תקרית גלייביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת הרדיו בגלייביץ. מבנה העץ הגבוה ביותר באירופה

תקרית גלייביץ (Gleiwitz) הייתה מבצע דגל כוזב שבוצע על ידי גרמניה הנאצית, והוצג לציבור הגרמני ולעולם כאילו הייתה זו מתקפת פתע פולנית נגד תחנת רדיו של גרמניה. מטרת המבצע הייתה לשמש תירוץ לפתיחת המערכה בפולין שהחלה את מלחמת העולם השנייה.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 1939, בשעה שמונה בערב, נכנסו אנשי אס אס חמושים בפיקודו של שטורמבאנפיהרר (מקביל לדרגת רב-סרן) אלפרד נאויוקס, שלבשו מדים של פולנים, לתחנת הרדיו בעיר גלייביץ (כיום גליביצה, פולין), במחוז שלזיה שבגרמניה, בסמוך לגבול הפולני. ודאגו שצוות התחנה ישדר משדר קצר בפולנית לפיו "תחנת הרדיו בגלייביץ היא עתה בידיים פולניות". לאחר מכן הם הביאו למקום אזרח פולני למחצה בשם פרנצ'ישק הוניוק (Franciszek Honiok), שהורעל לפני כן והוצג כגרמני שנרצח. למחרת הוזמנו למקום נספחים אמריקאים להראות להם את האירוע‏[1].

ב-1 בספטמבר, בנאום שנשא ברייכסטאג, הודיע היטלר כי ביום הקודם היו 21 תקריות גבול, מהן שלוש "חמורות". תקריות אלו שימשו כתירוץ להתקפה ה"הגנתית" שהנחית הוורמאכט באותו הבוקר כנגד פולין.

עיקר הידיעות על האירוע מגיעות מנאויוקס, חבר באס אס ובאס דה, שנתפס על ידי ארצות הברית בסוף שנת 1944 והעיד בתצהיר על פעולותיו. התצהיר הוגש כראיה במהלך משפטי נירנברג. נאויוקס סיפר כי בראשית אוגוסט 1939 קיבל הוראה מריינהרד היידריך, ומראש הגסטפו היינריך מילר, לביים התקפה פולנית על תחנת הרדיו הגרמנית בגלייביץ, שתשמש כתואנה לפלישה לפולין.

הערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחודש מרץ 1939 העלתה גרמניה דרישות טריטוריאליות כלפי פולין, בנוגע למעמדה של העיר החופשית דנציג והמסדרון הפולני. ב-23 באוגוסט 1939 נחתם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב אשר הכשיר את הקרקע לפלישה גרמנית לפולין. במקביל ניהלה גרמניה מסע תעמולה במשך מספר חודשים, שכלל סיפורי זוועה על גורלו של המיעוט הגרמני בפולין, בדומה לתעמולה בנוגע לגורלם של הגרמנים האתנים בחבל הסודטים אשר הביאה לביתורה של צ'כוסלובקיה.

מאז תחילת חודש אוגוסט עסק האס אס בהכנת הרקע התעמולתי לפלישה לפולין. היטלר הורה על פרובוקציה במסגרתה תבוים תקרית גבול, אשר האשמה בה תוטל על פולין ותכשיר את הפעולה הצבאית. תחת שם הקוד "מבצע הימלר" הוכנו מדים וכלי נשק פולניים, וכן רוכזו אסירים שיוכלו לשמש כקורבנות, אשר לכאורה "נהרגו" במהלך ההתקפה. אסירים אלו כונו בשם הקוד "שימורים".

המתקפה בגלייביץ שימשה את גרמניה הן כלפי חוץ, על מנת לא להיראות כתוקפנית, והן כלפי פנים, על מנת לאחד את העם הגרמני מאחורי הפלישה המתוכננת.

המתקפה בגלייביץ ידועה כאירוע שפתח את מלחמת העולם השנייה, בדומה לרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד בסרייבו אשר היה העילה המיידית לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אם כי בניגוד לרצח הארכידוכס, לא היה זה אירוע ספונטני, כי אם פרובוקציה נאצית מבוימת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James J. Wirtz, Roy Godson, Strategic Denial and Deception: The Twenty-First Century Challenge, Transaction Publishers, 2002, page 100