל אחת מצלעות הוא 20 מטר. המבנה המקורי מתחילת המאה ה-4 הוחלף בכנסייה הנוכחית בשנת 480 ובשנת 618 הוחלפה כיפת העץ שעיטרה אותו בכיפת אבן. הכיפה נחה על ארבעה עמודי אבן פנימיים המחוברים אל קירותיו החיצוניים של המבנה בקשתות. ציורי הקיר בכנסייה נוספו במאה ה-18. סמוך לקתדרלה ניצבת אנדרטה לזכר רצח העם הארמני ואנדרטה אחרת לזכר ביקורו במקום של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-2001.

כנסיית גיאנה הקדושה באצ'מיאדזין

בזווארטנוץ הסמוכה לאצ'מיאדזין שוכנים שרידיהם של קתדרלה ומספר מבנים עתיקים נוספים. הם הוקמו בין שנת 643 ו-662 בזמן שארמניה התאוששה מפלישת הערבים הראשונה. הקתדרלה הוקמה כקתדרלה הראשית במדינה ונועדה להאפיל בהדרה על הקתדרלה באצ'מיאדזין. הקתדרלה חרבה ברעידת אדמה בשנת 930, נותרה בהריסותיה ונשכחה, עד שנתגלתה מחדש בתחילת המאה ה-20 ונחקרה בין 1900 ו-1907. היא בנויה בצורת צלב יווני שארבע זרועותיו מעוצבות בצורת ארבעה אפסיסים. במבנה היו שלוש קומות שכל אחת מהן הייתה קטנה מזו שמתחתיה. הקומה הראשונה הוקפה בקירות חיצוניים בצורת פאון בן 32 צלעות, ולכן נראתה כעגולה מרחוק. הקומה השנייה הייתה למעשה המשכו של הצלב היווני מקומת הבסיס, אך ללא המבנה המעגלי ההיקפי, ואילו הקומה השלישית הייתה פאון בן 16 צלעות ונראתה גם היא כעגולה. כיפת המבנה בצורת חרוט נישאה לגובה של 45 מטר.

ראוי לציין כי שלושה מנזרים וכנסיות ארמניות בתחומי איראן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2008. אלה הם מנזר תדאוס הקדוש, הכנסייה בדזורדזור ומנזר סטפנוס הקדוש. לכל אתרי המורשת העולמית בארמניה.

מדינות נבחרות נוספות

הרס ואימה - זיכרון ותקווה

מזוודות הנרצחים

כמה מאתרי המורשת העולמית הם אתרים הקשורים לפרקים החשוכים של ההיסטוריה האנושית. באתרים אלו נשמרות העדויות להרס רב ולמעשי זוועה ודיכוי. הפיכתם למוזיאונים ואנדרטאות ושימורם, נועדה מחד להזכיר לאנושות פרקים אפלים אלו בתולדותיה, ומאידך לטפח תקווה ושאיפה לעתיד יפה יותר.

מחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין, הוא אחד המקומות הנוראים ביותר שיצר האדם אי פעם. אושוויץ היה המחנה הגדול ביותר במערכת מחנות ההשמדה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, והמחנה בו הושמדו בגז המספר הגדול ביותר של יהודים בשואה. התמונה המפורסמת של שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I ועליו הכתובת "Arbeit mach frei" (העבודה משחררת), ותמונת הכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ II, בירקנאו, הן מן התמונות המוכרות ביותר של השואה, והשם אושוויץ עצמו הפך לשם נרדף לה. באושוויץ הייתה מערכת ענקית של שלושה מחנות עיקריים ושלושים ותשעה מחנות משנה. במקום זה, נרצחו באופן שיטתי כמליון וחצי יהודים ורבבות בני אדם נוספים. במחנה נמצאות עדויות רבות למכונת ההשמדה הנאצית הממחישות במקצת את גודל הזוועה שהתחוללה בו. ב-1979 הכריז אונסק"ו על המחנה כאתר מורשת עולמית.

אנדרטת השלום בהירושימה

אנדרטת השלום בהירושימה היא אתר נוסף שהוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1996, והמדגים את עצמתו ההרסנית של הנשק הגרעיני. המקום המכונה לרוב בכינוי "הכיפה האטומית" או "כיפת הפצצה", הוקם בראשית המאה ה-20 ושימש כמרכז תערוכות וכנסים עירוני. ב-6 באוגוסט 1945, בשלהי מלחמת העולם השנייה, הטילה ארצות הברית פצצה אטומית על הירושימה שהתפוצצה במרחק 160 מטרים בלבד מהבניין. בניין זה היה למבנה הקרוב ביותר למוקד הפיצוץ ששרד לפחות בחלקו, וזאת בשל העובדה שהדף הפיצוץ הגיע מכיוון כמעט אנכי. ממשלת יפן החליטה לא לשפץ הבניין אלא להפוך אותו לאנדרטה להפצצה האטומית בלב "גן השלום", המשמשת כסמל של תקווה לשלום העולם ולהתפרקות מנשק גרעיני.

רובן איילנד

רובן איילנד הוא אי קטן וצחיח באוקיינוס האטלנטי, מול חופי קייפטאון שבדרום אפריקה. ב-1959 הוקם באי מתקן כליאה ברמת רגישות גבוהה לאסירים רגילים ולאסירים פוליטיים שנשפטו על ידי משטר האפרטהייד. האסיר הידוע ביותר שהוחזק באי הוא ללא ספק נלסון מנדלה. מנדלה, מנהיג הקונגרס הלאומי האפריקני ולימים נשיא דרום אפריקה, היה אסור באי במשך 18 שנים עד מרץ 1982. לאחר ביטול משטר האפרטהייד, עזבו אחרוני האסירים את האי בשנת 1991 וב-1996 נסגר מתקן הכליאה באופן סופי והיה ל"מוזיאון רובן איילנד", שמטרתו לשמר את מורשת המקום במישור הלאומי והבינלאומי. המוזיאון בחר לעצמו לוגו בו נראים ארבעה קווים אנכיים המתפתחים מסורגים לדמות אנושית שזרועותיה מושטות כלפי מעלה מימין, וזאת כסמל לחירות.

גשר חלופי בעת עבודות השיקום של הגשר הישן

הגשר הישן במוסטר הוא גשר אבן קשתי בעיר מוסטר בבוסניה והרצגובינה. בנייתו נסתיימה בתקופה העות'מאנית ב-1556 או ב-1557, והוא היה לסמלה של העיר מוסטר. במלחמת בוסניה, הן הסרבים והן הקרואטים ראו בגשר וברחובות העיר העתיקה שסביבו סמל בוסני-מוסלמי, ויירטו אותו באופן תדיר. בשנת 1992 נפגע הגשר מהפגזות של כוחות סרביים, וביום 9 בנובמבר 1993 בשעה 10:15 הרסו כוחות מועצת ההגנה הקרואטית את הגשר והפילוהו לנהר. הגשר שוקם ונבנה שוב בניצוחו של ארגון אונסק"ו ובמימון בינלאומי. 1,088 האבנים ששימשו לבנייה המחודשת, עוצבו בהתאם לטכניקה המקורית, ועלות ההקמה עמדה על 12 מיליון אירו. הגשר נפתח מחדש ב-23 ביולי 2004, ובשנת 2005 הוא הוכלל, יחד עם הרחובות הסמוכים לו ומספר מבני ציבור עתיקים נוספים, ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. הגשר שב להיות סמלה של העיר והכללתו ברשימת אתרי המורשת העולמית העניקה עידוד של ממש לענף התיירות בעיר.

אטול ביקיני הוא אחד מ-29 אטולים וחמישה איים המרכיבים את איי מרשל במיקרונזיה שבאוקיינוס השקט. האטול אינו מיושב מאז 1946 לאחר שתושביו התפנו ממנו, והוא הפך לאתר ניסויים בנשק גרעיני בין השנים 1946-1958. במהלך תקופה זו בוצעו באטול ארבע סדרות שכללו 23 פיצוצים גרעיניים בסך הכל, ובהם פיצוץ "קאסל בראבו" ב-1954 שהיה פיצוץ פצצת המימן הראשונה אשר הוטלה מן האוויר. עוצמת הפיצוץ הגיעה ל-15 מגהטון, פי אלף מהפצצה אשר הוטלה על הירושימה, וחרגה מהצפי לעוצמה של 3 מגהטון בלבד. האיים בוקונאיגי'ן, נאם ואירוקוג'לול בצפון-מערבו של האטול התאדו ונעלמו, ובמקום הפגיעה נוצר מכתש בקוטר של כ-2.25 ק"מ. בעת פינוי האטול בשנת 1946 התגוררו בו 167 תושבים מתוך 196 ביקינים בסך הכל. המפונים וצאצאיהם מונים כיום כ-4,285 איש, והם מתגוררים ברחבי איי מרשל, בעיקר בבירה מג'ורו (כ-1,750 איש) ובאיים קילי (כ-1,200 איש) ואג'יט (כ-275 איש). כ-700 נפש מתגוררים בארצות הברית ובמדינות אחרות מחוץ לאיי מרשל.

נושאים נבחרים נוספים

רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.

הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בענינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בענינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014, או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.

מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. ענינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.

הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה פעמיים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצמם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פריטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן.

לרשימת האתרים בסיכון

Whsinfanfer-co3.jpg

ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של ההאומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:

Flag of UNESCO.svg
  • הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
  • האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
  • הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
  • גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "מועצת המוזיאונים הבינלאומית" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). המשרד הנורדי למורשת העולם נוסד כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין נורבגיה ומושבו באוסלו. מטרתו העיקרית של המוסד הפועל מאז 1996 היא לקדם ולתרום לפעילויות של מורשת העולם בארצות הנורדיות.
סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה

ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.

בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.

קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.

Jesuit Missions of the Chiquitos-he.png
המיסיונים הישועיים בצ'יקיטוס
P La Liberte.png
P art.png
P religion world.svg
P Architecture.png
P geography1.png
P geology.png
P Elephant.png
P Leaf.png
P Archaeology3.png
P Heritage sites In Israel.png
היסטוריה אמנות דת אדריכלות גאוגרפיה גאולוגיה בעלי חיים בוטניקה ארכאולוגיה
של המזרח
הקרוב
אתרי מורשת
בישראל

Neverscript.png

רוצים לעזור?

ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:

ערכי המורשת העולמית לשיפור

אירופה: סגרדה פמיליה, הרקולנאום, בורדו, טריר, האקרופוליס באתונה, וילנה, ריגה, במברג, טלין, זלצבורג, נאפולי, נובגורוד, ייראנגרפיורד, פלאו דה לה מוזיקה קטלנה, איסטנבול, ארל, מנטובה, ויצ'נצה, וילה אדריאנה, סיינה, ורונה, סירקוזה, מטרה, סלוניקי, סגוביה, קורדובה (ספרד), קסרס, גוסלאר, ויימר, דסאו, רגנסבורג, אוספיטל דה סנט פאו, ארנחואס, פורטו, ג'נובה, ליבק, סנטיאגו דה קומפוסטלה, פרארה, ליברפול, הקרמלין, גראץ, פלאו גואל, פארק גואל, מנזר סנט גלן, לבוב, גני קיו, ורשה, רומא, ונציה, פירנצה, חתושש, אומנות הסלע באלטה, ‎קרקסון, נרייפיורד, טירת אוגוסטובורג וטירת פאלקנלוסט, מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת, המצודות הדאקיות של הרי אורשטיה, הכנסיות המצוירות של מולדובה, קרקוב, הרי הדולומיטים, הווילות הפלדיאניות בוונטו, ואכאו, ים ואדן, אוחריד, ימת באיקל, הפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו, תעלת מידי, אלבי, בית סטוקלט, הבגינאז'ים הפלמיים

אפריקה: קילימנג'רו, הפארק הלאומי קהוזי-בייגה, מפלי ויקטוריה, גורה, טימבוקטו,

צפון אמריקה: הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, פארק לאומי גרנד קניון, הפארק הלאומי מערת מאמות', פארק לאומי מסה ורדה, אוניברסיטת וירג'יניה,

אסיה: איוואמי גינזאן, מואנג'ודארו, בוכרה, סמרקנד, טאג' מהאל, פרספוליס (עיר), הפארק הלאומי נאנדה דווי, הוי אן, מסג'ד-י ג'אמע (אספהאן)‏, כנסיית המולד,

אוקיאניה: ההרים הכחולים, אזור-הפרא הטסמני, אולורו, מפרץ הכרישים, הפארק הלאומי טונגרירו, הפארקים הטרופיים הגשומים של קווינסלנד, יערות הגשם גונדוואנה של אוסטרליה, ריברסליי,

ארצות ערב: מרקש, קהיר, מקדש אבו סימבל, אשור (עיר), הפירמידה הגדולה של גיזה, עמק המלכים, דמשק, סוקוטרה, צור, פטרה, תדמור,

אמריקה הלטינית: קוסקו, פלנקה, קמגואיי, לימה, פנמה סיטי, ברזיליה, קיטו, הפארק הבינלאומי לה אמיסטאד, אולינדה, סאו לואיס, פנטנל, סלבדור (ברזיל), ולפראיסו, צ'יצ'ן איצה, טיקאל, מערכת שוניות המחסום בבליז

פורטל מומלץ
Vergina sun.svg