פורטל:לוחמה אווירית/כלי טיס קרביים/מטוסים/2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

F-105 תנדרצ'יף (Thunderchief; מאנגלית:"מנהיג הרעם") הוא מפציץ קרב מתוצרת חברת ריפבליק אוויאיישן, שהיה ידוע בקרב טייסיו בכינוי "ת'אד", היה מטוס קרב על-קולי, של הדור השני, דו-מושבי וחד מושבי, מסדרת המאה, ששימש את חיל האוויר האמריקני. הוא מטוס הקרב החד-מנועי הגדול ביותר שהופעל על ידי חיל האוויר האמריקני, ונעשה בו שימוש רב במהלך מלחמת וייטנאם הן במשימות תקיפה והן במשימות דיכוי הגנה אווירית.

התפקיד העיקרי שיועד ל-F-105 הוא חדירה בגובה נמוך ובמהירות גבוהה לתוך המרחב האווירי של האויב עם פצצה גרעינית יחידה בתוך תא פצצות פנימי. ה-F-105 טס לראשונה ב-1955, ונכנס לשירות ב-1958. בדומה למטוסים מתקדמים אחרים באותה תקופה, דגמים מוקדמים של המטוס סבלו מבעיות רבות במערכות האלקטרוניות, מערכת הדלק ובמנוע. אף על פי כן, יכול היה ה-F-105 לשאת משקל פצצות גדול יותר ממפציצים כבדים בעלי ארבע-מנועים מתקופת מלחמת העולם השנייה למרחק גדול יותר ובמהירות גבוהה הרבה יותר. כפועל יוצא, הפך ה-F-105 למטוס התקיפה העיקרי בשלבים המוקדמים של מלחמת וייטנאם, כשהוא מבצע למעלה מ-20,000 משימות במחיר 334 אבדות בקרב. דגמי ה"ויילד ויזל" הדו-מושביים, F-105F ו-F-105G, היו הפלטפורמות הייעודיות הראשונות למשימות דיכוי הגנה אווירית שלחמו נגד טיל הקרקע-אוויר S-75 דווינה (כינוי נאט"ו :SA-2 גיידליין) מתוצרת ברית המועצות.

על אף המשקל של 50,000 ליברות (22,680 ק"ג), ה-F-105 היה יכול לעבור את מהירות הקול בגובה פני הים ואת מאך 2 בגובה רב, ויכול לשאת עד 14,000 פאונד (6,700 ק"ג) של פצצות וטילים בנוסף לתותח 20 מ"מ פנימי מסוג M61 וולקן. התנדרצ'יף יצא משירות ב-1984, לאחר שיוצרו 833 מטוסים בסך-הכל.