פורטל:המורשת העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


P Moai.png

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

עד כה אישררו 189 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2016 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1031 אתרים ב-164 מדינות וראשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 802 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ויתר 32 האתרים משלבים את שני התחומים.

לערך המלא

PMPPP2.jpg


Article.gif
אי הפסחאאושוויץארמון הקיץבאת'בורובודורבלינצונהארמון בלנהייםברןדרך סנטיאגוהוואנההחומה הגדולה של סיןהמרכז הבהאי העולמיהמרכז ההיסטורי של מקאוהעיר האסורההעיר הלבנההפארק הלאומי גליישרהפארק הלאומי יוסמיטיהפארק הלאומי ילוסטוןהפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקוהר אתוסהעיר לוקסמבורגמיסטרסמלאקהמערכת הפארקים רדוודמערת הנחלמפעלי עמק דרוונטמצדהמקדש אדפומקדש השמיםסירטסייהעיר סן מרינוסנט קילדהארמון סנסוסיעכופאסיל גמבפריזציורי הסלע בוואל קמוניקהצנעאקברי שושלת מינגהעיר קורפוהעיר קרתגוקתדרלת קלןקתדרלת שארטרשמורות הפנדה הענק בסצ'ואן


Atol das Rocas lighthouse.jpg

אטול דאס רוקאס, או אטול הסלעים, נמצא באוקיינוס האטלנטי, מול חופי ברזיל, כ-260 ק"מ צפונית-מזרחית לנאטאל ו-145 ק"מ צפונית-מערבית לארכיפלג פרננדו די נורוניה. האטול משויך למדינת ריו גראנדי דו נורטי. בשל הייחודיות האקולוגית שלו, הוא הוכרז כשמורת טבע ימית ב-1978, והיה לשמורת הטבע הראשונה בברזיל. דאס רוקאס הוא האטול היחיד בדרום-מערב האוקיינוס האטלנטי, והוא אחד האטולים הקטנים בעולם. אורכו 3.7 ק"מ ורוחבו 2.5 ק"מ. שטחה של הלגונה שבמרכזו 7.1 קמ"ר, ועומקה המרבי 6 מטרים. שטחו היבשתי של האטול, המורכב משני איים, הוא 0.36 קמ"ר. שטח שמורת הטבע כולל גם כ-360 קמ"ר באוקיינוס שמסביב לאטול. האטול נתגלה בידי גונסלו קואליו, שספינתו טבעה בסמוך לו ב-1503, לאחר שמלחיה לא הבחינו במים הרדודים ובשוניות האלמוגים. עם זאת, הוא מופה לראשונה בידי פיליפ לי רק ב-1852, והוגדר לראשונה כאטול ב-1858. בשל בידודו, האטול כמעט שלא נפגע מפעולות של בני אדם, והמבנה היחיד על האטול הוא מגדלור שהקים חיל הים הברזילאי בשנות ה-60.



Algeri01.jpg
הקסבה באלג'יר הוא חלקה העתיק של העיר אלג'יר, בירת אלג'יריה. הקסבה באלגי'ר איננה קסבה ("מצודה") כי אם רובע מדינה, אך שמה של המצודה השוכנת בחלקה העליון, ואשר ממנה התפתחה, הפך לשמו של הרובע כולו. בתי הקסבה נבנו החל בתחילת המאה ה-16 ובמשך המאה ה-17, והם שלבו סגנון מקומי עם אדריכלות עות'מאנית.


oredlichia intermedia

אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.

לערך המלא


בישראל תשעה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:

נכון לשנת 2016 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.

ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, קיסריה, דגניה א ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורך בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.


Flag of Russia.svg

בתחומה של רוסיה מספר גדול של אתרי מורשת עולמית, העוסקים בעושרה ההיסטורי והאדריכלי, כמו גם בעושרה הטבעי.

הכיכר האדומה היא הכיכר המפורסמת במוסקבה, והיא נחשבת פעמים רבות למרכזה של העיר ולמרכזה של רוסיה כולה. אורכה של הכיכר הוא 695 מטר ורוחבה 130 מטר, וסביב לה ובשטחה שוכנים מבנים היסטוריים חשובים, ובהם הקרמלין, המאוזוליאום של לנין, כנסיית וסילי הקדוש, וסמוכות לה אנדרטת מינין ופוז'ארסקי והבימה העגולה הידועה בשם לובנויה מייסטו. עוד ניצבים במקום חנות הכל-בו גום, קתדרלת קאזאן, שער התחייה והמוזיאון ההיסטורי הממשלתי. הקרמלין הוכרז כאתר מורשת עולמית יחד עם הכיכר האדומה, והוא הקרמלין הידוע ביותר ברוסיה. השימוש השגור במושג "הקרמלין" מתייחס לרוב למעוז הממשל הרוסי במוסקבה, וזאת בשל כך ששימש כמשכנם העיקרי של הצארים במשך מאות בשנים, כמעוז השלטון הסובייטי בעידן הקומוניסטי, וכמשכנו של הנשיא כיום.

מסגד קולשריף בקאזאן

קרמלין ידוע נוסף הוא הקרמלין בקאזאן. זהו המבצר המרכזי בעיר קאזאן והוא משמש כיום כמרכז השלטוני של רפובליקת טטרסטן. הקרמלין הוא מכלול מורכב ויחיד במינו של ארכאולוגיה, היסטוריה, תכנון עירוני ואדריכלות. התפתחותו החלה בתקופה הטרום מונגולית במאה ה-10, ונמשכת עד היום, אגב השפעה של האדריכלות הבולגרית והטטרית, אדריכלות אורדת הזהב, השפעה איטלקית, רוסית ומודרנית. ייחוד נוסף של המכלול הוא בכך שהוא ניצב בקצה צפון-מערבי של אזור ההשפעת האסלאם, במקום בו זה פוגש בסגנון פסקוב באדריכלות הרוסית.

ברבע השני של המאה ה-15 הגיעו הנזירים הראשונים אל איי סולובצקי בים הלבן שבצפון-מערב רוסיה. לקראת סוף המאה כבר נחשב מנזר סולובצקי למוקד דתי ורוחני בצפון הרוסי ופעל להפצת הנצרות בקרב האוכלוסייה הפגנית באזור, ובאמצע המאה ה-16 כבר יצא שימעו בכל רחבי רוסיה. החל בסופה של המאה ה-16 נודעה למנזר חשיבות אסטרטגית, הוקמו בו ביצורים אשר נועדו להגן עליו מפני התקפות שוודים והוצב בו חיל מצב. ב-1920 החליטה הממשלה הסובייטית לסגור את המנזר ובין 1922 ועד 1939 היה המקום לגולאג. תחילה עסק בחינוך מחדש, אך מאוחר יותר שונה יעודו מספר פעמים, ובשנותיו האחרונות שימש כמתקן כליאה של הנ.ק.ו.ד.. רק ב-1990 התירו השלטונות את חידושה של הקהילה הנזירית.

מראה ברכס בלאלאקאיה בקווקז המערבי

על אתרי המורשת העולמית החשובים המתמקדים בטבע ברוסיה נמנית ימת באיקל שבדרום סיביר. אורכה של הימה הוא 636 ק"מ, רוחבה כ-80 ק"מ ושיטחה כ-31,500 קמ"ר. הימה היא ימת המים המתוקים העתיקה והגדולה בעולם מבחינת נפחה. עומקה המרבי מגיע ל-1,637 מטר, והיא העמוקה בעולם. מעט מאוד היה ידוע על האגם וסביבותיו עד אשר החלה העבודה על מסילת הברזל הטרנס-סיבירית. בידודה, גילה ועומקה של הימה תרמו להיווצרות פאונה עשירה ומיוחדת של מים מתוקים, המהווה מוקד עניין חשוב לחקר האבולוציה. בימה חיים 1085 מיני צמחים ו-1,550 מיני בעלי חיים, מהם מעל ל 60% אנדמיים.

הקווקז המערבי הוא השם הקיבוצי שניתן לתא שטח בגודל של 3,516.2 קמ"ר במערבו של הקווקז ברוסיה. השטח משתרע בדרום מזרח מחוז קרסנודר, בדרום הרפובליקה של אדיגיה ובמערב הרפובליקה של קאראצ'אי-צ'רקסיה, וכולל מספר יחידות גאוגרפיות שהגדולה שבהן היא השמורה הביוספרית הלאומית של הקווקז. האזור הררי וגובהו נע מ-250 מטר עד מעל ל-3,000 מטר. מבחינה גאולוגית, השטח מגוון וכולל את כל קשת המסלע החל מהפרקמבריון ועד לפליאוזואיקון, וצפונו עשוי אבן גיר ומתאפיין בנוף קארסטי עשיר במערות. האזור עוצב על ידי קרחונים ש-60 מהם, בשטח כולל של 18 קמ"ר, עדיין קיימים. 384 מיני בעלי חיים חיים בקווקז המערבי, ולאלה מצטרפים 246 מיני עופות, מיני דו-חיים ודגי נהרות וכ-2,500 מינים מתועדים של חרקים. לכל אתרי המורשת העולמית ברוסיה.

מדינות נבחרות נוספות


האדריכלות המודרנית

בנין באוהאוס אופייני בדסאו

לאדריכלות המודרנית ייצוג נכבד ברשימת המורשת העולמית. מבני הבאוהאוס בוויימאר, ובהם גלריות אמנות, מוזיאונים, התיאטרון הלאומי הגרמני ואוניברסיטת הבאוהאוס הוכרו כאתר מורשת עולמית. גם דסאו ידועה כאחת מערי הבאוהאוס החשובות בעולם. מכללת הבאוהאוס הועברה אל העיר ב-1926, לאחר שאולצה להיסגר בוויימאר. בנוסף לאתרי הבאוהאוס, עוד אתרים מודרניסטים רבים הוכרזו כאתרי מורשת עולמית, בעיקר באירופה וביבשת אמריקה ובישראל. שניים מהמבנים המודרניסטים החשובים הכלולים ברשימת המורשת העולמית הם בית ריטפלד שרדר שנבנה באוטרכט ב-1924 על ידי האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד והוא אחת הדוגמה המוכרת והמוצלחת ביותר לאדריכלות דה סטייל, ווילה טוגנדהאט בברנו שבצ'כיה שנבנתה ב-1930 על ידי לודוויג מיס ון דר רוהה ונחשבת מופת לאדריכלות פונקציונליסטית ומינימליסטית.

בניין הספרייה, סמל של קיריית האוניברסיטה במקסיקו סיטי

מספר מתחמים ומרקמים אורבאניים שנבנו ברוח המודרניזם תרמו רבות למורשת העולמית וזכו להכרה כזו. העיר ברזיליה שתכננו לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר היא עיר שלמה שנבנתה ברוח המודרניזם ויישום תפישות אורבניות חדשניות שדווקא היום הן נושא שנוי מאוד במחלוקת. קריית האוניברסיטה של קראקס בונצואלה גם היא דוגמה לאדריכלות המודרנית של אמריקה הדרומית ובה מצויים מבנים מודרניסטים המושלבים עם פסלים ויצירות אמנות במה שהגדיר מתכנן הקמפוס כ"סינתזה של האמנויות". קריית האוניברסיטה במקסיקו סיטי נבנתה בשנות החמישים על מצע לבה קרושה, והחליפה את בנייני האוניברסיטה הישנים שהיו פזורים במרכז העיר. קריית האוניברסיטה נועדה להיות מרחב פתוח. כיוון שחלק מהאתר היה משטחי סלע געשי, וחלקים אחרים היו צמחייה עבותה, יש בקריה מעט מאוד דרכים ישרות. הסלע הגעשי סולק כדי לפנות מקום לבניינים, ושימש לבניית השבילים והקירות החיצוניים. מבנה נוסף הוא בית האופרה של סידני שבנה ירן אוטזון המהווה את אחד הסמלים הבולטים ביותר לאקספרסיוניזם צורני באדריכלות.

העיר הלבנה של תל אביב היא אתר מורשת עולמית נוסף הנמצא בישראל. במרקם העירוני של העיר הלבנה כ-4000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. לתל אביב מבחינה זו חשיבות רבה למורשת העולמית כיישום מוצלח של עיר גנים מודרניסטית שצמחה בשנות ה-30 - תקופת השיא של התנועה המודרנית באדריכלות.

נושאים נבחרים נוספים


רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.

הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בענינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בענינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014), או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.

מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. ענינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.

הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה פעמיים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פריטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן.

לרשימת האתרים בסיכון

Whsinfanfer-co3.jpg


ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:

Flag of UNESCO.svg
  • הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
  • האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
  • הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
  • גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "מועצת המוזיאונים הבינלאומית" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). המשרד הנורדי למורשת העולם נוסד כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין נורווגיה ומושבו באוסלו. מטרתו העיקרית של המוסד הפועל מאז 1996 היא לקדם ולתרום לפעילויות של מורשת העולם בארצות הנורדיות.
סמל המורשת העולמית בגן בקרלסקרונה

ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.

בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.

קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.


Valletta map.png
ולטה



P La Liberte.png
P art.png
P religion world.svg
P Architecture.png
P geography1.png
P geology.png
P Elephant.png
P Leaf.png
P Archaeology3.png
P Heritage sites In Israel.png
היסטוריה אמנות דת אדריכלות גאוגרפיה גאולוגיה בעלי חיים בוטניקה ארכאולוגיה
של המזרח
הקרוב
אתרי מורשת
בישראל


Neverscript.png

רוצים לעזור?

ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:


פורטל מומלץ
Vergina sun.svg