פורטל:פמיניזם/ערך נבחר/2
הגל השני של הפמיניזם מתייחס לתקופה של פעילות פמיניסיטית שנמשכה לאורך שנות ה-60 עד לסוף שנות ה-80 ברחבי העולם. בעוד הגל הראשון (תקופת הסופרג'יסטיות) התאפיין במאבק לזכויות אזרחיות רשמיות כמו זכות הבחירה, הגל השני פעל למען זכויות במישורים האישיים, החברתיים והפוליטיים. בין שני הגלים חלה נסיגה בתנועה הפמיניסטית וכן בזכויות נשים - מלחמת העולם השנייה הסיטה תשומת לב מנושאים חברתיים, ושנות החמישים התאפיינו בראקציוניזם וקיבוע מחודש של תפקידי מגדר. כשיצא ספרה של בטי פרידן, המסתורין הנשי, כל זה היה עתיד להשתנות. פרידן הראתה שחייהן האינדיבידואליים של נשים הם נושא פוליטי, הקשור לנורמות חברתיות, כלכלה ופוליטיקה, ושכל הנשים מושפעות מהדיכוי החברתי. הל השני של הפמיניזם התאפיין בהמשך המאבקים הליברליים של הגל הראשון בספירה הציבורית - הדרישה לשוויון בשכר, שוויון הזדמנויות בהעסקה, וסוגים אחרים של חקיקה. לצד מאבק זה נולדו מאבקים חדשים, של הפמיניזמים הרדיקליים - ביניהם הפמיניזם הלבן בעיקר שעסק בספירה הפרטית, ועסק בזכויות רבייה (הפלות ואמצעי מניעה), נישואים ומשפחה, ואלימות נגד נשים, ובפרט אלימות מינית. לצד הפמיניזם הזה נולדו עוד צורות של פמיניזם - הפמיניזם השחור, שפעל מתוך הבנה שנשים שחורות מדוכאות באופן ייחודי מהצטלבות הסקסיזם והגזענות שהן חוות, פמיניזם לסבי, ופמיניזם סקס-פוזיטיב, שראה בשחרור מיני עקרון בסיס לשחרור נשים, בניגוד לפמיניזמים אחרים של התקופה, שבמרכז הווייתם הייתה התנגדות לזנות ופורנוגרפיה. הפמיניזמים הרדיקליים של גל זה גרסו שהדיכוי של נשים אינן בעיות אישיות, אלא תוצאה של מבנה חברתי דכאני-פטריארכלי, ולכן נדרשת פעולה קולקטיבית-פוליטית כדי להיאבק בה, כאשר המטרה היא לשנות את המערכת, לא לשנות חוקים ספציפיים בתוכה תוך כדי שימורה.