לדלג לתוכן

פיברין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיברין
שיוך קריש דם עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד MeSH D12.776.124.270 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D005337 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיברין (תעתיק מאנגלית: Fiber שמשמעותו "סיב") הוא חלבון בלתי-מסיס, הנמצא בדמם של בעלי חוליות ומשמש גורם קרישת דם.

כדי להפסיק את תהליך אובדן הדם, התרומבין, בתהליך של שפעול פרוטאוליטי מבצע חיתוך של פיברינוגן, מסיר ממנו שני פפטידים וכך נוצרים סיבי פיברין ברקמה הנגועה.

התהליך יוצר קריש דם שיש להמיסו על מנת למנוע חסימת כלי דם. לשם כך נועד הפיברינוליזין שהוא חומר המפרק פיברין ומסיר את הקריש.

תוצרי פירוק הפיברין (באנגלית: (Fibrin degradation product (FDPs), אלו הם רכיבים (הנמנים עם מרכיבי הדם) הנוצרים על ידי פירוק קריש דם כתוצאה מפעילותו של האנזים פלסמין הנמצא בדם ומפרק את משקעי הפיברין שיוצרים את קריש הדם. התוצר המוכר ביותר של פירוק הפיברין הוא החלבון די-דימר (באנגלית: D-dimer) המשמש כמדד איבחון בבדיקות דם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיברין בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.