קולטן מוסקריני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פטריית אמניטה מוסכריה בשלבי גדילה שונים

קולטן מוסקריני הוא קולטן למוליך העצבי אצטילכולין אשר קרוי על שם החומר מוסקרין(אנ') שמופק מהפטרייה Amanita muscaria אשר נקשר אליו ואינו נקשר לקולטן השני לאצטילכולין הקרוי קולטן ניקוטיני ובכך מסווג את ההבדל בין שני הקולטנים.

הקולטן הוא קולטן מטבוטרופי, כלומר פעילותו אינה פעילת תעלה בקרום התא באופן ישיר, אלא היקשרות לקולטן גורמת לחלבון הנקרא חלבון G לפעול בתא, פעילותו של החלבון גורמת לשרשרת תגובות ביוכימיות אשר יכולות אף להשפיע על שעתוק הגנים. לרוב הקולטן המוסקריני ימצא על ממברנה של תאי עצב אך ישנם גם תאים אשר הם אינם תאי עצב המכילים אותו. קולטנים מוסקרינים משמשים במגוון תפקידים ביניהם הוא משמש כקולטן המרכזי המגיב לגירוי של אצטילכולין במערכת העצבים הפאראסימפתטית, מערכת אשר אחראית על תפקודי הגוף במצב מנוחה וכן על החזרת הגוף למצב המנוחה לאחר עוררות. האצטילכולין המגיע אל הקולטנים לרוב מתאי עצב הנמצאים קרוב לאיברי המטרה אותם המערכת הפראסימפטתית מחזירה למצב המנוחה, תאי עצב אלו נקראים תאי עצב בתר-גנגליונים.

תרופות רבות פועלות דרך קולטנים אלו, אם באמצעות הפעלת הקולטן לפעולה ואם באמצעות חסימתו ובכך לגרום לשיבוש פעולתו. דוגמה קלאסית לחומר אשר מעכב את הפעולה של קולטנים מוסקרינים ונמצא בשימוש רפואי הוא האטרופין, מה שגורם לחסימת פעולת המערכת הפראסימפטית ובהתאמה לכך להגברת רמת העוררות של הגוף. להגברת רמות העוררות שלל תגובות לרבות עלייה בקצב הלב והגברת ההזעה.

סוגי קולטנים מוסקרינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

M1[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולטנים מוסקרינים מסוג M1 נמצאים במערכת העצבים המרכזית, בתאי עצב בתר-גנגליונים, ובתאים ייעודיים בדופן הקיבה האחראים על ייצור מיצי הקיבה. קולטנים אלו מצומדים לחלבון Gq המפעיל את האנזים פוספוליפאז-C אשר בתורו גורם להפרשה מוגברת של מיצים, תגובה המאפיינת מצב מנוחה המאפשר עיכול. בדומה לכך קולטנים הנמצאים בשרירים יגרמו להעלאת רמות סידן ולכיווץ השריר. בכלי דם הפעלת הרצפטור גורמת להרפיה.

M2[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולטנים מוסקרינים מסוג M2 נמצאים בשריר הלב, ובתאי שריר חלק. קולטנים אלו הם ייחודיים כיוון שהם נמצאים גם על הנוירון השולח את האצטיל כולין וגם על הנויורון המקבל את האצטיל כולין, כפילות זו מאפשרת מנגונון משוב שלילי, כך שככל שיופרש יותר אצטיל כולין, קולטנים על התא המפריש יאותתו להפחתת השחרור. קולטנים אלו מצומדים לחלבון Gi. כמו כן לקולטנים אלה יש תת-יחידה המסומנת βγ. בלב ובתאים מעוררים תת-היחידה βγ גורמת לפתיחת תעלות אשלגן ולהגדלת מתח התא, מה שיגרום לרוב לדיכוי פעילות הנוירון הקולט את האצטיל כולין ובכך להורדת העוררות.

M3[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולטנים מוסקרינים מסוג M3 נמצאים בבלוטות הפרשה האחראיות על הפרשת החומרים מחוץ לגוף כמו בלוטות הדמע והזיעה. בנוסף לזאת ניתן למצוא קולטנים גם בכלי דם (בשריר החלק של כלי הדם ובתאי האנדותל). מצומדים לחלבון Gq המפעיל אנזים בשם פוספוליפאז-C. הפעלת קולטן זה בשריר חלק גורם לכיווץ השריר ואילו הפעלתם בכלי דם גורם להרפיה. הפעלתם בבלוטות אקסוקריניות גורם להפרשה (רוק, דמעות, זיעה).

M4[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולטנים מוסקרינים מסוג M4 נמצאים בלבלב (pancreatic asinar ואיי לנגרהאנס) וגורמים להפרשה מוגברת של אינסולין ואנזימי לבלב נוספים פעולה המאפיינת מצב מנוחה. כמו כן הם נמצאים גם בשרירים חלקים בדומה לקולטנים מסוג M2.

M5[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות קולטנים אלו עדיין לא ידועה.

אגוניסטים מוסקריניים בשימוש קליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגבירים של הקולטנים המוסקריניים נמצאים בשימוש קליני בתרופות כמו Bethanechol(אנ') (או בשם אחר Urecholine ) להגברת הטלת שתן. האפקט של התרופה נובע מכיווץ שריר השלפוחית ומהרפיית שריר הסוגר שנמצא בצוואר שלפוחית השתן. כמו כן מגיבירים אלו גם יעילים בהגברת פעולת מערכת העיכול. תרופה אחרת, Pilocarpine(אנ'), ניתנת כטיפות עיניים ופועלת על הרצפטורים המוסקריניים בעיניים, כנגד גלאוקומה. התרופה משפרת את הניקוז של הנוזל התוך-עיני. הסכנה בשימוש במגבירים מוסקריניים בשימוש קליני זה הוא שהם יגיעו לזרם הדם הכללי ויגרמו להרפית הגוף מעבר לנדרש. תופעות הלוואי של תרופות מסוג זה: הזעה, כיווץ סימפונות, הפרשת רירית בדרכי נשימה, ירידה בקצב לב ועוד.

Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.