פורטל:מלחמת העולם השנייה/הגורמים למלחמה

חוזה ורסאי (1919)

ערך מורחב – חוזה ורסאי

חוזה ורסאי שנחתם בסוף מלחמת העולם הראשונה נכשל בכינון סדר עולמי יציב. החוזה לא היה סבלני מספיק על מנת לפייס את גרמניה ולא מספיק נוקשה כדי למנוע ממנה להפוך למעצמת על פעם נוספת. תשלומי הפיצויים הכבדים שגרמניה נדרשה לשלם הביאו למעמסה כבדה על כלכלתה וגם לתחושת השפלה. דברים אלה תרמו משמעותית להתחזקותם של גורמים קיצוניים בגרמניה שקראו לביטול החוזה. ראו גם: תוצאות מלחמת העולם הראשונה - העיר החופשית דנציג - רפובליקת ויימאר

המשבר הכלכלי הגדול (1929)

ערך מורחב – המשבר הכלכלי העולמי של 1929

גרמניה: המשבר הכלכלי העולמי של 1929, השפיע קשות על גרמניה שמימנה את שיקום כלכלתה לאחר המלחמה באמצעות הלוואות מיוחדות בריבית נמוכה מארצות הברית. עם פרוץ המשבר ניתן היה להמשיך ולגלגל את ההלוואות נמוכות וכתוצאה מכך התמוטטה הכלכלה הגרמנית. מצב זה היווה הזמנה פתוחה למי שהתיימרה להציע פתרון—המפלגה הנאצית ובראשה אדולף היטלר. ראו גם: השפל הגדול

יפן: המשבר הכלכלי בארצות הברית השפיע גם על יפן. מספר המובטלים עלה, חסרו חומרי גלם ומזון. ההנהגה היפנית רצתה להסיט את דעת-הקהל מהמצב הפנימי. בראשית שנות ה־30, גבר כוחו של הימין הלאומני והמילטריסטי ביפן. הקצינים הזוטרים רצו במהפכה אלימה, הדחת הקצינים הבכירים ותפיסת השלטון. הם טענו שבאמצעות הכיבושים יפן תחלץ מהמשבר הכלכלי והחברתי בו היא מצויה. ראו גם: מלחמת סין-יפן השנייה

עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933)

ערך מורחב – המפלגה הנאצית

בעקבות המשבר הכלכלי עלה כוחה של המפלגה הנאצית עד בגרמניה עד שלא ניתן היה עוד להרכיב ממשלה בלעדיהם. בלית ברירה פוליטית אחרת, מינה הנשיא הינדנבורג את אדולף היטלר, יושב ראש המפלגה הנאצית לראש ממשלה. היטלר החל מיד בצעדים לביטול הדמוקרטיה וביישום מדיניות תוקפנית שכללה בין היתר את ביטול הסכמי ורסאי והתחמשות מסיבית. ראו גם: נאציזם - התעמולה הנאצית - גרמניה הנאצית - אדולף היטלר - מיין קאמפף

מדיניות הפיוס (1919-1939)

ערך מורחב – בין שתי מלחמות העולם

לאחר מלחמת העולם הראשונה רווחה גישה פציפיסטית במדינות המערב שגרסה כי חייבים למנוע בכל מחיר את זוועות המלחמה. בניגוד לכך עמדה תקופנותה של גרמניה הנאצית שהפרה בפומבי את הסכמי ורסאי וסיפחה לעצמה שטחים רבים וכל זאת בחסות מדינות המערב שדגלו במדיניות של פיוס כלפיה. מדיניות זו נכשלה וגרמניה לא פויסה אלא המשיכה בהתחמשות ובמדיניות תקופנית. ראו גם: אנשלוס - הסכם מינכן - נוויל צ'מברלין - חבר הלאומים

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (1939)

ערך מורחב – הסכם ריבנטרופ-מולוטוב

בעקבות הישגיו, החל היטלר לדרוש את סיפוחה של העיר החופשית דנציג והמסדרון הפולני, אולם פולין לא נכנע לדרישותיו. היטלר לא חשש ממדינות המערב, אך חשש מתגובת ברית המועצות ולכן לא תקף את פולין מיד. הסכם אי ההתקפה שנחתם עם ברית המועצות חילק את מזרח אירופה ביניהם ואיפשר להיטלר לממש את איומיו ולפלוש לפולין ללא חשש ממלחמה בשתי חזיתות. ראו גם: יואכים פון ריבנטרופ - ויאצ'סלב מולוטוב‎ - המערכה בפולין - ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ