פלסטיק בועות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלסטיק בועות
ילד משחק בפלסטיק בועות

פלסטיק בועות (הידוע בשמותיו העממיים פצפצים ופקפקים) הוא יריעה פלסטית גמישה ושקופה, המשמשת לעטיפת חפצים שבירים. על היריעה נמצאות כריות אוויר קטנות במרווחים שווים, שמטרתן לרפד את החפצים. פלסטיק בועות יהיה לרוב עשוי מפולימר מסוג פוליאתילן.

את פלסטיק הבועות המציאו בטעות ב-1957 המהנדסים אלפרד פילדינג ומארק צ'בנס, כשניסו ליצור טפט פלסטי קל לניקוי עם גב מנייר. ב-1960 הקימו השניים את החברה "Sealed Air Corporation", ששיווקה את המוצר תחת השם Bubble Wrap, שהפך לשם הרווח שלו באנגלית.

הבועות שמספקות את הריפוד לחפצים העדינים קיימות במספר גדלים, בין כ-6 מילימטרים לכ-2.5 סנטימטרים, לפי גודל החפצים ורמת הריפוד הנחוצה. בנוסף, ניתן לבחור את סוג הפלסטיק המתאים ביותר מבין מספר סוגים. למשלוח חלקים אלקטרוניים רגישים, למשל, משתמשים בחומר שלא מייצר חשמל סטטי, העלול להזיק להם.

שימוש נוסף לפלסטיק הבועות הוא למטרות שעשוע או הפגת מתח. אנשים רבים נהנים לפוצץ את בועות הפלסטיק ולשמוע את קולות הפיצוץ. בעקבות מנהג זה הוקם גם אתר אינטרנט בו ניתן להעביר את מצביע העכבר מעל "פלסטיק בועות וירטואלי", ולראות ולשמוע את הבועות מתפוצצות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלסטיק בועות בוויקישיתוף