לדלג לתוכן

פלאוסול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלאוסול בטוסקנה, איטליה

פלאוסול (paleosol) היא קרקע עתיקה או "קרקע מאובנת" שנשמרה ברצף הגאולוגי כתוצאה מקבורה או השקעה מחודשת של משקעים, ומשמרת תכונות מהעבר.

בחקר הקרקעות, מקובל לחלק את הפלאוסול לשלושה סוגים עיקריים:[1]

  • פלאוסולים קבורים (buried paleosols) - קרקעות עתיקות שבעבר היו חשופות על פני השטח אך כיום מכוסות על ידי משקעים צעירים יותר.
  • פלאוסולים שנחשפו מחדש (exhumed paleosols) - קרקעות עתיקות שבעבר היו קבורות, אך נחשפו מחדש כתוצאה מהסרת המשקעים שכיסו אותן (בעקבות תהליכי בליה או סחיפה).
  • פלאוסולים שרידיים (relict paleosols) - קרקעות הנמצאות כיום על פני השטח, אך נוצרו בתנאים סביבתיים השונים מאוד מהתנאים הנוכחיים.

במהלך הפיכתה של קרקע לפלאוסול היא יכולה לעבור תהליך הסתלעות (ליתיפיקציה), אך אין זה הכרחי.[2][3] הפלאוסול משמרת חלק מתכונותיה המקוריות של הקרקע ממנה נוצרה, המתעדות את תנאי היווצרותה. לפיכך ניתן ללמוד מהפלאוסול על התנאים ששררו באזור בעת שנוצרה הקרקע המאובנת, כמו למשל האקלים, הפעילות הביולוגית ומשך זמן ההתפתחות של הקרקע לפני התאבנותה. בנוסף, ניתן להיעזר בפלאוסול לתיארוך שכבות סלע.[4]

פלאוסול מתור הקרבון מיסיסיפי שבעידן הפלאוזואיקון. קנטקי, ארצות הברית

החלוקה של קרקעות עתיקות לסוגים שונים התפתחה עם השנים. בתחילה, כל הקרקעות העתיקות שנמצאו על פני השטח כונו "Relict" (קרקע שריד), ללא הבחנה אם היו קבורות בעבר או לא. בשנות החמישים של המאה ה-20, חוקרים החלו להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של קרקעות עתיקות תחת הגדרת פלאוסול כ”קרקע שנוצרה בנוף העבר”:

  • Relict soil – קרקע שהיא שריד – קרקע שנוצרה בנוף הקדום ונשארה חשופה על פני השטח, מבלי שנקברה תחת שכבות חדשות. לקרקע זו מאפיינים של קרקע עתיקה.
  • Buried soil – קרקע קבורה – קרקע שנוצרה בנוף הקדום, אך כוסתה על ידי משקעים או קרקע צעירה יותר.
  • Exhumed soil – קרקע שנחשפה, מילולית: הוצאה מקבורה – קרקע שהייתה קבורה בעבר, אך נחשפה שוב אל פני השטח בעקבות תהליכי בליה או סחיפה.

החוקר Ruhe היה מהראשונים להציע חלוקה זו בשנות החמישים והשישים.[5][6]

בשנת 1959 הגדיר באטלר (Butler) כי קרקע הופכת לפלאוסול רק כאשר היא נקברת מתחת לחומר אב חדש. בתהליך זה, חומר האב החדש מתחיל להתפתח לקרקע, בעוד השכבות התחתונות שומרות על מאפייניהן המקוריים. כך נוצרים מחזורים של קרקעות קבורות, אותם כינה "מחזור K".[7]

בשנות השבעים הציע גרסימוב (Gerasimov) הגדרה נוספת, בנוסף לקרקע קבורה ולקרקע שריד, והיא pedoliths - שכבת סלע משקע המורכבת בעיקר מחומר קרקע שהושקע מחדש, אשר שומרת על תכונות מסוימות האופייניות לקרקעות.[8] לעומתו, רואלאן (Ruellan) חילק את הקרקעות לשלוש קבוצות עיקריות: קרקעות בשיווי משקל עם הסביבה (קרקעות מודרניות, אינן פלאוסולים), קרקעות שריד וקרקעות קבורה – כאשר שתי האחרונות נחשבות לסוגים של פלאוסולים.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלאוסול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Daniel R. Muhs, Soils and Paleosols, US Geological Survey 177, University of Nebraska - Lincoln, 2021, עמ' 8
  2. ^ Theresa J. Orr, Eric M. Roberts, A review and field guide for the standardized description and sampling of paleosols, Earth-Science Reviews 253, 2024, עמ' 104788 doi: 10.1016/j.earscirev.2024.104788
  3. ^ בילי סיבר, עקיבא פלכסר, יואב יאיר, חנן גינת, זאב שטסל, כדור הארץ והסביבה, ירושלים: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2010, עמ' 133
  4. ^ Soils and paleosols | U.S. Geological Survey, www.usgs.gov (באנגלית)
  5. ^ R. V. Ruhe, R. B. Daniels, Soils, Paleosols, and Soil-Horizon Nomenclature, Soil Science Society of America Journal 22, 1958, עמ' 66–69 doi: 10.2136/sssaj1958.03615995002200010018x
  6. ^ Robert V. Ruhe, GEOMORPHIC SURFACES AND THE NATURE OF SOILS, Soil Science 82, 1956, עמ' 441
  7. ^ B. E. Butler, Periodic phenomena in landscapes as a basis for soil studies., Soil Publication. C.S.I.R.O., Australia 14, 1959, עמ' 20
  8. ^ A. O. Makeev, Permian paleosols in relation to general issues of paleopedology, Eurasian Soil Science 45, 2012, עמ' 101-102 doi: 10.1134/S1064229312010127
  9. ^ Ruellan, A., Dan H. Yaalon (ע), The History of Soils: Some Problems of Definition and Interpretation, Paleopedology: Origin, Nature, and Dating of Paleosols, Jerusalem, Israel: International Society of Soil Science & Israel Universities Press, 1971, עמ' 3-14