פיטוליתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיטוליתים מצורן של זרעי חרדל השום שנמצאו באתרים בצפון גרמניה ודנמרק מתוארך בין 6100 - 5700 לפנה"ס

פיטוליתים הם משקעים מיקרוסקופיים של צורן (סיליקה) שנוצרים בתאי צמחים שונים. הפיטוליתים עמידים בפני פגעי הזמן, יחסית לחלקי צמח אחרים, ולפיכך משמשים בארכאולוגיה, פלאואקולוגיה ופלאונטולוגיה לשחזור הצומח הקדום. הפיטולית הוא מעין שלד שברירי עשוי מינרלים. בניגוד לחומרים האורגנים שבצמח שנרקבים ומתפרקים עם הזמן, המשקע הצורני האנאורגני, המופיע בצורת כתמים לבנים, עמיד בפני פגעי הזמן. אנליזה של פיטוליתים מאפשרת זיהוי של עלים, זרעים וחומר עצי. הפיטוליתים מאפשרים זיהויים שלא ניתן היה להבחין בהם בשיטות אנליזה אחרות. מחקר הפיטוליתים מאפשר את הבנת השימוש בצמחים על ידי תרבויות וחברות פרהיסטוריות.[1][2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטוליתים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]