פילוקרפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פילוקרפין
Pilocarpine2DCSD.svg
Pilocarpine ball-and-stick animation.gif
שם IUPAC
(3S,4R)-3-Ethyl-4-((1-methyl-1H-imidazol-5-yl)methyl)dihydrofuran-2(3H)-one
נתונים כימיים
כתיב כימי C=11
מסה מולרית 208.257 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 0.76 שעות (5 מ"ג)
הפרשה שתן
בטיחות
מעמד חוקי נכלל בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 92-13-7
PubChem 5910
ChemSpider 5699
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פילוקרפין (Pilocarpine) היא תרופה המשמשת לטיפול בגלאוקומה ויובש בפה. זהו אלקלואיד פרסימפטומימטי שמופק מעלים של שיח אמריקאי טרופי בשם פילוקרפוס. זהו אגוניסט מוסקריני לא סלקטיבי במערכת העצבים הפאראסימפטטית שפועל על הקולטן המוסקרני M3.

תרופה זו נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי. בטאניכול היא תרופה דומה אך עם משך השפעה ארוכה יותר.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוקרפין מגרה הפרשת כמויות גדולות של רוק וזיעה. הוא משמש לטיפול ביובש בפה (קסרוסטומיה), בעיקר בתסמונת סיוגרן, אך גם כטיפול בתופעת לוואי של טיפול בהקרנות לסרטן הראש והצוואר.

כמו כן, תרופה זו משמשת לטיפול בגלאוקומה פתוחת זווית כרונית וגלאוקומה סגורת זווית חריפה כבר מאה שנה. התרופה פועלת על תת-סוג של רצפטור מוסקריני (M3), שנמצא על שריר הסגר שבקשתית העין וגורם לכיווץ השרירים וכתוצאה מכך להתכווצות האישון.

פילוקרפין משמש גם כדי לעורר את בלוטות הזיעה במבחן זיעה שנועד למדוד את הריכוז של הכלוריד והנתרן שמופרשים בה. מבחן זה משמש לאבחון סיסטיק פיברוזיס.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי של תרופה זו קשורות ברובן לפעולתה כאגוניסט מוסקריני. פילוקרפין יכול לגרום להפרשת רוק מוגברת, הזעה, הפרשת ריר בסימפונות, ברדיקרדיה, הרחבת כלי דם ושילשולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פילוקרפין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.