ויאצ'סלב מולוטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן השוו לוויקי האנגלית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ויאצ'סלב מולוטוב
Вячесла́в Миха́йлович Мо́лотов
Vyacheslav Molotov Anefo2.jpg
לידה 25 בפברואר 1890 (יוליאני)
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית סובטסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 1986 (בגיל 96)
ברית המועצותברית המועצות מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה רוסיהרוסיה בית העלמין נובודוויצ'יה, מוסקבה
השכלה המכון הפוליטכני בסנקט פטרבורג (1916) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט, מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פולינה ז'מצ'וז'ינה עריכת הנתון בוויקינתונים
המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
16 במרץ 1921 – 3 באפריל 1922
(שנה)
ניקולאי קרסטינסקי
המשרד ליחסי חוץ של ברית המועצות
5 במרץ 1953 – 1 ביוני 1956
(3 שנים ו־12 שבועות)
דמיטרי שפילוב
פרסים והוקרה
  • עיטור לנין (30 בספטמבר 1943)
  • עיטור לנין (9 במרץ 1950)
  • מדליית הפטיש והמגל (30 בספטמבר 1943)
  • עיטור לנין (5 ביולי 1945)
  • עיטור לנין (8 במרץ 1940)
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדליית ההגנה על מוסקבה
  • עיטור אות הכבוד
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Vyacheslav Molotov Signature 1944.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויאצ'סלב מיכאילוביץ' מולוטוב (רוסית: Вячесла́в Миха́йлович Мо́лотов‏; 9 במרץ 1890 - 8 בנובמבר 1986) היה שר החוץ של ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה. חתם על הסכם ריבנטרופ מולוטוב. על שמו קרוי בקבוק מולוטוב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר בשם קוקארקה שבאימפריה הרוסית, תחת השם ויאצ'סלב מיכאילוביץ' סקריאבין. אם המשפחה הייתה ממשפחת סוחרים אמידה. למד בקאזאן. הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1906. נעצר בשנת 1909 וגורש לעיר וולוגדה. שוחרר בשנת 1911 והחל את לימודיו במכון הפוליטכני בסנקט פטרבורג. בשנים 19121913 היה בין העורכים של עיתון פראבדה. בשנת 1915 נעצר וגורש לסיביר. לאחר בריחתו נבחר לוועדה המרכזית של המפלגה הבולשביקית. באותה תקופה הוא החליף את שמו למולוטוב (פירוש המלה "מוֹלוֹט" ברוסית: פטיש ו"-וֹב" היא סיומת נפוצה).

בשנת 1918 עבד עם זינובייב בתפקידי ניהול בפטרוגרד. במשך מספר שנים עבד במנגנון המפלגתי באזורים שונים עד שבשנת 1921 הועבר למוסקבה. מולוטוב החל לעבוד תחת יוסיף סטלין כבר בשנת 1922. לאחר מות לנין תמך בסטלין במאבקיו מול טרוצקי, זינובייב וקמנייב. בשנת 1926, הצטרף לפוליטבירו ובמהלך 1928 - 1930 סייע לטהר את המפלגה הקומוניסטית מכל החברים שהתנגדו לסטלין.

בשנת 1930 התמנה לתפקיד ראש הממשלה (председатель СНК СССР и Совета Труда и Обороны). ביחד עם סטלין חתם על כל הפקודות החשובות להוצאה להורג בשנות ה-30.

במאי 1939 הוא התמנה לשר החוץ הסובייטי, וב- 23 באוגוסט 1939 חתמה ברית המועצות על הסכם אי-התקפה עם גרמניה הנאצית, הסכם ריבנטרופ–מולוטוב (על שמם של שני שרי החוץ).

בשנת 1940, במהלך החגיגות ליום הולדתו ה-50 - הוחלף שם העיר פרם למולוטוב. בשנת 1957 הוחזר שם העיר להיות פרם.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה שר חוץ פעיל. השתתף בשיחות רבות עם האנגלים והאמריקאים. הוא נפגש באפן חשאי עם הנשיא פרנקלין רוזוולט ובשיחותיהם סוכם על הסכמי "השאל החכר" של ציוד צבאי אמריקני לרוסיה.

לאחר המלחמה המשיך בפעילות בינלאומית. היה תומך פעיל בהקמת מדינת ישראל. בשנת 1949 שוחרר מתפקידיו. אשתו היהודיה פולינה מולוטובה נעצרה. סטלין דרש ממולטוב להתגרש ממנה, אחרי שהועמדה לדין באשמת בגידה בשלטון[1][2]. בשנת 1952 לא נבחר מחדש לתפקידי מפתח במפלגה. ייתכן וחייו בתקופה זו אף הם היו בסכנה.

בשנת 1953 לאחר מות סטלין, תמך בחרושצ'וב והוחזר לתפקיד שר החוץ עד לשנת 1956. אומנם עד מהרה התגלו חילוקי דעות בינו לבין חרושצ'וב במספר נושאים במדיניות החוץ של המדינה. בשנת 1957 פעל להדחת חרושצ'וב בהיותו מראשי הקבוצה האנטי-מפלגתית והועבר לתפקידים זוטרים, ביניהם שגריר למונגוליה. במהלך הכנות לוועידה ה-22 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מתח ביקורת על מצעה החדש של המפלגה. בעקבות כך, הוצא משורות המפלגה ובשנת 1963 פרש לגמלאות.

ב-1984 הוחזר לשורות המפלגה על ידי צ'רניינקו.

מולוטוב נפטר בשנת 1986 בגיל 96 במוסקבה ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לפולינה מולוטובה שנקראה לפני כן פרל רובין והייתה אחותו של דוד יזרעאלי[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויאצ'סלב מולוטוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאן דוקו, תעלומת הספר השחור, www.kan.org.il, דקה 43:34, ‏4 בינואר 2020
  2. ^ 1 2 פולינה מולוטובה ודוד יזרעאלי על הקשר היהודי של אשתו של מולוטוב