פסיכולוגיה טרנספרסונלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסיכולוגיה טרנספרסונלית היא זרם בפסיכולוגיה שהחל להתפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20. משמעות המושג טרנספרסונל הוא "מעבר לאדם", "מעבר לאישיות", "מעבר לאגו ולעצמי", "ספיריטואלי", "רוחני". ההוגים העיקריים שמהם נשאבו רעיונותיה של השיטה הם קרל גוסטב יונג, ויליאם ג'יימס ואברהם מאסלו.

חוקרים בתחום הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית[1] טוענים כי התפתחות התודעה האנושית אינה נעצרת ומגיעה לשיאה כשהאגו הופך לבוגר, בריא ומפותח, אלא כי בפני האדם פתוחות תמיד אפשרויות ואופקים נוספים להרחבת התודעה הכוללים הכרה רוחנית-קוסמית. הכרה זו יכולה להתרחש דרך חוויות רוחניות הכוללות התרחבות והארכה של המודעות מעבר לגבולות הרגילים של האגו ומעבר למגבלות הזמן והמרחב. אפשר להמשיל את הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית לעץ: הצמרת היא הטרנספרסונל (הרוח, מעבר לאישי), והשורשים הם הפסיכולוגיה (גוף נפש - האישי).

הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מהווה מעין ממד נוסף לגישות אחרות ואינה מחליפה אותן, ולכן היא אקלקטית מטבעה ומוסיפה התמקדות נוספת בהרחבת היכולות האנושיות, שהגישות האחרות לא התייחסו אליהן או התעלמו מהן. הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מתייחסת למהות האדם – לנשמה, לניצוץ האלוהי (ולא בהכרח במובן של פולחן דתי). הגישה הטרנספרסונלית מתייחסת לאדם כאל שלם, תוך התייחסות להיבטים הגופניים, הנפשיים והרוחניים שלו. דרך העבודה נבנית כדי לסייע למטופל (או למשתתפי קבוצה) לפתוח את ליבו לטבעו הרוחני ולאפשר לאיכויותיו של טבע זה לבוא לידי ביטוי, כך שהמפגש עם העצמי ועם האחר יהיה אותנטי ועמוק יותר. הגישה מציעה הזדמנות להבין כי יש משמעות ותכלית לקשיים ולקונפליקטים שאותם אנו חווים במהלך החיים.

לפי תפיסה זו, כולנו באים לעולם כשבתוכנו גלומות סגולות אנושיות כגון חמלה, שלווה, אהבה, ענווה ועוד. ככל שהאדם מתבגר, הוא עוטה שכבות מגן וחומות של חוקים, פחדים ודפוסי התנהגות שמקשים עליו להתחבר לכוחות הטמונים בו מלידה. במסגרת הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מתרחשות התבוננות, הקשבה ועבודה עצמית המקרבות את האדם לסגולותיו הראשוניות כך שמתחזקת בו תחושת השלמות והשלווה. לעיתים בשילוב תרגול יוגה.

לפי גישה זו, המטפל יקשיב מעבר ל"סיפור" ויתרכז בשאלה: מהו הדבר העמוק אליו שאליו כמהה נפש המטופל או המטופלת? מהן התחושות העומדות בבסיס הווייתו? מהי הלמידה או השיעור שטמון בסיפור החיים? אילו איכויות התפתחו בו או בה כתוצאה מהחוויות שחוו? העלאת שאלות בקרב המטופלים, כגון: מהי משאלתי העמוקה ביותר? מה מפיח בי כוחות? מה משתק או "ממית" אותי? מי או מה הוא "אלוהים" עבורי? למה אני נצמד בלי להרפות? מה פירוש לחיות את החיים במלואם מבחינתי? האם חשתי בחיי קרבה או חיבור לדבר מה גדול ממני?

לא ניתן ללמוד פסיכולוגיה בגישה טרנספרסונלית רק בדרך אינטלקטואלית. יש צורך לחוש אותה, שכן מדובר פה ב"מהות" האנושית שמעבר למילים. הכלי העיקרי בעבודה הוא אישיותו ותודעתו של המטפל, ולכן חשוב שתהיה אינטגרציה של כל החלקים השונים שבו, ושיחיה את חייו מתוך חיבור ל"טרנספרסונל" שלו עצמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wilber, 1977; Strohl, 1998; Grof, 1988; Rowan, 1993