פלגיה שפרינגר (הוצ'אק)
 | |
| לידה |
16 באפריל 1917  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 2007 (בגיל 89) |
  | |
פלגיה שפרינגר (הוצ'אק) (בפולנית: Pelagia Huczak Springer; 16 באפריל 1917 – 15 בפברואר 2007), ישראלית ממוצא נוצרי-פולנייה, אשר במלחמת העולם השנייה הצילה יהודים רבים ממוות בשואה. במרבית המקרים ההצלה נעשתה בעזרת בני משפחתה, שהוכרו אף הם כמוה, כחסידי אומות העולם.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני המלחמה, עבדה פלגיה במפעל נעליים שהיה שייך לתאגיד לג'זרוויץ-שפרינגר בעיירה סוסנוביץ בפולין.[1] בהתחלה הייתה פלגיה עובדת מן המניין, אך לאחר תהליך האריזציה שבא בעקבות הכיבוש הגרמני, הנאצים מינו את פלגיה כמנהלת המפעל. היא השתמשה בסמכותה ובתפקידה כמנהלת זמנית על מנת להציל את שלמה שפרינגר, שהיה בעל המפעל, ואת בנו זאב (וולף) שפרינגר בן ה-5. בשנת 1942, היא הצליחה להבריח את וולף מהגטו ולקחה אותו לביתה, בעקבות חשש לחייו. במהלך החודשים שוולף הסתתר בביתה של פלגיה, כל משפחתה, שכללה את אביה החורג, אמה, ושלושת אחיה, דאגו וטיפלו בו במסירות. אחרי מספר חודשים, פלגיה הצליחה לסדר לוולף מקום מסתור אחר, בדירה של מכרה שלה, אלמנה נוצרייה מכפר סמוך. היא שילמה עבור אחזקתו מחסכונותיה וממכירת תכשיטים שהיו ברשותה, וסיפקה לו ביגוד ומזון על מנת שהאלמנה תסכים לשמור עליו. לאחר חיסול גטו סוסנוביץ, פלגיה הבריחה את שלמה שפרינגר מתוך הגטו, תוך סיכון חייה, והחביאה אותו תחילה במפעל, ובמשך שנתיים בבית משפחתה,[2] עד ב-27 בינואר 1945, שוחרר האזור מידי הנאצים על ידי ברית המועצות. ישנן עדויות נוספות, שפלגיה החביאה מספר יהודים נוספים בביתה. פלגיה ומשפחתה גם נתנו מחסה לאחיו של שלמה, פינקוס, לזמן קצר. כמו כן, במהלך אחת מהאקציות בגטו סוסנוביץ ובאזור, פלגיה הסתירה כ־20 יהודים בבית המלאכה של מפעל הנעליים, וכך הצילה את חייהם.[3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה, בשנת 1947, שלמה שפרינגר התחתן עם פלגיה. הם עלו יחד עם בנו וולף לישראל. המשפחה התגוררה בחיפה. בשנת 1982 נפטר שלמה שפרינגר. בערוב ימיה חזרה פלגיה להתגורר בפולין באזור סוסנוביץ. היא נפטרה ב-2007. במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של פלגיה ונעשה מאמץ לאיתור מקום קבורתה, אולם לא ידוע היכן נקברה.[4]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 בדצמבר 1984, יד ושם הכירו בפלגיה שפרינגר-הוצ'אק כחסידת אומות העולם, וב-21 במאי 1985, נערך טקס וניטע עץ לכבודה ביד ושם. ב־27 ביוני 1985, יד ושם הכירו גם באביה החורג, יאן רוגוזינסקי (Jan Rogoziński), באימה סלומיה (Salomea), ובשלושת אחיה אלפרד(Alfred) ויקטור(Viktor), ואדם(Adam) כחסידי אומות העולם, על תרומתם להצלה.[1] בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה בשכונת רמת אלון בחיפה נקבעה אבן לזכרה.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי, פלדיאל. "מצילים בעקבות הניצולים: על חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל [כולל רשימה שמית של המצילים עם פרטים על פעילותם]", ילקוט מורשת, מ"א, 1986, 10-11.
- פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יש ושם, 2023 עמ' 50.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 The Righteous Among the Nations Database Springer Pelagia (Huczak), באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ ארכיון יד ושם, תיק מס' M.31.2/3118.
- ^ המכון ללימודי השואה, חסידי אומות העולם, באתר דעת, פברואר, 2007
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
- ^ חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו חיפה והקריות