פלאסה דילאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלט רחוב.svg
פלאסה דילאו
Plaza Dilao
פלאסה דילאו, האנדרטה לזיכרו של היפני דום חוסטו טאקאיאמה (אנ') והכניסה לתחנת הרכבת פאקו
פלאסה דילאו, האנדרטה לזיכרו של היפני דום חוסטו טאקאיאמה (אנ') והכניסה לתחנת הרכבת פאקו
מדינה הפיליפיניםהפיליפינים  הפיליפינים
עיר מנילה
רובע פאקו (אנ')
רחובות מסתעפים קווירינו (אנ')
אתרים תחנת הרכבת פאקו (אנ'), מטה האגודה הקולומביאנית הפיליפינית (PCA), מועדון הספורט הוותיק ביותר בפיליפינים ומטה איגוד הנשים של הפיליפינים
קואורדינטות 14°34′51″N 121°00′00″E / 14.5808°N 121°E / 14.5808; 121
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פלאסה דילאוספרדית: Plaza Dilao) היא כיכר ציבורית ברובע פאקו (אנ') במנילה בירת הפיליפינים. הכיכר מוקפת בשדרות קווירינו (אנ') ממזרח. שאר הפלאסה מוקפת בכביש שנקרא פלאסה דילאו. המקום שהיה בימי הספרדים רובע ספרדי הפך לרובע יפני לאחר שיפן כבשה את הפיליפינים.[1] תיאור הכיבוש היפני נמצא על גבי האנדרטה להנצחת זכרו של דום חוסטו טאקאיאמה (אנ') שהיה יפני קתולי, קירישיטן, דאימיו וסמוראי שהתיישב במנילה ב־1615.[2] פלאסה דילאו הוא אחד משני השטחים הציבוריים הפתוחים ברובע פאקו, השני הוא פארק פאקו (אנ').

פלאסה דילאו היא אחד מחמישה האתרים החופשיים במנילה, בהם ניתן לערוך הפגנות ועצרות ללא צורך באישור הרשויות המקומיות לכך.[3]

היסטוריב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הקולוניאלית הספרדית, פאקו (במקור דילאו) היה אזור בו התנחלה אחת משתי הקהילות היפניות שהתיישבו במנילה, השנייה נמצאת ברובע סן מיגל (אנ').[1] בעוד הקהילה היפנית של פלאסה דילאו החלה עם דום חוסטו טקיאמה ומשפחתו שהתיישבו ברובע לאחר שהוגלו מיפן בשנת 1615.[2] מאידך רוב היפנים במנילה באותה תקופה התיישבו סביב האזור שנכבש על ידי היפנים בימי הכיבוש היפני. ניתן לזהות את המקום, באזור בו נמצאת האוניברסיטה הציבורית הפיליפינית בשם הנורמה הפיליפינית (אנ'). בשנת 1762 הועברו לאזור פלאסה דילאו תושבי מנילה היפנים על ידי השלטונות הספרדיים. אם הזמן אוכלוסיית הקהילה היפנית החלה להידלדל עקב צמצום ההגירה היפנית לפיליפינים בעקבות מדיניות הסאקוקו של יפן.[4] הערכה היא כי נוכחותה של הקהילה היפנית סביב הרחבה הובילה בסופו של דבר לכינוי "פלאסה דילאו",[5] בהתייחס לגוון העור הצהבהב (דילאו בשפת טאגאלוג) של תושבי האזור הפיליפינים.

בתקופה האמריקאית (אנ') הפכה פלאסה דילאו למרכז תחבורה עם הקמת תחנת הרכבת פאקו (אנ') בשנת 1915, בצמוד לכיכר. במהלך מלחמת העולם השנייה, התנהל באזור קרב אינטנסיבי וקשה בין הכוחות היפנים ומשתפי הפעולה הפיליפינים שלהם כנגד הכוחות האמריקאים בפיקודו של קלטו רודריגס (אנ').‏[6] כאשר הנשיא לשעבר ג'וזף אסטרדה (אנ') בתקופה ששרת בתפקיד ראש העיר מנילה (2013–2019), בשנת 2013, הורה, על איסור כניסה של אוטובוסים עירוניים למנילה וקבע שהתחנה הסופית של האוטובוסים תהיה ליד תחנת הרכבת הסמוכה לפלסה דילאו ולא במקום הרגיל שלהם במסוף שבליוואסאנג בוניפיקו (אנ') הסמוך לבניין הדאר המרכזי של מנילה.[7]

צילומים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים בסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד תחנת הרכבת פאקו, נמצאים בסביבה הקרובה לפלסה דילאו המשרדים הראשיים והמטות של שני ארגונים בולטים בפיליפינים. האגודה הקולומביאנית הפיליפינית (PCA), מועדון הספורט הוותיק ביותר בפיליפינים, שהעביר את מטה שלו סמוך לרחבה ב־1 באפריל 1979[8] ואיגוד הנשים של הפיליפינים The Asociación de Damas de Filipinas ממוקם קרוב לרחבה כבר משנה 1913 בשדרת קווירינו.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלאסה דילאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Liao, Shubert S.C., ed. (1964). Chinese Participation in Philippine Culture and Economy. Manila: Bookman. עמ' 155. 
  2. ^ 1 2 Tobia-Bulan, Celia H. (2006). Masay: The Untold Story of a Japanese Woman's Heroic Compassion Towards Her Fellowmen. Manila: UST Publishing House. עמ' 17. ISBN 978-971-506-390-6. 
  3. ^ "Bunye: Designated rally parks uphold right to free expression". GMA News and Public Affairs. 2 במאי 2006. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2014. 
  4. ^ Zaide, Gregorio F. (1957). The Philippines Since Pre-Spanish Times 2. Manila: Philippine Education Company. עמ' 293. 
  5. ^ Gamil, Jaymee T. (17 במרץ 2012). "A samurai lives on in Paco". Philippine Daily Inquirer (Philippine Daily Inquirer, Inc.). בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2014. 
  6. ^ Bielakowski, Alexander M., ed. (2013). Ethnic and Racial Minorities in the U.S. Military: An Encyclopedia 2. Santa Barbara: ABC-CLIO. עמ' 591. ISBN 978-1-59884-427-6. 
  7. ^ Valdoz, Harmony (11 באוגוסט 2013). "Manila bus ban: Of guinea pig commuters and ulterior motives". The Muralla (Manila Times Publishing Corporation). בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2014. 
  8. ^ Carlos, Enrique T. (2005). Cutler, Monette T., ed. Leaders of the Veterinary Profession in the Philippines: A Profile of Presidents of the Philippine Veterinary Medical Association and Affiliate Veterinary Associations. Georgetown, Texas: Southwestern University. עמ' 155. ISBN 9719342315. 
  9. ^ "TODAY IN HISTORY: In 1913, the Association de Damas Filipinas was established". TV5 News and Information. 26 בספטמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2014.