פוריות הקרקע

פוריות הקרקע הוא מונח המאפיין את טיב האדמה ואת יכולתה לספק סביבת גידול לצומח. קרקעות פוריות הן הבסיס לתנובה גבוהה, יבול איכותי ופוטנציאל שימוש בקרקע לטווח ארוך. קרקע פורייה יכולה לספק לצומח חומרי הזנה חיוניים ומים בכמות נאותה ונעדרת חומרים רעילים אשר עלולים לעכב את הצמיחה.

מאפיינים

בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

המאפיינים התורמים לפוריות הקרקע כוללים:

הקרקע מספיק עמוקה בשביל השורשים של הצמחים ועל מנת שתהיה הצטברות של מים.
רמת החומציות של הקרקע היא בטווח של 5.5 עד 7.0.
ריכוזים נאותים של חומרי הזנה חיוניים.
הימצאות של מגוון מיקרואורגניזמים המסייעים לצמיחת צמחים.

סוגי קרקעות בישראל

בישראל, בחלוקה לאזורים גאוגרפים ואזורי אקלים ניתן להבחין גם בסוגי קרקעות שונים.^[1] ההבדלים מתבטאים בעיקר במראה פני השטח ובמסלע. לקרקעות תכונות שונות ביניהן תכונות הניראות לעין כמו צבע ויכולת חילחול מים, יחד עם תכונות אלו קיימות תכונות שאינן ניראות לעין ומתבטאות בהרכב המינרלי והביולוגי. בישראל, החקלאים מצליחים להתמודד עם האתגרים התמונים בקרקעות השונות ומתאימים את הגידולים ואת שיטות הגידול בכדי להצליח להפיק תוצרת איכותית. מבנה הקרקע והמרקם שלה, טיב מינרלי החרסית וסלע האב, אופי משטר הרטיבות ומליחות הקרקע הם אלו קובעים את אופי הצומח. תופעה זו בולטת במיוחד באזורים צחיחים, שזמינות המים ונוכחות המלח מגבילים בהם את הצמיחה. אולם היא ניכרת גם באזורים הלחים והלא-מלוחים של צפון הארץ. הכרת תלות הזו מסייעת לחקלאים ולאגרונומים בהבנת החוקיות בבחירת סוג הגידול ושיטת ההשקיה והדישון. קשר זה חשוב ביותר לתכנון ניצולן הרציונלי של הקרקעות בארץ.^[2]

שיפור פוריות הקרקע

מחזור גידולים

אחד המאפיינים של החקלאות הממוכנת והאינטנסיבית הוא גידול בודד או חד-גידול (monoculture) על פני שטחים נרחבים ובכמה מחזורים. צורת הגידול הזאת פוגעת בפוריות הקרקע, היא מעודדת גדילה והתבססות של גורמי מחלות וצמחים ומאיצה תהליכי סחף קרקע, בעיקר בשטחים מדבריים.^[3] לעומת זאת מחזור של כמה גידולים שונים, הנקרא מחזור זרעים (crop rotation), מאפשר לשמר את פוריות הקרקע ואף להעלותה. מחזור הגידולים המקובל בנגב לגידולי בעל הוא שילוב של דגנים, המייצרים תרכובות אורגניות בעלות יחס C/N (פחמן-חנקן) גבוה,^[4] עם קטניות בעלות מערכת שורשים רדודה, שבה מאוכלסים חיידקי ריזוביום (מקבעי חנקן אטמוספירי) ועם צמחים בעלי שורשים עמוקים, כגון אבטיחים.^[5] מחקרים הראו שמחזורי זרעים משפיעים באופן שונה על פוריות הקרקע על פי מיני הגידולים וסדר גידולם.^[6] אם כן בתכנון מחזור הגידולים יש להתייחס להשפעתם על הקרקע, להתאמתם לאקלים ולרווח הכלכלי הכללי הצפוי מהם.

ניהול כרב והשארת שיירי גידול

כְּרָב^[7] (fallow) הוא שדה שנוצל למטרה חקלאית ולאחר מכן נותר שרוי במנוחה. בתקופה זו לא מגדלים גידולים חקלאיים, ומנסים להשביח אותו על ידי עיבוד תומך כגון חריש או על ידי הוֹבָרָה.^[8]^[9] במקורות היהודיים^[10] נזכרים ארבעה סוגי כרב עיקריים:

כרב נח – שדה שאין עושים בו כל פעולה אחרי הפסקת הגידול.
כרב נע – שדה הנחרש לשם השמדת הצומח העשבוני, ושהשאריות הצמחיות שלו נותרות בשטח.
כרב שחור – שדה הנחרש, והשאריות הצמחיות מוצאות ממנו.
כרב תפוס – שדה הנזרע בצמחייה עשבונית ומנוצל למרעה.

בספרות המדעית נחקרה שיטת הכרב בכמה אזורים בעולם, ונמצא שככל ששנות הכרב רבות יותר, כן עולה פוריות הקרקע עד הגיעה לשיווי משקל אקולוגי.^[9] הסיבה לכך נעוצה בהשארת החומר הצמחי וגם בפעילות המיקרואורגניזמים החיים בקרקע, שמואצת עקב אי-השימוש בריסוסים, בדשנים ובחריש, שהם ממאפייני העיבוד החקלאי המודרני. דרך השבחה נוספת מבוססת על השארת שאריות הגידול אחרי הקציר עד לזריעה של היבול הבא. נמצא ששאריות הצומח שנותרות בשטח לאחר הקציר תורמות להעלאת רמתם של החומר האורגני וחומרי ההזנה בקרקע^[11] ולהפחתה של סחף אלוביאלי ואיאולי עד בלימתם המוחלטת.

שימור וניהול נכון של שטחים טבעיים סמוכים

עד לפני שנים אחדות הייתה התייחסות שלילית לשטחים הטבעיים הסמוכים לשדות חקלאיים או המצויים בתוכם, לכאורה בגלל הנזק שהם גורמים לעיבוד החקלאי, ולכן המדיניות התמקדה בצמצומם בדרכים שונות כהדברת הצומח הטבעי. מחקרים מקיפים שנערכו מצביעים על חשיבותם של השטחים הטבעיים הללו, ועל תרומתם להצלחת הגידול החקלאי על ידי אספקת שירותים אקולוגיים, מקום מחיה לטורפים כמו המושית (Coccinella septempunctata), הניזונים מהמזיקים ומבצעים בכך הדברה ביולוגית ומאפשרים מקום מחיה לבעלי חיים שהם מעין מהנדסי סביבה, כמו נמלים ותולעי קרקע, בעלי ההשפעה גם על אוורור הקרקע החקלאית, על פוריותה^[12] ועל מניעת סחף.^[13] המחקרים מצביעים על החשיבות שבשימור מגוון המינים בשטחים חצי-טבעיים אלו,^[14] והם אף ממליצים לשלב פעולות ניהול כשימור השטחים על ידי נטיעת עצים ושיחים ממינים מקומיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

עמיר מור-מוסרי, et al., לעובדה ולשומרה – סוגיות בעיבוד הקרקע ושימורה בשטחים צחיחים וצחיחים למחצה: צפון הנגב, מקרה בוחן, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה, 8(3), 74-88. 8(3), 2016, עמ' 74–88
פוריות קרקע, דף שער בספרייה הלאומית
מפת הקרקעות בישראל: סוגי הקרקעות בישראל ומיקומם.

הערות שוליים

^ מפת הקרקעות בישראל – סוגי הקרקעות בישראל ומיקומם, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
^ פרופ' דן יואל, קרקעות ארץ-ישראל והקשר שבינן לבין הצומח הטבעי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
^ M. Littleboy, D. M. Silburn, D. M. Freebairn, D. R. Woodruff, G. L. Hammer, J. K. Leslie, Impact of soil erosion on production in cropping systems .I. Development and validation of a simulation model, Soil Research 30, 1992, עמ' 757–774 doi: 10.1071/sr9920757
^ Yantai Gan, Chang Liang, Xiaoyu Wang, Brian McConkey, Lowering carbon footprint of durum wheat by diversifying cropping systems, Field Crops Research 122, 2011-06-14, עמ' 199–206 doi: 10.1016/j.fcr.2011.03.020
^ A. Chouka, H. Jebari, EFFECT OF GRAFTING ON WATERMELON VEGETATIVE AND ROOT DEVELOPMENT, PRODUCTION AND FRUIT QUALITY, Acta Horticulturae, 1999-05, עמ' 85–94 doi: 10.17660/ActaHortic.1999.492.10
^ Martı́n Dı́az-Zorita, Gustavo A Duarte, John H Grove, A review of no-till systems and soil management for sustainable crop production in the subhumid and semiarid Pampas of Argentina, Soil and Tillage Research 65, 2002-04-01, עמ' 1–18 doi: 10.1016/S0167-1987(01)00274-4
^ כְּרָב, באתר האקדמיה ללשון העברית
^ הוֹבָרָה, באתר האקדמיה ללשון העברית
^ ¹ ² Eric Roose, Bernard Barthès, Organic matter management for soil conservation and productivity restoration in Africa: a contribution from Francophone research, Nutrient Cycling in Agroecosystems 61, 2001-09-01, עמ' 159–170 doi: 10.1023/A:1013349731671
^ הורוביץ, ש', תורת השדה – פרקים בחקלאות כללית, השדה וגורמי פוריותו, הקיבוץ המאוחד. בני ברק.: הקיבוץ המאוחד. בני ברק., 1956
^ Jehan Bakht, Mohammad Shafi, Mohammad Tariq Jan, Zahir Shah, Influence of crop residue management, cropping system and N fertilizer on soil N and C dynamics and sustainable wheat (Triticum aestivum L.) production, Soil and Tillage Research 104, 2009-07-01, עמ' 233–240 doi: 10.1016/j.still.2009.02.006
^ José A. Amador, Josef H. Görres, Microbiological characterization of the structures built by earthworms and ants in an agricultural field, Soil Biology and Biochemistry 39, 2007-08-01, עמ' 2070–2077 doi: 10.1016/j.soilbio.2007.03.010
^ L. H. Cammeraat, A review of two strongly contrasting geomorphological systems within the context of scale, Earth Surface Processes and Landforms 27, 2002, עמ' 1201–1222 doi: 10.1002/esp.421
^ Daniel Hillel, Cynthia Rosenzweig, The Role of Biodiversity in Agronomy, כרך 88, Academic Press, 2005-01-01, עמ' 1–34

[1] מפת הקרקעות בישראל – סוגי הקרקעות בישראל ומיקומם, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

[2] פרופ' דן יואל, קרקעות ארץ-ישראל והקשר שבינן לבין הצומח הטבעי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

[3] M. Littleboy, D. M. Silburn, D. M. Freebairn, D. R. Woodruff, G. L. Hammer, J. K. Leslie, Impact of soil erosion on production in cropping systems .I. Development and validation of a simulation model, Soil Research 30, 1992, עמ' 757–774 doi: 10.1071/sr9920757

[4] Yantai Gan, Chang Liang, Xiaoyu Wang, Brian McConkey, Lowering carbon footprint of durum wheat by diversifying cropping systems, Field Crops Research 122, 2011-06-14, עמ' 199–206 doi: 10.1016/j.fcr.2011.03.020

[5] A. Chouka, H. Jebari, EFFECT OF GRAFTING ON WATERMELON VEGETATIVE AND ROOT DEVELOPMENT, PRODUCTION AND FRUIT QUALITY, Acta Horticulturae, 1999-05, עמ' 85–94 doi: 10.17660/ActaHortic.1999.492.10

[6] Martı́n Dı́az-Zorita, Gustavo A Duarte, John H Grove, A review of no-till systems and soil management for sustainable crop production in the subhumid and semiarid Pampas of Argentina, Soil and Tillage Research 65, 2002-04-01, עמ' 1–18 doi: 10.1016/S0167-1987(01)00274-4

[7] כְּרָב, באתר האקדמיה ללשון העברית

[8] הוֹבָרָה, באתר האקדמיה ללשון העברית

[ROOSE-9] ¹ ² Eric Roose, Bernard Barthès, Organic matter management for soil conservation and productivity restoration in Africa: a contribution from Francophone research, Nutrient Cycling in Agroecosystems 61, 2001-09-01, עמ' 159–170 doi: 10.1023/A:1013349731671

[10] הורוביץ, ש', תורת השדה – פרקים בחקלאות כללית, השדה וגורמי פוריותו, הקיבוץ המאוחד. בני ברק.: הקיבוץ המאוחד. בני ברק., 1956

[11] Jehan Bakht, Mohammad Shafi, Mohammad Tariq Jan, Zahir Shah, Influence of crop residue management, cropping system and N fertilizer on soil N and C dynamics and sustainable wheat (Triticum aestivum L.) production, Soil and Tillage Research 104, 2009-07-01, עמ' 233–240 doi: 10.1016/j.still.2009.02.006

[12] José A. Amador, Josef H. Görres, Microbiological characterization of the structures built by earthworms and ants in an agricultural field, Soil Biology and Biochemistry 39, 2007-08-01, עמ' 2070–2077 doi: 10.1016/j.soilbio.2007.03.010

[13] L. H. Cammeraat, A review of two strongly contrasting geomorphological systems within the context of scale, Earth Surface Processes and Landforms 27, 2002, עמ' 1201–1222 doi: 10.1002/esp.421

[14] Daniel Hillel, Cynthia Rosenzweig, The Role of Biodiversity in Agronomy, כרך 88, Academic Press, 2005-01-01, עמ' 1–34

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]