פטנט צוללת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פטנט צוללת זהו פטנט שקיבול שלו ופרסום שלו מעוכבים בכוונה על ידי המבקש לזמן ממושך, עד כמה שנים. אסטרטגיה זאת דרשה ראשית מערכת שלא פרסמה בקשות פטנטים לציבור ושנית, תקופת תוקף הפטנט נמדדת מיום הוצאתו ולא מתאריך זכות בכורה או יום ההגשה. בארצות הברית, בקשות פטנטים שהוגשו לפני נובמבר 2000 לא התפרסמו ונשארו חסויות עד הקיבול. בדומה לצוללת, פטנט צוללת היה יכול להישאר תחת פני הים לפרקי זמן ארוכים עד שהוא היה "עולה" ומפתיע את השוק ורלוונטי. לחברות ומבקשים פרטיים שהיו משתמשים באסטרטגיה זאת היו מכנים פירטים של פטנטים.

בביטוי לעיל משתמשים באופן כללי יותר לכל פטנט שמשתמשים בו במארב פטנטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרקטיקה של פטנט צוללת הייתה אפשרית הודות לחוק הפטנטים אמריקאי, אך אינה יכולה להתקיים עוד מאז ארצות הברית חתמו על הסכם TRIPS של ארגון הסחר העולמי: מאז 1995, תקופת תוקף הפטנט (20 שנה בארצות הברית) נמדדת מיום ההגשה של הבקשה לפטנט או מיום זכות הבכורה, ולא מיום הקיבול. עדיין ישנן כמה פטנטים בעלי פוטנציאל להפוך לפטנט צוללת, מאחר שהוגשו לפני 1995 ועדיין לא קובלו ויכולים להישאר לא מפורסמים. יש סוברים, כולל בתי משפט פדרליים בארצות הברית, כי פטנט צוללת הנו אמצעי שיהוי פרוצדורלי (עיכוב בשמירה על זכויות, שיכול להביא לאיבוד הזכות).

בעבר, התוקף של פטנט אמריקאי היה 17 שנה מיום הקיבול, ופטנט צוללת היה יכול להופיע עשרות שנים לאחר תאריך הגשה מקורי. לכן, המבקש פטנט אמריקאי היה יכול לזכות בזמן הן על ידי עיכוב בקיבול הפטנט, והן על ידי דחיית פקיעת תוקפו של הפטנט תוך שימוש באמצעי פשוט, גם אם יקר, של הגשת שרשור של בקשות המשך. חלק מפטנטי צוללת הופיעו לא פחות מ-40 שנה לאחר תאריך ההגשה המקורי של בקשת פטנט. במשך בחינה ממושכת המבקש היה יכול לשנות את התביעות כדי להתאים את האמצאה שלו למוצרים או טכנולוגיות שהפכו להיות הסטנדרט בתעשייה.

לפני שינוי חוק הפטנטים האמריקאי בשנות 1995 ו-1999, תוכן בקשות הפטנט היה חסוי בזמן הבחינה. היום, הרוב של בקשות הפטנט בארצות הברית מפורסמות תוך 18 חודשים מיום ההגשה (35 U.S.C. 122). למבקש יש זכות להצהיר כי הוא אינו מתכוון להגיש בקשות פטנט על האמצאה שלו מחוץ לאמריקה בעת ההגשה, ולשמור על הבקשה חסויה. למבקש יש זכות לשנות את דעתו במשך שנה ראשונה, אך לאחר מכן הבקשה מתפרסמת. לבקשות המשך, שתובעות זכות בכורה מבקשות שהוגשו קודם, זמן הפרסום הוא 6 חודשים מהגשה. השינויים בחוק הפטנטים האמריקאי שגרמו לפרסומן של הבקשות אחרי 18 חודש, גם שינו תקופת תוקף הפטנט ל-20 שנה מיום ההגשה של בקשת פטנט מוקדמת ביותר בכל שרשור של בקשות המשך לפטנט. כתוצאה מכך, כיום יש יתרון זעיר בדחיית קיבול הפטנט. לא ניתן יותר להזיז את מסגרת חיי פטנט מוגנים אל התקופה בה הטכנולוגיה תקבל שימוש נרחב יותר, ולמבקש חובת וויתור על זכויות בחוץ לארץ אם בכוונתו לשמור על סודיות הבקשה מעבר לתקופה של 18 חודשים. בשנת 2006, דו"ח של אקדמיה לאומית למדעים המליץ על פרסום הבקשות בכל המקרים בזמן הבחינה.

בעלי פטנטי צוללת מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רום ה. למלסון הגיש הרבה בקשות פטנט שהפכו לפטנט צוללת. הוא ויורשיו קיבלו יותר מ-$1.3 מיליארד דולר בתמלוגים. בשנת 2004 עזבון למלסון הובס בבית המשפט הנכבד בתביעה שערבה את Symbol Technologies ו- Cognex Corporation, שבקשו (וקבלו) פסק דין כי 76 תביעות על פי פטנטי ראיית מכונה של Lemelson היו בלתי ניתנות לאכיפה. חברות תובעות, עם תמיכה של עשרות תומכי תעשייה, הוציאו מיליונים כדי להגיע לציון דרך זה בפסיקה. הפסיקה אושרה ב-9 בספטמבר 2005 על ידי הרכב של שלושה שופטי בית המשפט של ארצות הברית לערעורים של בית המשפט הפדרלי על פי דוקטרינת השיהוי, בציטוט "אורך בלתי סביר ... עיכובים בבחינה". עזבון Lemelson ערער לסקירה על ידי המעגל המלא בהרכב מורחב. ב-16 בנובמבר 2005, בית המשפט בהרכב מלא סירב לבחון את המקרה מחדש, ובציטוט "דעות קדומות לציבור בכללותו", האריכך את פסיקת אי יכולת האכיפה המקורית לכל התביעות בכל הפטנטים בנדון.

גילברט היאט קיבל פטנט שתבע אמצאה שקדמה לאינטל ו-TI, ותיארה "מיקרובקר". הפטנט בוטל בהמשך, אך לא לפני שהחברות שילמו תמלוגים מכובדים. יש לו עדיין שני פטנטים רחבים יותר עדיין תלויים ועומדים מאותה תקופה.